אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

היסטוריה של ארץ ישראל


עפולה בראשית ימי המדינה

עפולה – גלגוליה של עיר

בטבורה של העיר עפולה מצוי תל עתיק, המספר את תולדותיו של הישוב באמצעות ממצאים ארכאולוגיים. על-פי רשות העתיקות, במקום התקיים ישוב מהתקופה הכלקוליתית ועד לתקופה הממלוכית.

ברדלס בכרמל

מרי אלייזה רוג'רס דיווחה על ציד ברדלסים בכרמל. פיליפ באלדנספרגר הפיץ את הכוורנות הרועית. ויליאם לינץ' מיפה ומדד את ים המלח. רחבעם זאבי שב והוציא את הספרים שכתבו

מפת ארץ ישראל משנת 1847

הקונסול יצא מדעתו

וורדר קרסון זכה בכבוד הגדול להיות הקונסול האמריקני הראשון בירושלים. אבל המינוי היה רק המבוא לפרשת חיים סוערת והפכפכה שמשום מה חמקה מההיסטוריה המוכרת שלנו

נפוליאון בונפרטה

טבח יפו

מסעו של נפוליאון בונפארט לארץ ישראל בסוף המאה ה-18 הפל כבר מזמן לקלאסיקה היסטורית. לפחות עיר אחת בארץ – עכו – מראה עד היום לתייריה את האתרים בהם התחולל הקרב הגדול בין גאון האסטרטגיה הצרפתי לבין צבאו של אחמד ג'זאר, המושל הטורקי של העיר. אבל עכו היא הסיפור הידוע. הסיפור הפחות ידוע הוא על הקרב שניהל נפוליאון נגד צבא טורקי אחר, זה של אגא עבדאללה, ביפו. הסיפור מתואר היטב בספרו של נתן שור, "מסע נפוליאון בארץ ישראל", שיצא לפני כעשרים שנה בהוצאת "עם עובד".

הנרי מורגן, מאי ממוצא ולשי, שהתפרסם כמנהיגם של שודדי ים בקאריביים. מורגן הוא אחד משודדי הים המפורסמים ביותר

פיראטים של מאלטה הקטנה

חופי ארץ ישראל שימשו במשך מאות שנים כמקלט לשודדי ים. משום מה, נעלמה פיסת ההיסטוריה המרתקת הזו כמעט לחלוטין מן הספרים המתארים את קורות הארץ באותן שנים

הצהרת מאריי

במרץ 1917 הצהיר מפקד הכוחות הבריטיים בארץ ישראל, גנרל סר ארצ'יבלד מאריי, על הקמת מדינה יהודית בה - הצהרה שקדמה לזו של בלפור והייתה חד-משמעית ממנה בהרבה

אוריאל אבולוף / על פי תהום - אומה אימה ומוסר בשיח הציוני, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, ידיעות אחרונות,2015, 445 עמ'

על פי תהומות האנומליה הציונית - יהודית

ספק הקיום הציוני עומד במרכז הספר, כשכבר בתחילתו מוצבות שתי שאלות: "האם יש לנו עתיד- האם תשרוד ישראל כמדינה עצמאית, כמדינת היהודים? ומה בדבר העבר- האם היהודים בישראל היו ועודם חלק מהעם היהודי עתיק יומין?"

אורי מילשטיין / גלגל המנוף של ההיסטוריה, התגבשות הציונות האסטרטגית של ז'בוטינסקי,  2016,  297 עמ'

זבוטינסקי - היבטים נוספים מאת אורי מילשטיין

אורי מילשטיין, חוקר פורה שכתב כבר עשרות ספרים, מגדיר עצמו פילוסוף בטחוני והיסטוריון צבאי והיסטוריון צבאי. אין ספק שהוא מהבקיאים במלחמות ישראל ובמלחמת העצמאות בפרט. בספר זה הוא משלב תובנות היסטוריות פוליטיות עם תובנות היסטוריות צבאיות, כשהוא נע על צירי הזמן מאברהם אבינו ועד ז'בוטינסקי וחזרה. כתיבתו מפורטת מאוד ולעיתים כוללת פרקים שכלל אינם קשורים ישירות לנושא.

חיפה 1930

חיפה: דו-קיום כלכלי בין צדדים ניצים בעיר קוסמופוליטית

ימי המנדט הבריטי בארץ -ישראל שנמשכו רק 28 שנים, בין 1920 ו-1948, היו בבחינת פרק זמן קובע ופורמטיבי בו נבנה וגובש היישוב היהודי בארץ- ישראל כמותית, כלכלית ותרבותית. מיישוב דל של כ-55,000 נפש בשנת 1918 גדלה האוכלוסייה היהודית לכלל כ-600,000 נפש , ערב מלחמת העצמאות. מקהילה שהיו בה רק ניצנים של תעשייה בתקופה העות'מאנית , הקים היישוב היהודי תעשייה מקפת ופורחת. בשנים ההן פותחו המוסדות היישוביים כמו גם כלל הכלכלה האוטרקית. על בסיס זה נוצרה מעין "מדינה בתוך מדינה". כל זאת תחת המטרייה הבעייתית, אך המגינה של המנדט הבריטי.

מי את, חיה זיידנברג?

חיה זיידנברג, בת 22, הייתה חברתו של דאוד יסמיני, ממפקדי הנג'אדה בארץ ישראל. זה עלה לה ביוקר. לו הייתה חיה זיידנברג עימנו כיום, היא הייתה בת 78. אפשר לדמיין אותה משתעשעת בחברת נכדיה, מטיילת בשדרה השלווה של שכונתה, שותה תה מול הטלוויזיה, יוצאת לטיול מאורגן בצפון הארץ. מצד שני, בשביל נכדים צריך שיהיו ילדים, ובשביל ילדים צריך בן זוג. ובן זוגה של חיה היה אדם שלא היה לה כל סיכוי - כמעט - לשרוד עימו.

בית אהרן שלוש 1895

מגאלאבייה לכובע טמבל / אהרון שלוש - האציל לבית שלוש

לעתים מהלך אדם בעולמנו ומקרין סביבותיו אור מיוחד ושיעור קומתו התמירה והנערית גם בתחילת שנות השמונים לחייו, כמו משמשת לו חותמת המאשרת את עובדת היותו צאצא למשפחה שמכבר היא אגדה ולאורך הדורות נחשבת לאחד מיסודות קוממיותה של מדינת ישראל. כזה היה אהרון שלוש שפרש מעולמנו בחודש ספטמבר 2004. עשר שנים שיודעיו במעגלי חייו מהרהרים בו לעתים קרובות, מתגעגעים אליו בכל לבם. מי שמבקש לעצמו שעות אחדות המאפשרות לספוג מעט מאור אישיותו הקורנת, ימצא אותה בספר צנוע בממדיו אבל חובק את היריעה העשירה של ההגדה לבית שלוש.

האוסטרקון מחורבת קיאפה

הארכיאולוגיה לאן – האוסטרקון מחורבת קיאפה

אני עסקתי בחקר, מקור שמם העתיק של אותיות האלפבית העברי. במחקר, נעזרתי גם בכתובת הנקראת 'האוסטרקון מחורבת קיאפה'. כל המומחים התייחסו אל הכתב באוסטרקון ככתב עברי,ונקבע כי לשון הכתוב היא עברית. מכאן שזוהי הכתובת העברית הקדומה בעולם - לדעתי הניתוח האפיגרפי של הכתובת מקיאפה שגוי ביסודו, עקב פענוח לא נכון של האותיות. ולאור זאת, לא ניתן למצוא כל קשר בין הכתוב לבין השפה העברית. מציאת האוסטרקון עוררה התרגשות עצומה בקרב מרבית הארכיאולוגים, התרגשות שמחקה את ההיגיון הצרוף לממצא.

אמנון שטיין וספרו של אביו מתפוצה לתקומה

מתפוצה לתקומה / אברהם שטיין - תהפוכות היהדות במציאות משתנה

עיון בספר "מתפוצה לתקומה", אסופת מאמריו של אברהם שמואל שטיין, אסופת מאמרים מרתקת של הסופר והעיתונאי אברהם שמואל שטיין. מאמריו של שטיין קובצו יחד והם עדות לנפש חוקר שבחן את האומה היהודית בטלטלה שעברה עליה במאות האחרונות: המתח בין גלות לגאולה, התנועות השונות שסחפו אחריהן יהודים – הבונד, הקומוניזם, הציונות – וכמובן נמצא הדים לנושא השואה, לנושא הפזורה היהודית, העיתונות העברית - ומה לא. האסופה הזו היא אש התמיד, נר זיכרון ליוצר ולחוקר רב פעלים. שטיין חושף בעט אמן את הטלטלה שעבר העם היהודי בדורות האחרונים.

גחלים

בשם אחי גיבורי התהילה

מזה חודשים ארוכים שאני מעיין בניתוחיו המפליגים של הפרשן הצבאי אורי מילשטיין, המתפרסמים באתר ניוז1. זמן רב אני מוצא עצמי מתלבט אם עלי להגיב או להחשות, ואם-כן כיצד עושים זאת כשמדובר בפרסום תגובה באותו אתר שגם אני נוהג מזה שנים לפרסם בו רשימות משלי. אבל הגעתי למסקנה כי זו חובתי בכדי לעמוד מול מעשה שאינני מוכן לעבור עליו בשתיקה בנוסח המתפרש כהודיה בפרשנותו הטוחנת ללא רחמים של מילשטיין; הוא לא משאיר בשדה הזיכרונות כאלה שאפשר להתחמם לאורם. הוא עובר ומכבה את המדורות אחת אחרי השניה.

עיר דוד של ימי הבית הראשון נחשפה בחפירות

עיר דוד של ימי הבית הראשון נחשפה בחפירות

עירו של דוד המלך נחשפה על גבעה בדרום- מזרח אגן העיר העתיקה. זוהי גבעת העופל. הגבעה היא כיום באזור כפר סילואן, שהוקם על אתר כפר השילוח הקדום. ירושלים הייתה עיר יבוסית והיא נכבשה ע"י שר הצבא של דוד המלך יואב בן צרויה ב- 1006 לפנה"ס. לאחר כיבושה העביר דוד המלך את בירתו מחברון לירושלים. השטח של עיר דוד הוא כ- 60 דונם. דוד הרחיב את שטח העיר לכ- 130 דונם לאחר שקנה את גורן ארונה. בשטח המסופח נבנה ארמון המלך ומאוחר יותר בית המקדש הראשון. עיר דוד משכה ארכיאולוגים רבים, החל מצ'ארלס וורן שחפר בעיר דוד ב- 1867. ארכיאולוגים נוספים מחו"ל חפרו בעיר דוד בין 1886 ל- 1967.

העיר שעריים (חורבת קייאפה) בעמק האלה

העיר שעריים (חורבת קייאפה) בעמק האלה

העיר שעריים (חורבת קייאפה) בעמק האלה – עיר מבצר מהמאה ה- 10 לפנה"ס. חורבת קייאפה שוכנת על גבעה גבוהה בעמק האלה ושולטת על הדרכים משפלת החוף לחברון ולירושלים. היא נמצאת בקרבת ישובים יהודיים עתיקים נוספים, עזקה ושוכה. הארכיאולוגים יוסף גורפינקל וסער גנור ערכו חפירות באתר שהחלו ב-2007. גורפינקל מזהה את חורבת קייאפה עם העיר שעריים. על קיומו של האתר דיווחו תיירים וחוקרים כבר מאמצע המאה ה- 19. העיר הוקמה בשלהי המאה ה- 11 לפנה"ס ושמשה כמרכז מנהלי בימי מלכותו של דוד המלך.

בנימין זאב הרצל: אם תרצו אין זו אגדה - עיונים בכתביו

בנימין זאב הרצל: אם תרצו אין זו אגדה - עיונים בכתביו

עיונים בכתבי הציונות / מאמר שמיני. כאשר קוראים ביומן הנעורים של הרצל וגם ביומניו המאוחרים יותר, אפשר בהחלט להבחין באדם אשר מחפש משמעות לחייו, אדם המצוי בחיפוש אחר זהותו, הנאבק למצוא לו מקום של כבוד בעולם, למצוא הכרה כסופר (אשר שאף להיות) וגם כאדם. ביטוי לכך ניתן לנו למצוא בתקופות שונות בחייו, מנעוריו ועד בגרותו. ככל שחולף הזמן ומתרחקים ממאורע כלשהו או מתקופת חייה של אישיות כלשהי, כך מצטברים להם עיוותים היסטוריים אודות אותו מאירוע או אותה אישיות. לא כל אחד מודע לכך, ולא כל אחד רוצה לגלות את האמת מאחורי העיוות או המיתוס שנוצר, אם מעצלות מחשבתית ואם כי נוח הדבר. כך גם לגבי הרצל נוצר עיוות היסטורי.

הגורם הסוציו- כלכלי בשלוש המרידות נגד האימפריאליזם ההלניסטי והרומי

הגורם הסוציו- כלכלי בשלוש המרידות נגד האימפריאליזם ההלניסטי והרומי

המסורת היהודית הדגישה את הגורם הדתי כגורם למרידות הגדולות שהביאו לחיסול הישות הלאומית והרוב היהודי בא"י. מבלי להפחית בחשיבות הגורם הדתי בשלוש המרידות: מרד המכבים, המרד הגדול ומרד בר- כוכבא, יש לקחת בחשבון גורם לא פחות חשוב: הגורם הסוציו- כלכלי. האימפריאליזם ההלניסטי והרומי ניהלו מדיניות של קולוניזציה רבת היקף ששינתה את פני המזרח התיכון, ואת א"י כחלק מהאזור. מתיישבים הלניסטים מעודפי האוכלוסין של יוון ומוקדון הציפו את המזרח התיכון. האימפריאליזם ההלניסטי והרומי הקימו עבורם ערי פוליס – כ- 300 מספרן - אליהם צרפו את הטריטוריה סביב הפוליס.

אחד העם - אשר גינזברג

אחד העם: עיונים בכתביו - לא זה הדרך

כשמתבוננים בתמונתו של אשר גינצברג (או "אחד העם" על פי שמו הספרותי) רואים בבירור דמות אינטלקטואלית, איש רוח אשר החכמה נגלית על פניו. ואמנם כזה הוא היה. עם זאת, אשר גינצברג היה אדם לא ברור. מצד אחד, כ"אחד העם", היה מהוגי הדעות הציוניים המקורים ביותר, ויש שיאמרו המקורי ביותר שבהם. הוא לא היה הוגה דעות שיטתי, לא הייתה לו תורה ציונית ברורה. אולם למעשה, רוב ההוגים הציוניים היו כאלה, נטולי שיטה רציפה. רבים ראו בו כהוגה עברי פורץ דרך אשר הצליח לשלב בין המסורת היהודית לבין הלאומיות היהודית יחד עם השפעות פילוסופיות אירופאיות.

שיחין הייתה עיר יהודית גדולה בימי הבית השני

האתר של שיחין נמצא בקצה המערבי של בקעת בית נטופה בגליל התחתון. מהסקרים התברר ששיחין השתרעה בתקופת השיא שלה על פני 3 גבעות הגבעה הצפונית נמצאת מצפון לקבר יהודה הנשיא הנמצא בפארק הלאומי של ציפורי. הגבעה המרכזית נמצאת מדרום – מערב לגבעה הצפונית והגבעה הדרומית נמצאת מדרום לגבעה המרכזית. הסקר הראשון של שיחין העתיקה נערך ב- 1988 ע"י משלחת מאוניברסיטת פלורידה שחפרה בציפורי.

פלשתינה-יהודה. מפה של תלמי. 1482

השוואת המדיניות המנהלית בפרובינקיה יודיאה לפרובינקיות אחרות

ההיסטוריונים ג'ק פסטור ומרטין גודמן התייחסו למדיניות הרומית בעקבות המרד הגדול. פסטור בדעה שרומי נקטה במדיניות יותר נוקשה כלפי פרובינקיה יודיאה בהשוואה לפרובינקיות אחרות. לדעתו, היא נקטה באלימות יוצאת דופן כלפי היהודים בפרובינקיה לאחר דיכוי המרד הגדול. גודמן מנה את הסיבות ליחס האכזרי במיוחד כלפי היהודים:
הצורך של השושלת הפלביאנית לבסס את מעמדה, כשושלת שמוצאה ממעמד נמוך – לצורך העלאת הפרסטיז'ה של השושלת.

מהו מוצאם האתני של הנוצרים החיים בישראל

מהו מוצאם האתני של הנוצרים החיים בישראל

הנוצרים החיים בישראל רואים עצמם כערבים מבחינה אתנית ונוצרים מבחינה דתית. שפת האם שלהם ערבית וכן תרבותם. אבל, האם הם באמת ערבים במוצאם האתני? הנוצרים במצרים הם קופטים, צאצאי המצרים הקדמונים. הם אינם ערבים, אם כי שפתם ותרבותם ערבית. הנוצרים בעיראק, רובם חוסלו או ברחו. הם נקראו אשורים והיו צאצאי האוכלוסייה המקומית בעת הכיבוש הערבי. המרונים- הנוצרים בלבנון הם סורים- ארמים, לדעת שאדי חלול- רישא, מרוני- נוצרי מהכפר גוש חלב. יש צורך במחקר מקיף בנושא מוצאם של הנוצרים בישראל, אך מהמידע המועט הקיים מצטיירת התמונה הבאה:

 יוסף חיים ברנר: עיונים בכתביו

יוסף חיים ברנר: עיונים בכתביו

"אם לא ימצאו בנו חלוצים ואבדנו..." עיונים בכתבי יוסף חיים ברנר (1880 – 1921). לעומת הוגי הציונות של דור החלוצים שעיינו בכתביהם במאמרים הקודמים בסדרה, יוסף חיים ברנר יוצא דופן. ברנר, בניגוד לגורדון, כצנלסון וטבנקין, לא היה רק פובליציסט והוגה ציוני אלא היה גם סופר. תחת עטו נכתבו סיפורים רבים אשר רובם מתאפיינים בריאליזם מוחלט והצגה כנה של המציאות הלא פשוטה, והלא סימפטית לעיתים, של חיי היהודים בארץ ישראל ובגולה ללא ייפוי וללא עידונים.

סאסא הייתה בעבר יישוב יהודי

סאסא הייתה בעבר יישוב יהודי

סאסא הייתה בעבר יישוב יהודי וחזרה להיות יישוב יהודי. הקיבוץ סאסא שוכן בגליל העליון בקרבת צומת חירם. הקיבוץ שייך לתנועת השומר הצעיר. מקור השם סאסא: השם מוזכר במשנה ופירושו מלען, כלומר שערה משערות ראש השיבולת. בתחומי הקיבוץ נמצא אתר שנערכו בו חפירות בין השנים 1975- 1980, בנובמבר 2003 ובפברואר 2012 . בחפירות התברר שהאתר היה מיושב מתקופת הברונזה התיכונה, לאורך כל התקופות, כולל תקופת הברזל, התקופה הפרסית, וההלניסיטית , התקופה הרומית, התקופה הביזאנטית, התקופה הערבית- מוסלמית, הממלוכית והעותמ'אנית.

שרידים ארכיאולוגיים מתקופת המצור הרומאי על ירושלים נמצאו ליד הכותל המערבי

שרידים ארכיאולוגיים מתקופת המצור הרומאי על ירושלים נמצאו ליד הכותל המערבי

שלושה כדים ומנורת שמן מחרס שנמצאו לאחרונה בבור באדמה לא רחוק מהכותל המערבי שופכים אור נוסף על הרעב והמצוקה שהיו נחלתם של תושבי ירושלים לפני כ-2,000 שנה במהלך המצור הרומאי על העיר. החפצים השתייכו ככל הנראה ליהודים שתרו אחר מקלט בתוך ערוץ מים תת קרקעי. על פי ארכיאולוגים מרשות העתיקות, נצורים יהודים ירדו מידי פעם לבור לאכול בהיחבא מזון שהוטמן בכדים כשהם מסתתרים מהמורדים היהודים שחיפשו להחרים את מזונם ומהחיילים הרומאים לאחר מכן. זאת הפעם הראשונה שניתן לבסס קשר ישיר בין שרידים ארכיאולוגים לרעב ששרר בירושלים בתקופת המצור במרד הגדול.

אבו גוש: קריית יערים העתיקה - היסטוריה של דו- קיום

אבו גוש: קריית יערים העתיקה - היסטוריה של דו- קיום

לתושבי אבו גוש, קריית יערים העתיקה, יש היסטוריה של דו- קיום עם היהודים בישראל. אבו גוש שוכנת בהרי יהודה מערבית למבשרת ציון, על כביש מספר 1 המוביל לירושלים. באבו גוש חיים 6,270 תושבים עפ"י נתוני 2011 . תושביה הם בחלקם מוסלמים ובחלקם נוצרים. לאחרונה גרים בה גם יהודים. מעשה הוונדליזם שנעשה לאחרונה באבו גוש הוא שערורייתי עפ"י קנה מידה כלל אנושי ועוד יותר בשל העובדה שתושבי אבו גוש היו מאז ומעולם ידידיהם של היהודים.

החברה החרדית במדינת ישראל

החברה החרדית במדינת ישראל

במדינת ישראל קיימות זו בצד זו שלשה סוגי חברות מבחינת הסיווג הדתי: החילונית, הדתית-לאומית, והחרדית. בין שלושת הציבורים קיים הרבה אנטגוניזם, הנובע בחלקו הגדול מחוסר ההכרה של ציבור אחד את השני. ניתן לומר שהציבור החרדי הוא בחינת תעלומה לחלק גדול מהציבור החילוני, וזאת מהסיבה שהציבור החרדי, למרות שהוא חשוף כיום הרבה יותר מבעבר, הוא עדיין ציבור די מסוגר, שחי לו במערכת כללים משלו, בריתמוס משלו, ובתרבות שונה לחלוטין מהתרבות הקיימת בציבור החילוני.

יצחק טבנקין: עיונים בכתביו - הציונות החלוצית

יצחק טבנקין: עיונים בכתביו

יש אשר יאמרו כי יצחק טבנקין היה מורה הדרך, המחנך ואפילו האדמו"ר של האסכולה הציונית חלוצית בארץ ישראל. ויש אשר יאמרו כי היה דיקטאטור ואליטיסט. בכל מקרה, בפרספקטיבה של יותר מארבעים שנה לאחר לכתו, יכולים הדברים להיראות מאוזנים יותר ודרמטיים פחות. הבנת דו-הקוטביות של תפישתו הציונית של טבנקין חשובה על מנת להבין את גישותיהם של אנשי הישוב החלוצי ציוני בימים של התבססות תנועות הפועלים בארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה העשרים. הציונות החלוצית: עיונים בכתבי יצחק טבנקין (1888 – 1971).

א. ד. גורדון: הגלות, הטבע והעבודה

א. ד. גורדון: הגלות, הטבע והעבודה

המהות האידיאולוגית של אנשי העלייה השנייה הייתה, בין היתר, כבוד לפועל העברי ולאדם הפשוט העובד ומוציא את לחמו מאדמת ארצו, וכזה היה אהרון דוד גורדון. בין חלוצי העלייה השנייה קשה שלא להבחין באדם כמותו, כיוון שעלייה זו התאפיינה בצעירותה, בעולים צעירים בשנות העשרה והעשרים לחייהם, בני נוער, צעירים וצעירות שעזבו את בית הוריהם בגולה והחליטו לשנות את אורח חייהם האישי ובתוך כך את חיי עם ישראל בדורם. ועל כן, קשה שלא להבחין בגורדון בין כל צעירי העלייה השנייה שהרי גורדון עצמו לא היה צעיר, וזאת רק במובן הפיזי.

יוסף טרומפלדור: עיונים במכתביו - בארץ ישראל נהיה בבית

יוסף טרומפלדור: עיונים במכתביו - בארץ ישראל נהיה בבית

בציונות יש מספר דברים, אמנם לא רבים, שנחשבים בעיני כל חברי המחנה כקונצנזוס. הרצל למשל הוא דוגמא יפה לימינו. בעבר גם הרצל היה מקור למחלוקת בקרב המחנה הציוני, אמנם לאחר זמן מה, וכמובן בימינו, הרצל הוא הקונצנזוס בקרב כל המחנה הציוני, יהא זה ימין ציוני או שמאל ציוני, כולם כאחד סובבים סביב דמות זאת. כהרצל, כך היא דמותו של יוסף טרומפלדור. דמות זו מהווה קונצנזוס ציוני מובהק. במשך שנים, בייחוד מהרגע שנפל בקרב על תל חי, נחשבה דמותו לדמות מופת המסמלת את הנכונות להקרבה אישית למען הכלל ולמען טובתו של העם היהודי על חשבון תועלתו האישית

הנצפים ביותר