אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

בנימין נתניהו


צילום: מירב גולן

שני נושאים בוערים

עמוס אריכא ברשימת דעה בשני נושאים בוערים

מיאו, נתניהו, מיאו: מוקדש בהערצה לדמוקריטוס

חוששני, ושוב אני אומר זאת על דעתי ולא על סמך ידיעתי, כי גם אני מאמין באמונה שלמה שיגאל סרנה היטה אוזן למקור שלו בתום-לב מקצועי (ויש דבר כזה!) שכנראה נבחן על-ידו כאמין כבר בעבר.

מהלך דמוקרטי לסלק מנהיג מושחת

נתניהו נחשף בימים אלה שוב ושוב כבעל מערכת עצבים שבוגדים בו. מתוך עמדת חולשה זו הוא מתכחש להצהרותיו בעבר כשתקף את העיתונות בהיותו באופוזיציה ודרש אז מהעיתונאים למלא תפקידם החשוב במיגור מנהיגים מושחתים.

הפסל המוזהב של בנימין נתניהו בכיכר מלכי ישראל

אמנות, מהי?

לפני שבוע הוצב פסל ביבי מוזהב בכיכר רבין. גם פה הייתה היצירה תלויה תלות מוחלטת בתגובת הציבור. האמן, כנראה, לא ציפה להתפעלות מהיצירה עצמה, אלא לשחרר מאתנו רגשות ולייצר שיח. זו לא אמנות קלאסית שסוגדת לאסתטיקה. זוהי הסתת הדיון מהאובייקט - לדיון בחברה הישראלית כמכורה כפייתית לפולחן אישיות.

נתניהו כבריון שכונתי

במרוצת השנים בהן השתקע נתניהו בדירותינו בנוסח הקומדיה השנונה והמפורסמת "האיש שבא לסעוד", שנכתבה בידי צמד המחזאים היהודים האמריקנים קאופמן והרט.

חזון הקמת חזית הצלה ממלכתית

בנימין נתניהו מוביל את מדינת ישראל הממלכתית, הדמוקרטית והציונית לממלכת יהודה התאוקרטית-משיחית והבלתי דמוקרטית. זאת תסתגר ותבודד עצמה בעולם הגלובלי ובאיזור ותידחק אל מעבר לזרם המרכזי של ההסטוריה המדינית, הכלכלה והתרבות הגלובלית והאיזורית. זה מתכון לחיסול הריבונות הישראלית השלישית, כפי שכבר קרה בהיסטוריה כתוצאה מנמהרות ונואלות משיחית לא רציונלית שהשתלטה על היהודים

המכנה המשותף בין דרעי לנתניהו

המכנה המשותף בין דרעי לנתניהו

שניים אלה, דרעי ונתניהו, כמעט תאומי-סיאם בתכונותיהם המגונות. ביניהם נמתח מכנה משותף המורכב ממסכת שקרים בנוסח המאפשר לזהות את אלה שמתנהלים בעקמומיות כאילו היו נוכלים מלידה. הדמיון המגונה בין שניים אלה הגיע לשיא פריחתו המדאיבה במערכת הבחירות האחרונה; דמיון המעמיד מעל שניהם סימן שאלה מטריד בדבר כשירותם של זה לכהן כשר וזה לכהן בפעם הרביעית כראש ממשלה נבחר.

איש משתגע - נתניהו ופרס ישראל לספרות

צריך אדם להיות סומא וחרש בכדי לא להבין נוכח מעשה הטירוף האחרון של מר נתניהו בבחישתו הרעה בפרס ישראל לספרות, איזה איש-תעתועים מושל בנו ורוחו הרעה אינה מרפה ורודפת להדפנו למצולות ההיסטוריה, לשון אומר מה שהיה הוא שיהיה.

פרס נזם הזהב

לעתים זיכרוננו מתגלה ברפיונו כבוגדני ואירועים ועובדות נשחקים עד השתכחות. לפני שנה ומחצה כתבתי רשימה הנושאת כותרת זו, "פרס נזם הזהב" המתמקדת בעונת חזירויותיהם של בני הזוג בנימין ושרה נתניהו. לא הייתי חוזר אליה אלמלא גם אני מונה עצמי בין אלה שראו את סרטונו המתגרה של נתניהו באזרחים הקטנים, הנטפלים אליו בזוטות ומתעלמים משליחותו האלוהית להגן עלינו.

בקבוקי יין

גברים מוגי-לשון

אמש, במוצ"ש, במהדורת החדשות של ערוץ 2, מישהו מבין אותם יחצ"נים המגוננים בחמת-זעם על שרה ובנימין נתניהו, התייצב מול מראיינת מהדורת החדשות בנושא "בקבוקי האלכוהול" של ראש הממשלה ורעייתו. מדובר בפרשה בלתי-נסבלת החוזרת ומעידה על טיבם ואופיים המטורלל של ראש הממשלה ורעייתו, סרח-עודף שלו, המשכשכים במי מדמנה חזירית מתוך תאוות יצרים משולחים; אלה הם בעלי יצרים בהמיים המתכחשים לכללי תורת המידות הבסיסיים.

יירד קוסם מבמתו ולא תימוט ארץ

ישראלים רבים נפגעו בצדק באופן-אישי מהתיאור האכזרי והמעליב הזה שמקורו בוואשינגטון. היו כאלה שהגיבו בחריפות כמעט דוחקים בצלעותינו להגיע על רקע נבזי זה לעימות ישיר עם הבית הלבן. גם אני לא שבעתי נחת מרצף הכינויים האלה, כעסתי, אבל גם ידעתי כי מר נתניהו עשה כל שניתן לעשות כדי לזכות בגינויים מסלידים שכאלה.

התפוגגות ממשלת נתניהו השלישית

התפוגגות ממשלת נתניהו השלישית

התפוררות ממשלת "המלחמות המחזוריות" של נתניהו נובעת ממעשיה וממחדליה שפוגעים אנושות בלגיטימציה, בחוסן, בלכידות, בכלכלה החברתית ובביטחון הלאומי הפטריוטי של הממלכתיות האזרחית הישראלית. נחוצה חזית רב-מפלגתית: "רק לא ביבי". קיימת היתכנות למנהיגות חלופית רוטציונית: הרצוג/ליברמן. ממשלת נתניהו מגיעה לסוף דרכה ולמבוי סתום. זאת בשל פגיעה מתמשכת, אבולוציונית ותהליכית בלגיטימציה, בביטחון, בחוסן האזרחי של המדינה וכן בכלכלה החברתית שלה. בנוסף קיימת פגיעה מתמשכת בלכידות, בעמידות, בקיימוּת, בשרידות וביסודות החוקתיים של מהות הריבונות הממלכתית הישראלית שהוקמה פה בהשראת: הרצל-וייצמן-ארלוזורוב-בן-גוריון-שרת ואחרים.

ארדואן בירושלים

אינני מכיר איש מבין ראשי ממשלה בישראל כאותו בנימין נתניהו שנולד עטוי באדרת שעירים, ותחת לשונו מרגליות מהממות. נכנס משוח בשמן זה לעולמנו מלווה באהדה ובתקוות כה-רבות ולנגד עינינו נחלץ ממחלצותיו, איבד את מרגליותיו וגם כשהוא משמיע את נהימותיו – אין להבינו שכן הוא חוזר פעם אחרי פעם וקולו ברמה: אני המדינה!

עריצות ישראלית לדראון

התנהלותו של מר בנימין נתניהו בימים אלה איננה אלא דורסנות אלימה לשמה, שפורצת שערים למרחב לא נודע של פשיזם ישראלי שיש לגנותו בתוקף ולדחותו כמוקצה, בטרם יהפוך לצרעת קטלנית. ההצעה שהוא מוביל לכפות עלינו אפילו בחירות אם לא ישיג את כוונת חוק הלאום היהודי, מסיבותיו האישיות, פסולה מכל בחינה.

נתניהו משתק את ישראל

נתניהו משתק את ישראל

בפרוס תשע"ה מדינת ישראל בדיסאוריינטציה ואובדן דרך בביטחון, בכלכלה ובחברה. ה"דרייב" האקטיבי שאפיין אותה מאז הקמתה מתפוגג. ישראל תקועה ב"ניוטרל" ובתבניות מאובנות ומובלת ל"שום-מקום", בהעדר מנהיגות יוזמת ויצירתית. נתניהו מדשדש במצב עייפות ומיצוי עצמי אינרטי ויש למצוא לו תחליף מיידי. נתניהו מכהן כראש ממשלה שמוביל את מדינת ישראל למבוי סתום. הוא מכהן ברציפות בקדנציה שניה ושלישית מאז 2009. כעת הוא נושא עיניו לקדנציה רביעית עם או בלי בחירות מוקדמות.

חולדאי – מנהיג חלופי לנתניהו

מבצע "צוק איתן" הסתיים ללא הכרעה. הסטגנציה הכלכלית והמדינית חוגגת. המסקנה: נחוץ מנהיג חלופי, החלטי ונחוש מנוגד לנתניהו. נתניהו מוביל את ישראל למבוי סתום מדיני, בטחוני, כלכלי וחברתי בסגנון גולדה מאיר. כך סוברים גם במערכת הגלובלית וגם בזו המקומית, הכוללת: שמאל וימין. למרות תמימות הדעים ביחס לביצועיו הבעייתיים של נתניהו כנותן שירות "מנהיגות" לא ראויים למדינת ישראל, לא קם עדיין מנהיג שנתפס על ידי הציבור כמי שקורא תיגר על מנהיגותו, לא ב"ימין" ובוודאי שלא ב"שמאל".

נתניהו

הבגידה הנפשעת במערב

האם בחזונו מרחיק הראות הזה של ראש הממשלה שלנו הוא חותר לקרב יום בו יקברו זה בצד זה החזון הציוני ומדינת ישראל שאנחנו צמאים לראותה כדמוקרטית ויהודית? האם המדינה החילונית שאמורה להיות בית חופשי לכל יהודי תהפוך לזיכרון היסטורי צורב? או אז מאה שנות הציונית המעשית המופלאה ייחשבו רק לפרק המזהיר ביותר מיום שהפכנו לעם, והוא ייזכר כחלום פלאי ושברו הקודר. ממש באותת תקופה של רוממות ההתנחלויות המפונקות בזבחים ובקורבנות של כל עם ישראל, היו הישובים במערב המדינה חשופים זה חמש-עשרה שנים לתקיפות חוזרות ונשנות של חמאס עזה.

ספיחי השבוע - עמוס עוז, יצהר, נתניהו

בהינף לשון מושחזת שיפד עמוס עוז בימים אלה את בריוני הגבעות הארורים של "תג מחיר" והקפיץ ממאורותיהם את צדקני הימין הסהרורי, ולמרבה ההפתעה גם צבועים משמאל. עמוס עוז לא יצר מציאות מדומה. הוא שיקף במלים מושחזות את הקיים והידוע. הוא הלם באשכי הממשלה הרופסת שאינה קמה לכלות את התופעה המסרטנת הזאת, המשיחית ההזויה. גם משפט אחד ממנו די בו להרים גלי אזהרה כשל כתובת אש בוערת לחרוך, שכן מדובר במרסקים ללא רחם את הצדקת קיומנו המוסרי. זהו גורל הבית. ביתנו.

איש הספינים

איש הספינים

אחרי עיסקת השטן שרקח ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בעזרתו של עוין ישראל, שר החוץ האמריקני ג'ון קרי, וקשר אותה בשחרור פולארד, ג'יימס בונד היהודי, ובמקום לשחרר את מה שסוכם בסך של שלושים וכמה פלשתינאים – קפץ לפתע המספר לארבע מאות (!) עם הבטחה (שקטה...) להימנע מבנייה בשטחים, ובכדי להגביר התבזות גם לשחרר רוצחים בעלי אזרחות ישראלית, ומעתה והלאה אבו-מאזן הוא שייצג גם את ערביי ישראל בפני העולם המריע.

האם הוא מוכן - פגישת נתניהו אובמה

היום בעוד שבוע, ב 06/07/2010, אמור ראש ממשלתנו בנימין נתניהו להגיע לפגישה עם הבוס הגדול ברק אובאמה. שלושת הפגישות בעבר, זו מאפריל לפני שנה, זו מעצרת האו"מ בספטמבר 2009 ופגישת הזובור משלהי מרץ 2010, תפסו את ראש הממשלה לא מוכן לסדרת המהלומות וההשפלות של אובאמה, דחקו אותו לפינה כמי שנגרר בעל כורחו אחרי הלחצים שארה"ב הובילה ופתחו את הסכר למסע דה-לגיטימציה למדינת ישראל, אלא שהפעם, בניגוד למקרים קודמים, ארה"ב אינה לצד ובצד ישראל - היא צופה ביציע שמשלח מפעם לפעם מחיאות כפיים מדודות, בעיקר לכיוון אירופה והעולם הערבי, לפעמים גם חצי מחיאה לטובתנו.

להתייצב היום בצד נתניהו

להתייצב היום בצד נתניהו

ברשימתי "נקודת נתניהו" שהתפרסמה לפני כחודשיים, התמקדתי בצדקת תביעתו שמחובת הפלסטינים להכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית מבחינה לאומית. סברתי כי בלי הבהרה היסטורית של הסכמה זו, יהיה כל הסכם עם הפלסטינים חסר ערך. כל הסכם ללא מה שכיניתי "נקודת נתניהו", אינו אלא תרגיל שקוף בכוונותיו של אבו-מאזן, ועמו חבר חכמיו, להמתין לשעה שבה ישתנה הגרף הדמוגרפי לטובת הערבים, ואז בלא צורך בירייה אחת, תתבטל קיומה של ישראל כמדינה יהודית.

נקודת נתניהו

נקודת נתניהו

מוטב שנודה בגלוי במפלה ההסברתית שספגנו מידי אויבינו המושבעים. מבחינה זו, באמצעות עזרה מתורת גבלס ואנשי השמאל הקיצוני בישראל ובעולם, הפלשתינאים הביסו אותנו שוק על ירך, הציגו אותנו במלוא איוולתנו, דווקא בשנים בהן עומד בראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שנחשב לפחות על-פי דעתו, כמומחה להסברה. דומה ומישהו כאן חי בין עולם מציאותי שאינו מאיר לנו פנים לבין תעתועי תוכנית ריאליטי בזויה ופרימיטיבית. נתניהו קרוב מאד לאבד מקום של חשיבות בדפי ההיסטוריה שלנו הנפתלת והצהובה מזוקן. כמובן שכל עוד אדם מכהן בתפקידו צריך לקוות כי עוד ימצא דרכו להבנת כתב ברייל בראשי אצבעותיו.

משחקי מופרעים בקיסריה

משחקים מופרעים בקיסריה

אתם מבינים? אולי. אני לא. קטונתי מלהבין בחדרי-לב ומוח. למרות שמכבר אני חושד שחיינו מוטלים בכף של שני אנשים שמשהו מוזר ובלתי-ברור מתרחש ביניהם ובקומתם העליונה, קרעתי עיני מול ההסבר לביזיון הלאומי של העשור האחרון; זה הכרוך באי ייצוגה של מדינת עם העבדים בעברו, לנסיעת הזדהות עם העם המשוחרר בדרום אפריקה. דווקא שם בדרום-אפריקה, יותר מבכל מדינה אחרת אליה טסו בני הזוג בנימין ושרה נתניהו שלובי אצבעות כמחדשים פעם אחר פעם את שבועת שמש הדבש שלהם, היה צריך להימצא או נשיא המדינה או ראש הממשלה. לא דמות אלמונית למחצה, אפורה בשלמותה המשמימה כיו"ר הכנסת, מר אדלשטיין.

דיסקין: המועמד החדש לראשות הממשלה

דיסקין: המועמד החדש לראשות הממשלה

בתגובה לתזה של דיסקין מגיב חוג יועציו של נתניהו בביטול מוחלט, כמעט מנסים אלה בעילגות להציגו כילד מפונק וחסר איזונים. כך הם נוהגים בו מהיום הראשון בו פצה פה כשהחליט לחשוף את דעתו על הסכנות הטמונות בנתניהו. מחשבותיו על ראש הממשלה רחוקות מאד מלהחמיא לו. תגובות אנשי לשכת ראש הממשלה מעידות כי יתכן והם בעלי ראשים מפוחלצים בקש בלבד; לא נמצאה בהם אפילו נקודה מכובדת אחת של התייחסותו של נתניהו לטענותיו הנוקבות של יובל דיסקין. האם דיסקין הוא המועמד היחיד? דומני שזו שאלה רטורית בלבד, שכן ניתן להגיש לקוראים רשימה של עוד אנשים אחדים.

התנהלות חזירית בקיסריה

אדוני, ראש הממשלה, אני כותב את השורות האלה בתחושת עלבון צורב על שאתה, בנימין נתניהו, מכהן כראש ממשלת ישראל, ארץ שהיא ביתי-מדינתי לא פחות משלך. לא אצטער אם תחוש ברע למקרא הדברים האלה. בגילי כבר לא רק שמותר לי להיות דובר אמת מכאיבה עד-תום, אלא זו חובתי לבאים אחרינו. לא יהיו לפני עוד הרבה מחרים להקליד ממועקות-לב הנגרמות בידי מנהיגות חזירית וחסרת אחריות כלפי נתינים רגילים שכנראה אתה מתקשה לראות אותם. אני מונה עצמי ביניהם.

יש ראש ממשלה בירושלים

תעמולה ארסית מתוזמנת ומתוזמרת של מירב אמצעי המדיה והאופוזיציה בכנסת כנגד ממשלת הימין והעומד בראשה מר בנימין נתניהו אינה דבר חדש במקומותינו. החל ממערכת הבחירות האחרונה ועד עצם היום הזה עמלו אלו לבשר לעם ישראל בכל הזדמנות, לצורך ושלא לצורך, כי ממשלה זו אינה לגיטימית

חיבוק החמור הדמוקרטי

בעוד מספר ימים עומד ראש ממשלתנו מר בנימין נתניהו לצאת למפגש תאום מדיני עם נשיא ארצות הברית אובמה. מפגש זה אפשר ויקבע את אופי היחסים למשך השנים הקרובות בין ישראל לארצות הברית ומכאן חשיבותו.

טירוף מערכות

אין מלה אחרת לתיאור מה שהולך עכשיו בהליכים נגד ראש הממשלה, מאשר טרוף מערכות מוחלט. אולי יותר מדוייק יהיה לאמר קריסה מוחלטת של כל המערכת. ערב ביקורם של נשיא ארה"ב ושורה שלמה של גדולי עולם, המשטרה מגלה מידע חדש, המחייב לחקור את ראש הממשלה ללא כל דיחוי, אחרת הוא יברח להם או יעשה "תיאום עדויות"

הצדק עם נתניהו חלק ב

עת היותי בן 18 בזמן מלחמת המפרץ הראשונה עברה בראשי המחשבה הבאה:1. האירנים מנסים להשיג פצצת אטום בכל מחיר.2. האומה האירנית היא גדולה, עשירה ואינה טיפשה ולכן סביר שבסופו של דבר במוקדם ובמאוחר הם ישיגו פצצה.3. ברגע שתהיה לאירנים פצצת אטום יהיה זה רק עניין של זמן עד שתימצא הסיבה להשתמש בנשק זה כנגד ישראל.כך כבחור צעיר, במחשבה אנליטית קרה הגעתי למסקנה מצמררת זו.

הצדק עם בנימין נתניהו

תגובה למאמר "שש אחרי המלחמה" מאת חנה בית הלחמי

הנצפים ביותר