אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מודעות


דיאגרמה המציגה את נפש האדם כקרחון שרובו מוסתר מאיתנו

'לסדר את החיים' - דרך השכל

המשותף לכל הדברים שמציע הבוגר לילד, הפסיכולוג למטופל, המחנך למתחנך, הבשל והמנוסה לצעיר – הוא להשתלט על התת תודעה דרך התודעה, על הלא נודע, דרך הנודע. לתכנת אותה דרך ובאמצעות תוכנות נכוחות.

כוח המחשבה: מחשבה יוצרת מציאות

כוח המחשבה הוא המפתח ליצירת מציאות אישית. כל מה שאתה רואה בעולם הפיסי, מקורו בעולם פנימי בלתי נראה של מחשבות ואמונות. על מנת להיות אדון לגורלך, עליך ללמוד לשלוט בטבע המחשבות הדומיננטיות הרגילות שלך. בכך תוכל למשוך לתוך חייך את ההיבטים אליהם אתה מתכוון, היות שאתה יודע את האמת, שמחשבותיך יוצרות את המציאות שלך.

השורדנים: יוצאי הדופן במצבי משבר וסכנה

השורדנים: יוצאי הדופן במצבי משבר וסכנה

שורדנות זו תופעה אנושית. אך מסתבר כי כנראה, רק כ- 10% מן האוכלוסייה שייכים למיעוט הזה. מי שחקר את התופעה וכתב עליה רבות הוא ד"ר אל סיברט, פסיכולוג. סיברט עצמו אדם מעניין. בגיל הקולג' הוא אובחן כסכיזופרן , הוא ברח מן המוסד לקולג' שם השלים לימודי פסיכולוגיה ואחר כך עשה דוקטורט בתחום. כשהיה צנחן בקוריאה בשנת 1953 הוצב בחטיבה המוטסת מס. 503 הוא זכר שפגש ניצולים מיחידה מוצנחת ,11 זו יחידה שהייתה בקרבות הקשים ביותר, עד כדי כך קשים שרק חייל אחד מכל עשרה נשאר בחיים.

מותו של אריק איינשטיין

יום שלישי, ה26 ל11 2013 נפטר גדול זמרי ישראל, אריק איינשטיין והובא לקבורות אמש, יום רביעי. וברצוני לא לכתוב על האיש הנדיר הזה והזמיר המופלא, אלא על משהו אחר, זוטר, שולי, אפילו מובן מאליו, שבלט לעיני: התדהמה, ההלם: ''לא יכול להיות'', ''איך זה''. ''אנו שכולים''. ''איבדנו אדם יקר ביותר'' וכו'. יום או יומיים לפני מותו הוא היה קיים, כעוד גבעה (אולי גבוהה במיוחד) שמתמרת מעל מישור חיינו. לא נתנו דעתנו עליו כמעט, מלבד כשהתענגנו על שיר נושן שלו שהתנגן ברקע.

מודעות למשאב המתכלה: הזמן

מודעות למשאב המתכלה: הזמן

אין דבר אחר מלבד הזמן. החטא הגדול ביותר הוא כלפי הזמן. האם האיש הזה, מולי, שמילא כוס קרטון בקפה ונעלם במוסך יודע, יודע עכשיו, שבזמן מילוי כוס הקפה, עוד חלק משארית חייו התכלה לו ועתה נותר לו עוד פחות זמן לחיות... אנו חיים על חשבון הזמן שהולך וקטן, הלך וכלה. ואין לנו כלל מודעות ולו חלקית, בזמן אמתי, שכל רגע שאנו חיים בא על חשבון מה שנותר לנו לחיות. כמו חשבון בנק עם כמות מסוימת של כסף, וכל הוצאה כספית בחשבון מותירה בו פחות כסף. והנמשל כאן הוא שכל רגע שאנו חיים הוא על חשבון הזמן שנותר לנו לחיות. כל רגע שאנו חיים מקצר את המשך שנותר לנו לחיות.

פגיעה רגשית: התיאוריה אודות הסכנות לטווח רחוק

פגיעה רגשית: התיאוריה אודות הסכנות לטווח רחוק

אנשים עוברים דרך חייהם ופחות או יותר לומדים ויודעים ממה כדאי להיזהר, ממה להימנע, מאיזה אנשים כדאי להתרחק ובאיזה סיטואציות לא כדאי להיות מעורב. כמובן שכל אחד לפי נטייתו, אך ישנן מוסכמות של הגנה עצמית והפחתת סכנה. למשל, לא לפסוע בשעות לילה מסוימות, לבד, במקומות מסוימים (במיוחד אם את אישה), לא להשאיר תיק בבית קפה, ללא משגיח כשהולכים לשירותים. לא להשאיר את מפתח הרכב ברכב כשיוצאים לקנות משהו קטן בחנות ליד. לא ללבוש בגד חושפני כשאת מצויה בסביבת מגורים דתית-חרדית. לא לגלות לאדם שאיננו מכירים היטב את מס. כרטיס האשראי שלנו. ועוד ועוד.

בצל סגול

מעשה בבצל גורלי

חביתה, פלחי עגבניות, ובצל בינוני, מונחים בצלחת. היישר מול העיניים, חודש נובמבר בלוח הקיר של שנת 1991 אשר עבורי הוא כאילו שקוף לחלוטין בזמן האחרון. עכשיו ערב, ומחר יום חדש. צריך למלא דלק, ולהיכנס לבנק, ולהמשיך לקרוא את דקארט, לקראת השיעור הבא באוניברסיטה. ובין כל ההרהורים אני מוצא את עצמי מקלף את בצל בינוני ותמיד תמיד כאשר אני מקלף את רב-השכבות הזה, נזכר אני באימי ובמקום להזיל דמעות, כמקובל בין המקלפים, אני מחייך לעצמי חיוך רחב

הפעלת כוח הרצון לעומת הפעלת פולס תודעתי

הפעלת כוח הרצון לעומת הפעלת פולס תודעתי

אנו חיים, פועלים ו... הכול בסדר. האמנם? ובכן, אנו מפעילים המון כוח על עצמנו; כדי לשרוד, כדי לפעול, כדי להגיע להישגים, כדי להצטיין - מכריחים את החלקים הלא ממושמעים בנו, למשל אלה שלא רוצים לקום בבקר, ולא רוצים לשטוף כלים ולא רוצים להרים טלפון בחג, לא רוצים להתכונן לבחינה, לא רוצים לגמור את יום העבודה, ועוד – לעשות זאת בכוח.
מפעילים מאמץ, ואם לא הולך אז עוד יותר בכוח. וזאת מכיוון שאנו לא ממש סומכים על עצמנו. משוכנעים בתוך תוכנו, שבאופיינו, אנו בטלנים ובהתנהלותנו אנו עצלים

הנצפים ביותר