אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

שמעון פרס


שמעון פרס

נשיאם של רבנים מתעתעים

בעוד שבועות אחדים ייפרד שמעון פרס מבית הנשיא בירושלים. ייאמר כבר עתה כי הוא עשה רבות לשקם במרשימות את המשכן מהצלקות ההיסטוריות שחרט בו עלוב-נפש בשם משה קצב. אלה שיבואו לסכם פעילותו רבת השנים ימצאו עצמם עומדים משתאים נוכח שני הטורים של מעשיו, בעד ונגד, וקשה יהיה להכריע מה עולה על מה. שני הטורים האלה הם הקו המאפיין ביותר את שמעון פרס לאורך חייו הציבוריים. האחד, הטור של טובת הציבור והמדינה, השני הטור של אשר טוב לשמעון פרס. אבל קיים כמעט נעלם מעין טור צנוע נוסף, המבטא את חוסר רגישותו של שמעון פרס לאדם הקטן והאפור במדינה ישראל, אחד מאלה שמרכיבים את הציבור החילוני הגדול.

השבעת הנשיא ויצמן 1949

הנשיא האחרון של מדינת ישראל

בעוד כחצי שנה יפנה שמעון פרס את משכן הנשיא בירושלים. ניתן לבקר אותו. ניתן להתעמת אתו. ניתן לא להסכים עם דעותיו. אולם אי-אפשר להתעלם מתרומתו להחזיר כבוד למשכן החשוב לאחר פרשת מי שגר שם לפניו. לא היה ביזיון גדול מזה שהעטה מר קצב על כולנו. כלימה תכסה כל-פנים; משכן הנשיא שהיה אמור לייצג את המדינה הן בעיני הישראלים והן בעיני העולם, נראה לפתע כביתו של סוטה ואנס מהרמה השפלה ביותר. מעולם לא הסב אדם נזק מחפיר כזה לתפקיד הייצוגי הנחשב ביותר.

דבר נשיא המדינה

הנשיא פרס הוא אדם עם צרור של קבלות הן של עשייה רבה והן של חזון. בטור החוב, הוא גם אחראי להקמת סבסטיה, (קדום) שהייתה למעשה אבן פינה להתנחלות בשטחים- בכייה לדורות. שותף למחדל הוא גם ראש הממשלה דאז יצחק רבין-שנכנע. גם בפרשת קו 300 האומללה, פרס כראש הממשלה לא יצא זוהר. אבל ככלל, מדובר באדם עטור ועתיר הישגים. אחד מהם,ולא הפחות החשוב מאלה, כבר רשום על שמו- "מרכז פרס לשלום". המרכז נוסד בשנת 1996 על שמו של חתן פרס נובל לשלום וראש ממשלת ישראל, שמעון פרס בעזרת תומכים רבים.

הנצפים ביותר