אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מוסר


ז'אן-ז'אק רוסו (28 ביוני 1712 - 2 ביולי 1778)

רוסו, מוסר ומצפון

בספרו המפורסם "אמיל" Emile ז'אן ז'אק רוסו מכניס ממד ייחודי לחשיבה המוסרית שלו, המצפון. אותה הפקולטה בנפשו של האדם מבצעת את הפונקציה שמיוחסת בפילוסופיה לבינה.

תוקידידס: אתונה, מוסר ומלחמת הפלופוניס, חלק ב

עבור רבים נחשב תוקידידס לאב המייסד של הריאליזם הפוליטי. עד היום, 2500 שנה אחרי, מצטטים מדינאים את עבודתו של תוקידידס, ההיסטוריה של מלחמת הפלופוניס (The History of the Peloponneesian War), ורואים בה אבן יסוד למדיניות של ריאל פוליטיק real politik

פילוסופיית הטבעונות בראי הצדק

פילוסופיית הטבעונות בראי הצדק

בני אדם מחויבים לחובות הצדק של בעלי החיים בדיוק כפי שהם מחויבים לחובות הצדק כלפי בני האדם. הראשונה בחובות אלו היא החובה להימנע משימוש בבעלי חיים וצריכת מוצרים מן החי, ויש להעניק ליצורים החיים את הזכות לחיות באופן התואם את כבודם כיצורים חיים.

על מוסר ורגשות בימי הביניים לפי תומס אקווינס

על מוסר ורגשות בימי הביניים לפי תומס אקווינס

התיאוריה של תומס אקווינס אודות הרגשות גורסת כי על-מנת שרגש יווצר יש צורך באינפורמציה חיצונית הבאה ממקור אחר, וכן בשיפוט של אותה אינפורמציה. עיקרון העל בו נוקט אקווינס הוא הילומורפיזם. רעיון זה הינו אריסטוטלי ביסודו וטוען כי הצורה שוכנת בתוך החומר. כלומר יש קשר הדוק בין הרוח לחומר, וכך הם בעצם פועלים כיחידה אחת. עיקרון זה חשוב לנושא הרגשות של אקווינס, שכן הוא מאחד בין גוף לנפש. כלומר, השיפוט הרגשי עשוי להיות הן בנפש והן בגוף. כשמתעורר בנו רגש אנו בעצם פסיביים, והוא מניע אותנו כתגובה נפשית ופיזית לעולם החיצוני.

מושג העונג בתחום המוסר לפי תומס אקווינס

מושג העונג בתחום המוסר לפי תומס אקווינס

הייתכן מעשה או מחווה מוסריים אותם אדם עושה לרעהו המבוססים לחלוטין על אלטרואיזם, ואולי יותר מכך – האם מושג האלטרואיזם כשלעצמו משקף מצב אפשרי של נתינה מזוככת ע"י האדם מבלי שיצפה לתמורה פיזית או רוחנית כלשהי? פילוסוף ימי הביניים תומס אקווינס נתן על כך את הדעה בהגותו את מושג "העונג".

החובה כאמת מידה למוסר על פי עמנואל קאנט

החובה כאמת מידה למוסר על פי עמנואל קאנט

על פי הפילוסוף עמנואל קאנט, עלינו לבחון דילמות מוסר שונות ע"פ היחס שלהן אל החובה. ע"פ קריטריון זה הוא קובע האם מעשה הוא מוסרי או לא.

  פרידריך ניטשה: השאיפה לעוצמה ומוסר

פרידריך ניטשה: השאיפה לעוצמה ומוסר

המושג 'שאיפה לעוצמה' מופיע לרוב ב "כה אמר זרתוסטרא". הביטוי שכיח גם ב "מעבר לטוב ורע". למעשה השאיפה לעוצמה היא התשובה שמעניק ניטשה לסוגיות של מוסר, ידע, אמת, מטאפיסיקה ופיסיקה. מושג העוצמה עבור ניטשה כל כך ברור עד שהוא ממעט בלהסבירו ולוקח אותו כמובן מאליו. אולם עוצמה מקבלת אצלו מספר משמעויות. ב"לידתה של הטרגדיה" מוגדרת העוצמה כיכולת לשנות דברים במובן של היכולת ליצור אומנות, מוסיקה או מיתוסים שישפיעו על אנשים. ב"אנושי, אנושי למדי", עוצמה מזוהה עם מוטיבציה פסיכולוגית הבנויה מכמיהה לרצון לעוצמה lust of power .

צבא

האם צה"ל הוא צבא מוסרי?

הפתיחות והניידות הקיימת בין האזרחים לבין הצבא, בתוקף היות הצבע צבא עממי, המורכב ממשרתי חובה לתקופה קצרה, שהיו אזרחים לפני גיוסם ויהיו אזרחים עם שחרורם, ומכוחות מילואים המורכבים מאזרחים בוגרים יותר – כופה על הצבא נורמות התנהגות מוסריות, יותר מאשר בצבאות מערביים אחרים. ההתעללות לתיאבון של חיילים אמריקניים , בריטיים, הולנדיים ואחרים בשבויים ובאזרחים של מדינות כבושות או כאלה שתחת משטר או"מ, כמעט שאינה קיימת, לפחות לא ברמות חומרה כאלה, בצה"ל. ההתנהגות המוסרית של צה"ל ולוחמיו הודגמה פעמים רבות הלכה למעשה

תורת המשחקים: כוחו של מוסר לשחרר חסמים לחדשנות

"שווי המשקל של נש" והפרתו

ג´ון פורבס נש

על מוסר ו-עיקרון

צעירים לא מעטים בתחילת דרכם מתלבטים באשר לגישתם לחיים. הם בדרך כלל מגדירים את ההתלבטות בין שתי אופציות:אופציה א': להיות מוסרי, לעזור לחלשים, לתרום לקהילה וכו'. אופציה ב': להצליח ולחיות חיים מאושרים ומוצלחים.

שנקרה חלק ב

חלק שני של המאמר העוסק בשאלות מה ההסבר לתופעות הטבע? ומה מתקף את המוסר?

הנצפים ביותר