אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

דאדא


מוזיאון חיפה Good God ראובן 2005 ישראל

מאה שנה ל- רדי מייד

עברו הרבה מים במזרקה מאז הציג לראשונה האמן מרסל דושאן (Marcel Duchamp) את מה שהוגדר לימים כרדי מייד (Ready made) הראשון. בשנת - 1913 הציב מרסל דושאן, בסטודיו שלו בפריז, גלגל אופניים על שרפרף, חיבר אותם, והציג אותם כעבודה אחת. בשנת 1917 לתערוכה שנערכה בגלריה גרנד-סנטרל שלח דושאן משתנה ציבורית שלה נתן את הכותרת "המזרקה" אשר הוצגה בתערוכה כשהיא מאחורי וילון. עבודתו זו מהווה סמל לפריצת גבולות האמנות, ונחשבת לראשית האמנות אוונגרדית, עד היום. לסדרת היצירות שלו שהיו במקור חפצים יומיומיים שהוא הפך ליצירות אמנות קרא דושאן - רדי מייד: כלומר- מוכן מראש.

מונה ליזה המשופמת - מרסל דושאן

דאדא: אנטי - אמנות

הדגל שנופפה בו התנועה החדשה (דאדא) היה: החברה שהצמיחה מלחמה, אינה ראויה לקבל אמנות. היא ראויה ל"אנטי-אמנות". לפיכך, גם השפה האמנותית בה השתמשו לא התחשבה במוסכמות: הבחירה בעצמים מחיי היום יום לצורך פיסול, השימוש בחומרים בלתי מקובלים עד אז בציור, ההתבטאות בשפה מקרית ובלתי-מתוכננת בשירה ובתיאטרון - כל אלה שימשו את חברי התנועה בהעברת מסריהם וסייעו בידם לזעזע ולתת ביטוי לרעיונותיהם האנטי –ממסדיים. (דוגמא מצוינת היא המונה ליזה המשופמת שצייר מרסל דושאן).

אנטי - אמנות: על תנועת ה- דאדא

הדאדא העניקה רבות לתנועה הסוריאליסטית ונבלעה בתוכה באמצע שנות העשרים, כשחלק מהאמנים שהתחילו בה וצמחו ממנה המשיכו לסוריאליזם תוך חיפוש אחר אמת פנימית בנפש האדם, בתת המודע ובחלום, בהשפעת התורה הפסיכואנליטית של פרויד וניתוח החלומות, או התפתחו בדרכם העצמאית והפכו בעלי שם שהשאירו חותם על עולם האמנות.

הנצפים ביותר