אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מרד בר כוכבא


חורבת עתרי

הכפר עתרי היה כפר יהודי עד מרד בר- כוכבא

המאמר מוקדש לאבות אבותינו שנהרגו בקרב, נרצחו, או נמכרו לעבדות ע"י הכובש הרומי. הארכיאולוגים בועז זיסו ואמיר גנור ערכו בחורבת עתרי חפירות בשנים 1999 – 2000. הם חשפו כפר יהודי שהתקיים בין המאה ה- 4 לפנה"ס ו- 135 לס'. הכפר עתרי נמצא בשפלת יהודה בין עמק האלה לנחל גוברין, כלומר בדרך בין בית שמש לבית גוברין. הכפר נוסד בתקופה הפרסית, במאה ה- 4 לפנה"ס ע"י עולים שעלו מבבל בעקבות הכרזת כורש מ- 538 לפנה"ס, שהתירה לגולי בבל לחזור ולהתיישב בארץ. הממצא הקושר את תושבי הכפר לעולי בבל הוא מטבע שנטבע בבבל ונמצא במקום.

הורדוס כובש את ירושלים

הפקעת אדמות מיהודים תחת הכיבוש הרומי

הפקעת אדמות מיהודים והעברתן לבעלות נוכרים תחת הכיבוש הרומי (63 לפנה"ס – 140 לס' ). הפקעת הקרקעות ע"י השלטון הרומי הייתה משלושה סוגים: הפקעה לצורך סיפוח שטחים לטריטוריות של ערי הפוליס. אחוזות הקיסר. הפקעת קרקעות לאחר דיכוי המרדידות ב- 70 לס וב- 135 לס'. תחת השלטון ההלניסטי נבלמה התפשטות היהודים בארץ. כתוצאה ממדיניות זאת הייתה הגירה מהארץ של עודפי האוכלוסייה היהודית.

מערות בהר ארבל

ארבל והיישוב ואדי חמאם היו יישובים יהודיים

כיום ארבל היא מושב ישראלי בגליל התחתון כ- 4 ק"מ צפונית- מערבית לטבריה בקרבת כפר חיטים. המושב נוסד ב- 1948 ע"י חיילים מהבריגדה היהודית. המסורת מזהה את ארבל ההיסטורית עם חורבת אירביד. אבל, כיום, החוקרים חלוקים בדעותיהם לגבי זיהוי ארבל ההיסטורית. החוקרים יגאל טפר ויובל שחר זיהו במחקרם מ- 1991 את ארבל ההיסטורית עם חורבת ואדי חמאם, ואילו עוזי לייבנר, שערך חפירות מקיפות בחורבת ואדי חמאם, ופרסם את דו"ח החפירות ב- 2010 , שולל זיהוי זה. הוא טוען ששמו של האתר הקדום לא השתמר, אבל זו איננה ארבל ההיסטורית. מוטי דותן, היסטוריון חובב, ראש מועצת גליל תחתון, טוען שהמושב ארבל שוכן ליד אתר ארבל ההיסטורית.

פומפיי בירושלים

הכיבוש הרומי בישראל: מדיניות הקולוניזציה וההלניזציה חלק ג

העויינות בין הנוכרים ההלניסטים ליהודים לא הייתה רק על רקע הבדלים תרבותיים- דתיים. בין שתי הקבוצות התנהל מאבק על הבעלות הקרקע, על הארץ. ראשיתו של המאבק בתקופה ההלניסטית בעקבות מדיניות הקולוניזיה ההלניסטית של השליטים ההלניסטים, שהפכה את הנוכרים לכוח פוליטי- חברתי- כלכלי. בעקבות הכיבוש הרומי ב- 63 לפנה"ס, המתיחות בין היהודים ל"ישות ההלניסטית" שחזרה והתגבשה, גברה. בקרב הנוכרים גברה שאיפת הנקם.

ציור המשחזר את הקארדו בירושלים בתקופה הרומית

מדיניות הקולוניזציה וההלניזציה תחת הכיבוש הרומי - חלק ב

השלטון הרומי שאב את המנגנון המינהלי של הפרובינקיה מערי הפוליס שפיזר ברחבי הארץ. בערי הפוליס הייתה מרוכזת האוכלוסייה התומכת בשלטון הכיבוש הרומי, שסיפקה גם חיילים לצבא העזר של רומי.ערי הפוליס מנו בין 8,000 ל- 20,000 תושבים.
עפ"י ממוצע של 14,000 לעיר, הגיע מספר הנוכרים בערי הפוליס לכ- 400,000.

אדריאנוס

הכיבוש הרומי בישראל: מדיניות הקולוניזציה וההלניזציה חלק א

הרומיים המשיכו, למעשה, במדיניות הקולוניזציה וההלניזציה שהחלה עם כיבושי אלכסנדר מוקדון ונמשכה בימי יורשיו התלמיים והסלווקיים, ששלטו בארץ מ- 332לפנה"ס עד 142 לס', ונקטעה תחת השלטון החשמונאי. בעקבות הכיבוש הרומי ב- 63 לפנה"ס החלה להתבצע מדיניות של קולוניזציה והלניזציה של הארץ במטרה להחזיר את המצב לקדמותו ואף להגדיל את היישוב הנוכרי בארץ.

הנצפים ביותר