אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

השפה העברית


אליעזר בן-יהודה (7 בינואר 1858 – 16 בדצמבר 1922), מחוללה של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה; מייסד ועד הלשון העברית, מייסד ועורך עיתון "הצבי" וכתב העת השקפה, ומחבר מילון בן-יהודה.

בלשון "עם זוּ" ובלשון עם זר

לשון השירה, לסוגיהָ ולתקופותיה, משתמשת כידוע בשלל תחבולות פונטיות וסמנטיות, היוצרות "משחקי לשון" וממקדות את תשומת-הלב אל המבע. לפיכך, צירופי לשון מן השירה הקלסית ומן הקלסיקה המודרנית נקבעים בזיכרון ונשלפים ממאגריו גם מקץ עשרות שנים

כתב עברי

עושר השפה העברית

בהשוואת עושר השפה העברית ביחס לשפות אחרות, רבים זוכרים את עובי המילון כקריטריון להערכה; נדמה כי ככל שהמילון יותר עבה, כך השפה היא יותר עשירה. בהשוואה כזו, העברית יוצאת בשן ועין מול רוב השפות ובעיקר מול השפה האנגלית.

הגיגים לכבוד העברית

אמנם אליעזר בן יהודה [1922-1858] זכה לתואר מחדש השפה העברית, אך לא הייתי מעניק תואר זה לאף אדם ולאף קבוצה, והטעם לכך הוא שהשפה העברית הייתה במשך אלפי שנים שפה בה יצרו קראו דיברו ולמדו ברציפות, והסופרים והמשוררים, ההוגים והיוצרים, השתבחו בה

השפה העברית לאן?

השפה העברית לאן?

השפה העברית העכשווית אינה שותפה להישגים במדע, בטכנולוגיה ובתרבות. אחרת אי אפשר להסביר את הירידה התלולה והעקבית שעוברת על השפה העברית במדינת ישראל. לצופה מן הצד בהמשכיות השפה נראה היחס בין השפה לתרבות והקידמה כיחס הפוך: ככל שההישגים האנושיים במדע טכנולוגיה גדולים יותר, כך הולכת ו ופוחתת השפה. קל מאוד לראות זאת. כשמדובר לדוגמה, בהבדלים בין זכר לנקבה. "עשר אלף" חמש אלף שקל" הן שגיאות שנאמרות השכם והערב כלאחר יד בטבעיות גמורה. ובפי חלק ניכר מהאנשים, במקום "עשרת אלפים" ו"חמשת אלפים שקלים" בהתאמה. או הפוכים כמו ששה בנות ו "שש בנים".

שפת הילידים ומכירת חיסול

היום אנו כבר חווים את התופעה שתקשורת בין דורית היא פעמים בלתי אפשרית, לאחר שעולם המושגים החדש לקוח משפות ותרבויות שאין להן כול קשר למקורות הלשון שלנו, או לבסיסי השורש העברי

הנצפים ביותר