לאחרונה עלו בכותרות קבוצות ויחידים של צעירים העוטים מסכת ליצן על פניהם ויוצאים לרחובות העיר לעורר בהלה בקרב הציבור. במקרה הטוב, מדובר במעשה קונדס של הפחדה ותו לא; במקרה הרע, מדובר בצעירים שנוטלים עמם גם כלי נשק קר (סכין, גז מדמיע ועוד הזרוע נטויה). משרד החינוך, נכתב בכותרות העיתונים, דרש מההורים: "אימרו לילדיכם לנהוג בצורה בוגרת."
כמה צעירים ישראלים חילונים אקדמאים מצליחים, מנהיגים בתחומם, (עסקים, אמנות, תקשורת, מנהל וממשל וכיו"ב) אתם מכירים שמתעניינים לא רק בעתידם האישי שלהם ואף לא רק בעתידה של מדינת ישראל אלא גם בעתיד העם היהודי? ולא רק בישראל, אלא גם בתפוצות השונות? ואף מתכננים תוכניות ארוכות טווח לקידום ולפיתוח עתידי בעידן הגלובליזציה הבא על כולנו?
על פי ידיעה בווינט מיום 1.12.04, "בצה"ל דואגים למוטיבציה של בני הנוער, והחליטו "לפשוט" על בתי הספר התיכוניים בתוכנית חדשה, "הדור הבא". 74 בתי ספר יקבלו "קצין צמוד", שייפגש עם התלמידים ועם הוריהם. המטרה בעתיד: להגיע לכל התיכונים בישראל".
התנהגות פוגענית בקרב בני נוער היא תופעה נפוצה כיום. חלק מבני הנוער עשויים להחזיק ברעיונות שגויים לגבי התעללות במערכות יחסים. ראשית יש להבין כי התעללות אינה הכאה פיסית בלבד, אלא התנהגויות רבות אחרות נחשבות למעשה כהתעללות, וחלקן עשויות להפתיע.
חיפוש חוויות חדשות הוא תופעה נורמאלית לבני נוער, ולעיתים היא כרוכה בחיפוש ריגושים או אפילו התנהגות מסוכנת. הורים המודאגים מילדיהם שנוטלים סיכונים שאינם בטוחים, יכולים לנקוט בפעולות על מנת לסייע לשמירת בטיחות הילדים, ולהקל על חרדתם.
עמותת עלם לנוער בסיכון, תקיים את ערב ההתרמה השנתי למען בני נוער במצבי סיכון ומצוקה בישראל. כל ההכנסות מהאירוע יוקדשו השנה למרכזים המסייעים לנערות נפגעות אלימות מינית ולחיזוק פרויקטים באזור הדרום. האירוע, שפתוח לקהל הרחב, יכלול מופע חגיגי של שירי מימון ושמעון בוסקילה וישתתפו בו בני נוער בוגרי פרויקטים שמפעילה עלם, שיספרו את סיפורם האישי ועל השיקום שלהם .
דיכאון בקרב בני נוער הוא בעיה הכרוכה בהתמודדות רצינית מצד ההורים. לעיתים קרובות מסווה עצמו הדיכאון כמצב נורמאלי של "מצבי רוח מתנדנדים" הנובעים מגיל ההתבגרות או מחרדות אופייניות למתבגרים. לכן, לעיתים קרובות, נוטים הורים להתעלם מהמצב עד להתרחשות אירוע חמור, דוגמת ניסיון התאבדות, התנהגות מסוכנת או הסתבכות בצרות. מדענים סבורים כי השפעות יחסיות של סביבה, גנים וכימיה של המוח, גורמים לדיכאון בגיל ההתבגרות. אך בעוד שדיכאון קליני ודיכאון דו קוטבי נוטים לעבור בתורשה, לא תמיד יסבול הילד מהמצב
שתיית אלכוהול היא המרכיב המרכזי ברוב צורות הבילוי בקרב בני נוער. היא זו שתקבע עבורם לרוב האם האירוע מוצלח יותר או פחות, “שווה” יותר או פחות, “זורם” יותר או פחות. אם תשאלו את בני הנוער תגלו שהמוטו השולט מבחינתם הוא “אם לא שותים לא נהנים”. אלכוהול הפך לשם נרדף להנאה, לקוּליות, לחבר’ה, לגיל הנעורים. דפוסי השתייה של בני הנוער מאופיינים בשימוש באלכוהול זול שהם מערבבים אותו עם מיצים, עם משקאות אנרגיה מסוגים שונים, ולפעמים גם עם בירה. בבסיס תרבות השתייה, מתבטאות התחרותיות והכמיהה לסיפוקים מיידיים וכן הרצון להשתייך לקבוצת השווים ולהשוויץ בפני החבר'ה.
כל מה שהיה זה תחרות בשתיית וודקה, שהסתיימה באובדן הכרתה של הילדה
עם תלמידים כאלה, מי צריך מורים בכלל?? ריאיון עם התלמידה שחר דואק מבית הספר הדמוקרטי בחדרה