אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

חמאס


צילום: מירב גולן

שני נושאים בוערים

עמוס אריכא ברשימת דעה בשני נושאים בוערים

ההכנות לגיהאד ברשות הפלסטינית

בעוד השיחות על הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל מתנהלות, ברצועת עזה מדברות קבוצות הטרור של החמאס והג'יהאד האיסלאמי על הכנות "לשחרר את כל פלסטין מהנהר עד הים". החמאס והג'יהאד האיסלאמי חוזרים ומצהירים שלאבו מאזן אין מנדט מהעם הפלסטיני לעשות ויתורים כלשהם לישראל. דובר הזרוע הצבאית של החמאס, אבו עוביידה, הכריז שמטרת ארגונו היא לשחרר את לוד, רמלה,אשקלון ושאר הכפרים הכבושים בפלסטין. הזרוע הצבאית של החמאס מונה כמה אלפים של לוחמים והדובר הכריז שהיא מחזיקה בנשק איסטרטגי שיעשה בו שימוש נגד ישראל.

בשערי עזה

כנראה שערפאת רואה באנרכיה יתרונות במאבק בישראל. אי אפשר כמעט לנצח את האינתיפדה מפני שאין לה הנהגה פוליטית ברורה. רק השתלטות מחודשת על השטחים , נטילת אחריות לשיטור ולחיי היום יום הפלשתינים ונקיטת אמצעים העומדים בסתירה מוחלטת לאופייה היהודי והדמוקרטי של ישראל יכולים לסייע בצמצום האנרכיה הפלשתינית. לסייע אך לא להדביר אותה.

מצרים מענישה את עזה: המוסר הכפול של העולם השותק

אבו טועמה כותב על המוסר הכפול של העולם השותק כאשר מצרים מענישה את עזה. מצרים החליטה לחנוק את רצועת עזה ע"י מניעת כניסת מזון ודלק. ההחלטה התקבלה ערב חודש הרמאדאן. גם מדינות ערביות אחרות מטילות הגבלות על הפלסטינים החיים בשטחם, כנקמה על התערבותם בעניינים הפנימיים של אותן ארצות. אבו טועמה מצביע על המוסר הכפול של העולם:האם התקשורת העולמית דיווחה או תקפה את מצרים על כך, או כל מדינה ערבית אחרת? מה הייתה תגובת התקשורת העולמית וארגוני זכויות האדם לו ישראל הייתה נוקטת בצעד כזה?

סמל החמאס

נצחון החמאס ותחושת ההחמצה הישראלית

למה החמאס ותושבי עזה קוראים ניצחון ומדוע לישראלים יש תחושת החמצה. תוצאות המבצע בעזה: כיצד ניראה ה"ניצחון" של החמאס וארגוני הטרור מעזה: 177 הרוגים. 108 מתוכם הם אנשי חמאס וארגוני טרור. 1,200 פצועים וכ- 55 לא- מעורבים הרוגים, מתוכם הרוב ילדים. תמהני- מה עושים ילדים ברחובות בזמן מלחמה ? הייתה משפחה אחת , כולל ילדים שנפגעה בטעות, וצה"ל הביע צערו. כיצד נהרגו שאר הילדים? הטרור העזתי משתמש בילדים כמגן אנושי.

ארבע מדינות לשני עמים

ארבע מדינות לשני עמים

מיד לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967, הכריז ראש הממשלה דאז לוי אשכול, כי תמורת הסכמי שלום ישראל מוכנה להחזיר את כל השטחים בחזרה. המענה של מדינות ערב ניתן ב"וועידת חרטום" (בירת סודן) בצורת "שלושת הלאווים" המפורסמים: "לא הכרה", "לא מו"מ" ו"לא שלום". וכאשר גמאל עבד אל-נאצר חזר לקהיר הוא הוסיף טיפה משלו: "מה שנלקח בכח יוחזר בכח". אבל האמת ניתנת להאמר, כי מנהיגי ישראל חמדו את השטחים החדשים שישראל כבשה – במיוחד לאור העובדה שהמלחמה היתה קלה ביותר.

משפחה פלסטינית - ראמללה 1905

מתי וכיצד הומצא העם הפלסטיני - חלק ב

הלאומיות הפלסטינית היא למעשה בן חורג של הלאומיות הערבית. לכאורה יש עם ערבי אחד ומאוחד שרק פשעי הקולוניאליזם האירופאי והריאקציה הערבית פילגו אותו אם כן איך זה שיש לאומיות פלסטינית נפרדת? אולם אם להשתמש בהשאלה בביטוי של פרופסור שלמה זנד לגבי הלאומיות ניתן לומר כי הלאומיות הפלסטינית דומה היא לתינוק שנולד כתוצאה ממקרה אונס בשל אירועי הזמן. המאבק עם היהודים משנות העשרים ואילך הכריחו את ערביי פלסטין המנדטורית להגדיר את עצמם מול הישוב היהודי כהגדרה לאומית. בעיני האוכלוסייה הערבית מאבקם נגד שיבת העם היהודי לארצו היא שליחות דתית-ערבית אוניברסאלית.

מבצע עופרת יצוקה והאיום האיראני בראי תורת הביטחון של ישראל

מבצע עופרת יצוקה והאיום האיראני בראי תורת הביטחון של ישראל

תורת הביטחון של ישראל נשענת על שלושה יסודות עיקריים: א) יכולות קונבנציונאליות ב) הרתעה גרעינית ג) תמיכה מהחוץ של מעצמה גדולה – ארה"ב.במאמר זו אבחר להתרכז בשני היסודות הראשונים, יכולות קונבנציונאליות והרתעה גרעינית בדגש על שני מקרי בוחן, מאבקה של ישראל בחמאס במסגרת מבצע עופרת יצוקה וסוגיית הגרעין האיראני.

משא ומתן מנקודת מבט אסלאמית

משא ומתן מנקודת מבט אסלאמית

מה היא באמת העמדה האסלאמית למשא ומתן? האם יש בכלל סיכוי למשא ומתן עם אחד מהגורמים האסלאמיים הפעילים ביהודה ושומרון וברצועת עזה? האיחוד בין פתח לחמאס מעורר שאלה זו מחדש. ישנם קולות בתוך החברה הישראלית הקוראים לנהל משא ומתן גם עם חמאס ארגון אשר נקודת השקפתו מבוטאת כבר בפתיח לאמנת החמאס.

ילדים כמגן אנושי

אנו עמדנו לספר לקוראים הכיצד החמאס בעזה משתמש בילדים שם כמגן אנושי במלחמתם כנגד חיילינו. אז זהו שזו אך כותרת נאה לעובדה כי איננו שונים הרבה מהם, גם אנו משתמשים בילדים כ"מגן אנושי", כספין להשגת מטרות אשר אמנם ישנה מעורבות ושייכות של ילדים בהן אך רק באורח עקיף, כאשר אנו מציבים הילדים בקדמת הבמה, בעודנו נחבאים מאחורי גבם הצנום באורח פחדני וצבוע, להשגת מטרות שאנו וודאים, כי על פניהן, לא תשפענה רבות על הדעת הציבורית באם אך היינו מביאים דברים כהווייתם ולא באמצאות סחרירי הילדים.

מהומה על מאומה

דרכם של משברים, בהם נטרפים כל הקלפים, שהם יוצרים גם הזדמנויות חדשות. השתלטות החמאס על עזה , לפני 12 יום בלבד, אכן טרפה את הקלפים. היום כבר ברור שכל ההזדמנויות מבחינת ישראל הוחמצו וחזרנו למשבצת הראשונה - זו של ערב הצהרת מכה מ- 02/08/2007 וכינון ממשלת האחדות הפלשתינית הראשונה. מכל מדינות ערב אין אפילו מדינה אחת שהכריזה על חרם או נתק מדיני ממשלת החמאס חוץ מממשלת ה"פתח". מצרים השושבינה הראשית, אפשרה למשלחת ביטחונית חמאסית לצאת מרצועת עזה ולטוס לסוריה דרך קהיר כבר ביום ראשון 24/06/2007.

ההזדמנות שלנו

השתלטות החמאס על רצועת עזה הייתה צפויה זה מכבר. למרות ההלם הראשוני המצב דווקא נעשה פשוט יותר. צה"ל יכול לפעול בחופשיות רבה יותר כשהוא פטור מהאבחנה המגוחכת מי הם אנשי החמאס הראויים לפגיעה ומי הם אנשי אבו מאזן "הטובים" שצריך "לחזק". הגיבוי הבין לאומי במצב החדש שנוצר לפעולה נגד החמאס בעזה משמעותי וברור הרבה יותר. הלחצים ההזויים מצד ארה"ב לאפשר "מעבר בטוח" מעזה לגדה גם הם כבר לא על הפרק. לכן זה הימור סביר למדי שכדי לשמר ולקיים את ההישג של החמאס בעזה הוא ישאף, לפחות בשלב הראשון, להימנע מכל חיכוך מיותר בישראל. לשדרות, יתכן מאד, צפויים בעתיד הקרוב דווקא ימים שקטים יותר.

מתנשאים בעמ

על פי המוסר המשתקף מההתפארות המגוחכת לא הפלשתינים בבחירות חופשיות לחלוטין הם הזכאים והקובעים הבלעדיים של הנהגתם. רק להנהגה כזו יש את הלגיטמציה והסמכות המוסרית לייצג את הפלשתינים. אלא שגם לשכת מפלגת העבודה עסוקה כרגע במאמץ גדול של עיצוב הנהגה חילופית לפלשתינים שכמובן תתאים לתפיסות המדיניות של מפלגת העבודה. עמיר פרץ כג'נטלמן בריטי מלפני מאה שנה המשוכנע שהוא יודע למען ה"נייטיבס" (ילידים) מה בדיוק טוב ויאה להם .

הנצפים ביותר