אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מחזות


סם שפארד בגיל 21

שחקן הקולנוע סם שפארד מת בגיל 73

סם שפרד מת בביתו ב 27 ביולי 2017 בשל סיבוך של סוג מחלת ניוון השרירים

אנטיגונה (פרדריק ליטון)

החיים כטרגדיה

מה שכל כך מיוחד בטרגדיה, ומה שעושה אותה לכזו, הוא שהדמויות, הלוקחות חלק בתהליך שלם של הצלה ושיפור עצמי, יגיעו בסופו של דבר לאותו סוף שהוכתב להם, ללא כל קשר למאמציהם לייצב את מצבם ולשנות את הגורל שהוכתב מראש.

יעקובי וליידנטל - חנוך לוין  – תיאטרון הספרייה

יעקובי וליידנטל - חנוך לוין – תיאטרון הספרייה

ביקורת: "יעקובי וליידנטל" – תיאטרון הספרייה – הקלאסיקה של חנוך לוין בהפקת מופת רבת עוצמה ורגש. "יעקובי וליידנטל" נחשב לאחד מהמחזות המשובחים ביותר של חנוך לוין. יונתן אסתרקין ביים הפקה רבת עוצמה ומרגשת בתיאטרון הספרייה ברמת גן ובזכות השחקנים המוכשרים, חווה הקהל ביצירת מופת תיאטרלית. המחזה ערוך במתכונת של קברט שכולל פזמונים וטקסט, רובם מכוונים בעצם אל קהל הצופים ורק חלקם מהווה דיאלוג בין השחקנים.

מקווה / תיאטרון בית צבי

מקווה / תיאטרון בית צבי

"מקווה" הוא מחזה מרגש, מרתק ואקטואלי מתמיד, החושף טפח מהעולם הנסתר של החיים הכמוסים המתנהלים במוסד מרכזי של הנשים הדתיות. הדר גלרון כתבה וביימה את המחזה והעמידה בזכות להקת השחקניות המוכשרות של בית צבי מחזה שאין בו רגע דל, מעניין וקולח, הנותן לקהל הצופים הצצה אל מאחורי הקלעים של המקווה, בית מרחץ לנשים, מסורתיות, דתיות וחרדיות הפוקדות אותו אחת לחודש וחילוניות לפני חופתן.

הכל בגן  – תיאטרון באר שבע

הכל בגן – תיאטרון באר שבע

ביקורת: "הכל בגן" – תיאטרון באר שבע – קומדיה שחורה שצובעת בורוד את החיים הטובים. "הכל בגן" המועלה בתיאטרון באר שבע הוא קומדיה שחורה העוסקת בחיים הטובים של בני מעמד ביניים, המנסים לסייע לכלכלת המשפחה בתקופה של עלויות ויוקר המחייה. הבמאית איה קפלן הצליחה ללהטט עם להקת שחקנים מוכשרת והפיקה מחזה קולח, מצחיק, מרגש, מותח והזוי לפעמים, המעניק לצופים שעה קלה של משב רוח צונן בימות הקיץ וגם מותיר את הצופים עם חוויה תיאטרלית מעניינת.

עוף על עצמך

עוף על עצמך / תיאטרון בית צבי

ביקורת: "עוף על עצמך" – הקומדיה הראשונה של ניל סיימון שוב מהווה תחליף למזגן בימי החום המעיקים – בית צבי "עוף על עצמך" היא הקומדיה הראשונה שכתב המחזאי האמריקני הנודע ניל סיימון והיא בהחלט מהווה תחליף מזגן צונן לימות החום המעיקים על במת בית צבי ברמת גן. ניל סיימון, מחזאי עתיר קומדיות מוצלחות וגורף פרסי תיאטרון סדרתי, העלה את הקומדיה לראשונה ב-1961 על בימות ברודווי ושנה לאחר מכן היא עלתה בווסט אנד הלונדוני עם מייקל קרופורד . ב-1963 הופק המחזה לסרט קולנוע עם פרנק סינטרה ומאז ממשיכה הקומדיה לרוץ ברחבי תבל.

אם יש עוד לא מצאתי

אם יש עוד לא מצאתי / תיאטרון הספרייה

ביקורת: "אם יש עוד לא מצאתי" – דרמה בריטית על קורות משפחה שאינה יודעת לתקשר ולהציל את בתם – תיאטרון הספרייה. "אם יש עוד לא מצאתי" המחזה הראשון מאת המחזאי הבריטי הצעיר והמוערך, ניק פיין, המועלה לראשונה בישראל , בתיאטרון הספרייה ברמת גן, עוסק בקורות משפחה שבה ההורים עוסקים בקריירה שלהם ובתם בת ה-15 נופלת בין הכיסאות. פיין, שהחל דרכו בחנות ספרים, העלה את המחזה ב-2009 בתיאטרון בוש בלונדון וזכה לביקורות טובות מאוד וגם לפרס ג'ורג' דיווין הבריטי. אורלי רביניאן הצליחה לביים בהצלחה רבה מחזה קולח, מעניין ועשוי כהלכה.

ראיתם את הכלב שלי? / אפרת שטינלאוף - מחזה

ראיתם את הכלב שלי? / אפרת שטינלאוף - מחזה

ראיתם את הכלב שלי?", מחזה מקורי חדש, מאת ובבימוי אפרת שטינלאוף ("בתיאבון", "גפרית וצרי") עוסק ב-'איבוד' – פרידה ממישהו או משהו אליו נקשרנו, ומחדד את ערך היכולת להיפרד ולשמור איתנו את 'האובייקט', שממנו נפרדנו, בזיכרון ובדמיון. ההצגה המיועדת לילדים מגיל 5 , תוצג בבכורה חגיגית ביום שבת התאריך: 15.6.13 (שעה: 11:30 ) במוזיאון תל אביב. המחזה עוסק דרך סיפורו של בן והכלב שלו 'שלי', ב"איבוד" - בין אם זה חבר שנוסע או עובר למקום אחר, מסגרת שנפרדנו ממנה, כלב שהלך לאיבוד או כל דבר שהיה לנו ונפרדנו ממנו.

בנות עובדות / תיאטרון בית צבי - אלן אייקבורן

בנות עובדות / תיאטרון בית צבי

ביקורת: בנות עובדות – בית צבי – קומדיה של אלן אייקבורן – מה קורה כאשר הבת מנסה לסייע למצב הכלכלי בבית. בנות עובדות היה אמור להיות חלק מטרילוגיה של המחזאי והבמאי הבריטי אלן אייקבורן. המחזה עלה באחד מאולמות לונדון ב-2001 ובהמשך עלה בווסט אנד. אייקבורן טיפל במחזות הללו ברובד האפל והאחורי של המשפחות האנגליות, זנות וסמים, בשנינות ובציניות האופייניים לו. ההצגה הנוכחית עובדה וקוצרה והיא עוסקת בעלילות משפחה שיורדת מנכסיה.

החברות הכי טובות / ענת גוב

החברות הכי טובות / ענת גוב – בית ליסין

ביקורת: "החברות הכי טובות" מאת ענת גוב – בית ליסין – קולח ותוסס. ההפקה החדשה למחזה "החברות הכי טובות" של ענת גוב המנוחה המועלית בתיאטרון בית ליסין , בשיתוף הקמרי, היא חוויה תיאטרלית. 6 שחקניות מוכשרות מפגינות משחק מהוקצע ומבדר, מרגש ואפילו יש לו מוסר השכל. הבמאי גלעד קמחי הצליח ללהטט בכישרון רב עם צוות השחקניות והתוצאה היא מהנה ומרשימה. המחזה של גוב הועלה לראשונה בקאמרי ב-1999 ולפני כמה שנים בתיאטרון הספרייה ברמת גן

12 המושבעות - תיאטרון בית צבי

12 המושבעות - תיאטרון בית צבי

ביקורת: 12 המושבעות – גרסה חדשה למחזה ולסרט הנודעים – דרמת בית משפט מרתקת ומעניינת – בית צבי. "12 המושבעות" הוא הגרסה הנשית למחזה ולסרטים "12 המושבעים", מחזה העוסק בדרמת בית משפט מרתקת. ההפקה בבית צבי היא מותחת, קולחת ומעניקה לצופים שעה קלה של חוויה תיאטרלית אנושית ומעניינת. רג'ינלד רוז כתב את המחזה הנודע ובעקבותיו הופקו שני סרטים. הסרט עם הנרי פונדה בתפקיד מושבע מספר 8 שהוסרט ב-1957 וסרט נוסף עם ג'ק למון בשנת 1997. המחזה הועלה ברחבי העולם וגם בישראל. הגרסה החדשה מבוססת על אותו מחזה, אלא שבמקום 12 מושבעים, אלה הן 12 מושבעות. העלילה עוסקת במשפט רצח. צעיר בן 19 נאשם ברצח אביו בסכין. אם יורשע הנאשם הוא יוצא להורג בכסא החשמלי. כדי להחליט - על המושבעות לקבוע עמדתן פה אחד.

הוא הלך בשדות / תיאטרון בית צבי

הוא הלך בשדות / תיאטרון בית צבי

ביקורת: הוא הלך בשדות– הפקה מרשימה ומרגשת ליצירה קלאסית ונוסטלגית שרק משתבחת – בית צבי. המחזה הנוסטלגי והקלאסי של משה שמיר הוא הלך בשדות , המועלה בבית צבי ברמת גן הוא מרשים ומרגש , צובט בלב ומעורר דמעה, אך גם מעלה חיוך ומהווה אות כבוד להפקה משובחת שרק משתבחת , בזכות השחקנים המוכשרים והמחזה שלא נס לחו. ההצגה מטפלת ביחסים שבין דור הבנים לדור האבות בקיבוץ, ובהגנה על הישוב. הצגת הבכורה של הוא הלך בשדות נערכה בתיאטרון הקאמרי ב – 31 במאי 1948, בעצם ימי מלחמת העצמאות.

אוטובוס 92 / תיאטרון הסמטה

אוטובוס 92 / תיאטרון הסימטה

הלבה הגועשת של החברה הישראלית, דרך מסע מטלטל של חוקר משטרה, סיפור נוגע ללב ומצחיק לא מעט. "אוטובוס 92" מחזה מקורי מאת המחזאי והתסריטאי חיים מרין ("אבא גנוב", "מתחת לאף", "מעורב ירושלמי", "הבולשת חוקרת") שנכתב בהשראת אירוע אמיתי, ומוצג דרך סיפור מסע מטלטל של חוקר משטרה, עוסק מתחת לפני השטח בלבה הגועשת של החברה הישראלית.

האקסיות שלי / ניל לביוט - תיאטרון בית צבי

האקסיות שלי / ניל לביוט - תיאטרון בית צבי

ביקורת: "האקסיות שלי" – מחזהו של ניל לביוט לראשונה בישראל – על הנשים בחייו של חתן טרם נישואיו – בית צבי. האקסיות שלי" היא הצגה העוסקת בגבר צעיר, שלושה שבועות טרם נישואיו, שמחליט לפגוש,לחוד, 5 מחברותיו לשעבר ולדון איתן על יחסיו עימן ומדוע נפרדו דרכיהם. הבמאית אורלי רביניאן הצליחה להעלות בבית צבי ברמת גן הצגה משובצת בשחקנים מוכשרים ותוססים שהופכים את הערב לחוויה מעניינת, לעיתים מרגשת ולעיתים חדה כתער.

הפרדס - תאטרון בית לסין

הפרדס - תאטרון בית לסין

"הפרדס" מאת המחזאי והסופר יוסף בר יוסף המועלה בבית ליסין הוא מחזה מרגש, קומדיה רומנטית על האושר שאין לדעת מתי ובאיזה גיל יפקוד אותנו. המחזה כבר עלה בישראל בעבר בתיאטרון הבימה ובתיאטרון היידישפיל וכמו כן ברוסיה, ברומניה ואפילו בהודו. העלילה עוסקת במנחם צירקין ראש המועצה לשעבר שהתאלמן מאשתו ומתגורר עתה בבית גדול עם אחיו הבכור, בועז, בטלן ומעט תימהוני. גם האחות הצעירה צבייה פוקדת את הבית והפרדס המקיף אותו והיא מלאת תוכניות לגביהם.

פוש אפ / תאטרון בית צבי

פוש אפ / תאטרון בית צבי

המחזה "פוש אפ" עוסק בפכים קטנים המתרחשים בתאגיד מסחרי בינלאומי שאת טיבו אנו לא יודעים ושהמוטיב המרכזי בהם הוא המרוץ לצמרת ולהצלחה של העובדים, המוכנים לכל דבר ובלבד שישיגו את מטרתם. המחזה הוא קולח, שנון ובעל הומור שחור לפרקים. אנו צופים בארבע תמונות מחיים בחברה , שלושה מהם הנרקמים במשרדים השונים והאחרון הוא מבעד לעיניהם של אנשי האבטחה הצופים במתרחש בקומת המרתף שלהם, באמצעות צגי הביטחון המשקפים להם את המציאות. החוויה המענגת ביותר בהצגה הייחודית היא התנועה של המשתתפים, העוסקים שוב ושוב באותה פעולה כרקע לדיאלוגים השנונים שבפי השחקנים.

 גזע / תיאטרון חיפה

גזע / תיאטרון חיפה

ביקורת: גזע – תיאטרון חיפה – מחזה קולח ושנון של זוכה הפוליצר והטוני דיוויד מאמט. "גזע" מאת המחזאי דיוויד מאמט, זוכה פרסי הפוליצר והטוני, המועלה בתיאטרון חיפה הוא מחזה שנון , קולח ונפלא , העוסק בבעיית הגזענות. דיוויד אלן מאמט (66) הוא מחזאי, תסריטאי , במאי ומפיק קולנוע אמריקני ממוצא יהודי, עטור מוניטין. המחזה "גזע" הוא חדש יחסית והועלה לראשונה לפני כחמש שנים ועורר תגובות נרחבות. זהו מחזה מיוחד במינו שאין בו רגע דל. הוא מצחיק ונשכני, מעורר תהיות ומרגש ובעיקר הוא נוגע בסוגיית הגזענות, במקרה זה בארצות הברית.

גלם / תיאטרון תמונע - הצגה קטנה-גדולה (ביקורת)

החיים משמשים במידה זו או אחרת כחומר גלם לאמנים. נראה שחומר הגלם ממנו עשויה הצגה זו, הוא ממקורות אישיים מאוד, ממעמקי הנפש של היוצר, והם חודרים אל ליבו של הצופה. המחזה מעלה את תופעת החזרה בתשובה של צעירים עקב קשיים משפחתיים ו/או אישיים. ובתחום המשפחה – הקלות בה אנשים מחליטים להתגרש, ואומללות בן-הזוג שנעזב. והדילמה העיקרית: מה לעשות עם בן משפחה שמתחיל להתנתק מהמציאות עקב מחלה. עד כמה להקריב בשביל שיישאר בקרב בני ביתו על חשבון ויתורים גדולים מצידם.

 אנשים קשים / תיאטרון חיפה

אנשים קשים / תיאטרון חיפה

יוסף בר יוסף הוא סוג של מחזאי חידה מסוימת בעיני. הוא מחזאי פורה למדי שכמה וכמה ממחזותיו הועלו על במות התיאטרון אצלנו. הוא זכה בפרסים וביניהם פרס ישראל. התיאטרונים אוהבים אותו. במאים ושחקנים אוהבים אותו ובאופן די מפתיע הקהל, גם אם איננו זוכר את שמו כמו שהיה מגיע לו. המחזה מתרחש בערב אחד, בעיר קטנה באנגליה. ומתחיל כשמאיר, המכנה עצמו סיימון, חזר מארץ ישראל. רחל, אחותו המזדקנת בת ה44 שרצתה ללמוד רפואה, ניהלה שני רומנים עם סטודנטים לרפואה שלמעשה פרנסה אותם והם עזבו אותה אחרי סיום הלימודים.

מלאכת החיים / חנוך לוין

מלאכת החיים / חנוך לוין בתיאטרון בית ליסין

חנוך לוין הוא מקרה מאוד מעניין בתיאטרון הישראלי. הוא התחיל ככותב קברטים סאטיריים בשנת 1967 כמו "את אני והמלחמה הבאה" או "מלכת האמבטיה" בהם הצליח לעצבן להרגיז ולחולל הפגנות נגד. גם המבקרים יצאו נגד חריפותו. המחזה מלאכת החיים הועלה כמה פעמים. לראשונה בהבימה עם נסים עזיקרי ז"ל, ליא קניג, ושמעון לב ארי ז"ל (שנפטר בימים אלו). אחר כך הועלתה עם יוסי בנאי ותיקי דיין בית ליסין וכעת הוא חוזר למחזור נוסף. טוב עושים התיאטרונים המחזירים מחזות כאלה לבמה.

ריצ'ארד השלישי בקאמרי

ריצארד השלישי בקאמרי

מכל מחזות המלכים ריצ'רד השלישי הוצג כאן כמה פעמים. מי שנמצא בגיל הנכון יכול לזכור את ריצ'רד השלישי המופלא של יוסף מילוא. בזמנו היו כאן כמה במאים מוכשרים והיה מילוא. ומילוא היה גאון. הוא גם ביים וגם שיחק את המחזה והדמות, והעמיד את אחת ההצגות המופלאות שידע כאן התיאטרון. אחר כך גילם שלמה בר שביט את ריצ'רד בהבימה ועודד תאומי בקאמרי.

ריצ'ארד השני בקאמרי

ריצ'ארד השני בקאמרי

התיאטרון הישראלי התעלם ולא העלה את מחזות המלכים של שייקספיר. אני מניח שהמחשבה מאחורי ההתעלמות היא המחשבה שקהל ישראלי לא יתעניין בהיסטוריה הבריטית. שייקספיר כתב אמנם את מחזות המלכים כמחזות היסטוריים אך כמחזאי גדול ידע לאפיין את המלכים שלו כבני אדם. הוא התעניין בתככים, בפוליטיקה ובמלחמות. תיאטרון הקאמרי עושה כעת מבצע שמעטים כמוהו נעשו בארץ. הוא מעלה את המחזות ריצ'רד השני וריצ'רד השלישי אחד אחרי השני.

עד לא ידע הקאמרי

עד לא ידע / הקאמרי

המחזה כמו שהוא היה יכול להיות פרק משכנע למדי באיזו סדרת משטרה בטלוויזיה, אלא שמשיח ניסה להעלות את הרף ולתת לה גם משמעות " פילוסופית" ולשאול לא רק מי עשה מה למי אלא מה מניע חוקרים בחקירה ומהי משמעותה של אמת. ההצגה מתנהלת סביב חקירתו של מומחה לראות שיניים של ילדים, שילדה אחת איבדה את הכרתה בטיפול אצלו והובאה לבית חולים.

בית ספר לנשים בקאמרי

בית ספר לנשים בקאמרי

מולייר כתב קומדיה המגחיכה את הגברים ומפעילה נשים במלוא כוחן. אך אפשר לספר את הסיפור קצת אחרת לרגע. מעשה בגבר שקנה ילדה בת חמש מאמה, סגר אותה במנזר כדי שתלמד מהנזירות ולמעשה לא תלמד כלום, ותישאר בורה. עד שיגיע הרגע בו האשמאי יהיה מוכן לוותר על חיי הוללות שלו להתחתן איתה ולסגור אותה בביתו שלא תראה גבר אחר. יכול להזכיר גברים שכלאו ילדות במרתפים בימינו.

אולימפיה דוקאקיס

רוז / אולימפיה דוקאקיס בתיאטרון הקאמרי

את מחזה היחיד של מרטין שרמן בביצועה של אולימפיה דוקאקיס אפשר לספר לפחות בשתי צורות. האחת קצרה שתעצבן רבים. רוז היהודייה בת השמונים יושבת שבעה על ילדה ערביה שנורתה בשטחים על ידי נכדה של רוז. הסיפור האחר הרבה יותר מורכב. מרטין שרמן כתב מחזה על זקנה המגלמת בתוכה את שמונים שנות ההיסטוריה היהודית במאה העשרים. במשך שעה וחצי הוא עובר על כל הנקודות החשובות.

נואל קווארד

עניין של סגנון / נואל קווארד - תיאטרון גשר

נואל קווארד איננו מהשמות המוכרים בחיי התיאטרון בארץ. עד כמה שזכרוני מגיע רק שני מחזות שלו, הילולת רפאים וקדחת אביב הועלו כאן על הבמה. הילולת רפאים היה למחזה חסר מזל בארץ. ההפקה הראשונה הייתה ב-הבימה ולא הגיעה אפילו אל מעבר לחזרה הגנראלית. גם ההפקה השנייה לא הצליחה הרבה יותר. קדחת אביב ב-קאמרי הייתה הצלחה גדולה יותר. חנה מרון הצחיקה, גדעון אוברזון תפר בגדים יפים מאוד ומאז כלום.

נמר חברבורות / תיאטרון הבימה

אני חייב לסיים בסוג של הסתייגות. מאוד נהניתי, כן, אבל נשארתי מרוחק. המחזה אולי שכלתני מדי, אווירת החלום לא ממש סחפה אותי לתוכה, ראיתי, הערכתי ונהניתי, אך מבחוץ. וכל כך הייתי רוצה להיסחף.

לילה טוב אמא / הקאמרי

הצגה הגורמת בהחלט לחוויה רגשית מטלטלת. לא גולשת למלודרמטיות צעקנית וכול האומרת כבוד למחזה ולשחקנים.

אכזר ורחום / תיאטרון הבימה

לא נשמע כמו משהו מבטיח במיוחד אלא שהגנרל נשלח על ידי המדינה לרדוף אחרי טרוריסטים ומחריב את עירם. יש מעליו איזו עננה, כנראה שהרג שבוי באלימות והילדה מסתבר היא כנראה פילגשו של הגנרל. זה כבר עושה את העניין למעניין יותר ומתחיל לקבל משמעות. אם לא היינו יודעים זה היה יכול להתקבל כמחזה מודרני העוסק במוראות המלחמה בטרור. אנחנו לא יודעים מה קורה במדינה בה מתרחש המחזה מלבד העובדה שיש גנרל גיבור הרודף אחרי טרוריסטים במדינה שכנה והורס את עריה.

קשה כמוות אהבת העז

ביקורת המחזה "העז או מי זאת סילביה?", תיאטרון הבימה

הנצפים ביותר