אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

יומן מסע


טרומסה, נורווגיה. כל הצילומים במאמר של אודליה גל

הזוהר הצפוני ואני

שוב יצאתי למסע עצמי ועצמאי בתקווה למצוא את הזוהר (הצפוני) - במאמר זה תמצאו את חוויותיי, הכוללים: מסלולים, טיפים, עלויות ועוד!

דייגים בסוף יום.. (כל הצילומים במאמר שייכים לכותבת, אודליה גל)

מסע אישי ליפן: מאז הנשיקה הראשונה שלי לא התרגשתי ככה

את הטיול תכננתי וביצעתי לבד, מכיוון שלדידי היה כל כך מוצלח חשבתי לשתף אתכם בטיפים אישיים כדי להקל עליכם בחיפושים . תוכלו למצוא כאן: תכנון, מסלול מפורט, טיפים, מחירים, שעות פתיחה ועוד

מסע לפולין

מסע משותף של ערבים ויהודים למחנות ההשמדה בפולין – סיקור ממבט שאינו עיתונאי. קצת רגש, קצת אהבה, קצת אור – גיליתי שם, שלא זה מה שימית אותנו. שווה לנסות, המלצה חמה.

קרקוב

מסע לקרקוב

השואה הינה פרק משמעותי ובלתי נשכח בהיסטוריה היהודית, השארנו מאחור(אך לעולם לא נשכח!) זוועות ורוע אנושי שאינו ניתן לתפיסה, וכיום אנו במירוץ קדימה אל העתיד. אך במירוץ בלתי פוסק זה כל אחד ואחד מאיתנו צריך (אם תרשו לי לומר "חייב") לבקר בפולין. לקרקוב החלטתי לנסוע במסגרת עבודת הדוקטורט שלי. עבודת המחקר הינה על קהילות יהודיות קטנות מתחת לאלף חברים ברחבי העולם. בפולין קיימות כיום חמש קהילות יהודיות מרכזיות ופעילות: קטוביץ, ורשה, וורצלב, לודג' וקרקוב. מתוך חמשת הקהילות הנ"ל בחרתי לחקור דווקא את קרקוב, הממוקמת בדרום פולין והינה העיר השלישית בגודלה.

צ'ה גווארה

איך כותבים מהפכה? היומן הבוליביאני ככלי מהפכני

במאמר אבקש לבחון את היומן הבוליביאני מנקודת מבט שונה: בעזרת התיעוד הגולמי והחף מיד עורך שמאפיין את היומן הבוליביאני נחשף אחד מהשחקנים המרכזיים ביותר בהיסטוריה הלטינו-אמריקנית דרך מילותיו שלו, ובייחוד בזמן שהוא מגשים את מה שתפס כעשייה החשובה ביותר: פעילות מהפכנית אנטי-אימפריאלית. אם ביומנים המוקדמים של צ'ה נחשף הקורא לעיסוק בשאיפותיו ורגשותיו של צעיר אידיאליסטי וחסר דרך ברורה. ביומן הבוליביאני המוטיבציה, וכתוצאה מכך המבט, של כותב הדברים שונה בתכלית.

אינדיה מיה / רינה בן עמי - מסע אנושי של אשה אל הודו שלה

אינדיה מיה / רינה בן עמי - מסע אנושי של אשה אל הודו שלה

מסעות להודו כבר מזמן הפכו למסעות מסוג אחר, למפגשים מן הסוג השלישי. ספרי מסעות להודו הציגו לנו סיפורים של ישראלים שהלכו לחפש אחר תוכן אחר, אחר זהות, שיצאו לבקש את עצמם בעולם קסום ומטריף. התרגלנו לקרוא חוויות כאלה מפיהם של צעירים לאחר צבא או בשלבי מעבר בחייהם. מבקשים דרך, מבקשים לחשוף סודות בארץ לא נודעת. במרבית המקרים מצאנו יומני מסע שחשפו לנו תורות רוחניות, סיפורים שבהם למדנו איך מוצאים שם בהודו את מסתרי הנפש, מסתרי ה'עצמי'. והנה לפנינו ספר נוסף, של רינה בן עמי, שבנקודת מפנה בחייה, יצאה להודו להכיר את עצמה מחדש.

יומני מסע

בימים קודמים רשמי המסע נרשמו כמובן כדי לדווח על גילויי ארצות ועמים. קוק, סטנלי, אמונדסן, מאגלן, קולומבוס – אפילו יומני אניות היו אובייקטים ראויים בתחום זה, שהיה בהם עניין. יומנים של אמת ושל בדיון נכתבו – מסעות גוליבר, רובינזון קרוזו ועוד. אז לשם מה אנחנו עוד כותבים יומנים כאלה היום?

מסע צבעוני אל האימפריה האבודה

כשאנו חושבים על צילומים ישנים, מצטיירים בדמיוננו צילומי שחור לבן זעירים, צילומים דהויים בגווני חום (ספיה), או אולי צילומי צבע שדהו והפכו חומים ירקרקים, שנים מעטות לאחר שצולמו. לכן, תופתעו אולי להשתתף במסע אל העבר אליו אקח אתכם כעת – מסע מצולם אל רוסיה הצארית שלפני המהפכה – עולם שלם שהיה ואיננו, והכל בתמונות חדות ובצבעים עשירים.

פה לן יה - מסע אל עולם שהיה ואיננו.

חלק ראשון - מסורת מסורת מסורת

 

"דממת ליל קיץ. בקצה השמיים מאפילים צללי היער הקרוב והמהולל. על עציו חקקו אבותינו הנודדים את שמות המסכתות שסיימו בדרך ... קרוב ליער חנו פעם בערב , וראש הגולה אמר : פה-לין ושם הארץ עד היום הזה פולין אלא שאומות העולם אינם כותבים כשורה... וכן יוצאת מן היער דרך קצרה לירושלים ואחד מל"ו צדיקים היתה לו פעם עז שהיתה יודעת את הדרך ותהי רצה מדי יום ביומו לרעות על ידי הר הבית ושבה בערב ושלושה קבים חלב בדדיה..."

ויאטנם, קמבודיה - רשמי ביקור

ל-ויאטנם היו שלוש ערי בירה בעבר, הואה, בירת הקיסרות שהתקיימה עד שנת 1946 במרכז המדינה, הנוי, בירת הצפון וכיום בירת המדינה כולה, וסייגון, היום הו-צ'י-מין סיטי, בירת הדרום

הודו: רשמי מסע

בשעה טובה ובגיל קרוב ל-67 פרשתי לגמלאות, תוך שאני מיישם את המדיניות הכלכלית של ביבי עוד לפני שהוא חלם עליה. יש לי איזה פגם במוח שבצורה עקבית משכיח ממני את גילי ואני לא חי לפיו והוא לא עושה עלי כל רושם. ברוב חוצפתי אני טוען שמה שבני העשרים יודעים לעשות גם אני מסוגל ולא פחות טוב מהם. סקרנותי להבין מה מושך את צעירינו למזרח הרחוק, והסקרנות מה כל כך משגע וכובש את נשות ישראל בתרבות הזרה והמוזרה של תת-יבשת זו, הביאתני לסיור - טיול קצר בצפון הודו.

הוואי - האי הגדול

בפעם הראשונה הגעתי ל-הוואי בשנת 1989, לכנס מקצועי, יחד עם קולגה מאוניברסיטת בן-גוריון. הכנס התקיים באוניברסיטת הוואי שבהונולולו ותכננו לטייל שבוע אחרי הכנס. למזלנו לא תכננו את הטיול מראש וכך נמנענו מטיול תיירים של חמישה איים בשישה ימים. "התרכזו בעיקר באי הגדול" (ששמו הוואי וממנו נגזר שמה של קבוצת האיים. נהוג גם לכנותו "האי הגדול" שכן שטחו גדול משאר האיים גם יחד) אמר לנו משתתף בכנס מאוניברסיטת הוואי, חובב טיולים. "יש בו את כל מה שאתם מחפשים – ג'ונגלים, מפלים, חופים ודקלים ובעיקר הרי געש ולבה. ועוד דבר – אל תתרכזו במערב האי, כמו כל התיירים האמריקאים. לכו למזרחו".

הנצפים ביותר