אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

השואה


מחנה השמדה בפולין צילום: להבת חקק

מכתב לבתי בצאתה למחנות ההשמדה: תרמילים של זיכרון ואפר

במוצאי יום כיפור תשס"ז יצאה משלחת של מאתיים תלמידי כיתה י"ב של תיכון הראל במבשרת ציון למחנות ההשמדה בפולין. בראש המשלחת עמד מנהל בית הספר אלי מלמד – וכן סגנית המנהל רינה אבן טוב. ההורים נתבקשו למסור מכתבים לילדיהם – והמחנכים מסרו את המכתבים לנערים ולנערות בהגיעם למחנות ההשמדה. אלה הדברים שכתבתי באותם ימים לבתי להֶבת חקק יחד בצאתה עם משלחת בית הספר "תיכון הראל – מבשרת ציון" למסע אל לב הזיכרון, למסע לפולין, לביקור במחנות ההשמדה מיידאנק ואושוויץ – ואלה התצלומים שהביאה ממחוזות האימה.

ביתו הנטוש של מנדס הופך למקום של הוקרה והכרת תודה

ביתו הנטוש של מנדס הופך למקום של הוקרה והכרת תודה

ביתו הנטוש של אריסטידס דה סוסה מנדס, דיפלומט פורטוגזי שעזר לאלפי יהודים להינצל מציפורני הנאצים היה למקום של הוקרה והכרת תודה. לי שטרלינג הוא צאצא של זוג הורים שניצלו בזכותו של מנדס והגיעו לניו יורק והוא החליט לבוא לפורטוגל כדי ללמוד כיצד הציל מנדס את משפחתו. לי גילה בארכיון פורטוגזי שאחותו הייתה מאושפזת 6 שבועות בבית חולים בפורטוגל לפני שמתה. שטרלינג הגיע עם קבוצה של 40 איש מארה"ב לפורטוגל כדי לאתר את העבר של משפחותיהם. הם רצו, בהזדמנות זו, להביע הוקרה והכרת תודה לאדם שהציל את חיי הוריהם: אריסטידס דה סוסה מנדס.

סוביבור פולין - תצלום אווירי 1942-43

סוביבור: נתיב בריחה מתחת לאדמה התגלה במחנה ההשמדה

סימנים של מה שנראה כמו מחילה שנחפרה למטרות של בריחה התגלו לאחרונה במחנה ההשמדה סוביבור שבפולין. המחילה שרוחבה כרוחב אדם נחפרה כמטר וחצי מתחת לפני הקרקע לאורך של כ-10 מטרים וחצתה את גדרות התיל שהקיפו את המחנה. ארכיאולוגים לא מצאו ראיות ממשיות המלמדות כי אי פעם השתמשו במחילה. ראוי לציין בהקשר זה כי גילוי המחילה הוא חלק מגילויים של מוצגים נוספים במחנה במסגרת של חפירות ארכיאולוגיות שמתנהלות בו בעשור האחרון.

יומן רוזנברג: התגלה מסמך היסטורי נדיר שעוסק במשטר הנאצי

יומן רוזנברג: התגלה מסמך היסטורי נדיר שעוסק במשטר הנאצי

גילוי מסמך היסטורי נדיר עשוי לשפוך אור חדש על הרייך השלישי בגרמניה ושואת יהודי אירופה. הבנתנו את ההיסטוריה של הרייך השלישי ושואת היהודים עשויה להשתנות לגמרי עם גילוי יומנו בן 400 העמודים של אלפרד רוזנברג, אחד ממקורביו של אדולף היטלר ובין המתכננים הבולטים של הפתרון הסופי ליהדות אירופה. רוזנברג נמצא אשם בפשעים נגד האנושות במשפטי נירנברג והוצא להורג בסתיו 1946 ביחד עם עוד תריסר בכירים נאצים. היומן עוסק בשנים 1936-1944. מרבית הדפים כתובים בכתב ידו של רוזנברג.

השואה בדרמה העברית  / בן עמי פיינגולד

השואה בדרמה העברית / בן עמי פיינגולד

פעמיים סיכם בן-עמי פיינגולד את מטרת הספר החדש שלו, "השואה בדרמה העברית", המהווה מהדורה מורחבת ומעודכנת של המהדורה הקודמת של הספר משנת 1989. ב"פתח הספר" הסתפק בניסוח הקצר שהופיע במהדורתו הראשונה: "מטרת הספר היא לסקור ולנתח את המחזות השונים על נושא השואה בדרמה ובתיאטרון הישראלי העברי", אך באחד מפרקיו האחרונים והחדשים של הספר הרחיב את הגדרת המטרה באופן נאמן יותר לדרכו רבת השנים כמבקר תיאטרון וכמרצה לדרמה העברית: "מטרתנו בחיבור זה אינה להעריך ולנתח את המחזות השונים רק מבחינת חשיבותם ואיכותם כדרמה וכשפת-תיאטרון אפקטיבית, קריטריון שהוא חשוב ומשמעותי לגופו. המטרה [היא גם] להצביע על מגמות וציוני דרך בכל הנוגע להמחזת נושא השואה בדרמה הישראלית בקונטקסט רחב, היסטורי ואידיאולוגי" .

ראיון עם המשורר יעקב ברזילי: זו שירתי, זו שליחותי

ראיון עם המשורר יעקב ברזילי: זו שירתי, זו שליחותי

יום השואה הבינלאומי החל היום – 27 בינואר – הוא מועד מתאים לספר על שליחותו של יעקב ברזילי להנחיל את תודעת השואה בהופעותיו בפני קהלים שונים בעולם הגדול. לאחרונה יצא יעקב ברזילי למסע הופעות באירלנד, ושירתו ריגשה רבים: הופעתו כובשת הלב של המשורר יעקב ברזילי זכתה להדים חיוביים באירלנד ושברה חרם תרבותי של שנים רבות. מתברר, שהופעותיו של ברזילי זוכות להצלחה במקומות שונים ברחבי העולם. ליעקב ברזילי יש תחושה שהוא שליח, שהוא תורם את תרומתו הצנועה להנחלת מורשת השואה, לחזק את האהדה לישראל בעולם.

 יוסף גורני, קריאה באין אונים, העיתונות היהודית לנוכח השואה, בשנים 1939-1945

דפים מתוך עולם של אפר - קריאה באין אונים, תנועה בחרבות

חשבון נפש לקראת יום השואה הבינלאומי,שיחול ב-27 בינואר: כיצד התמודד העולם היהודי עם חורבן יהדות אירופה: עיון בשני ספרי מחקר שבחנו את העולם היהודי ויחסו לשואה הנוראה, לידיעות על החורבן הגדול: מנהיגות ועיתונות לנוכח השבר הגדול, התארגנויות למאבק למען היהודים במחנות ההשמדה, ההירתמות לחשיפת הזוועה לעולם כולו, הניסיון לעמוד לנוכח אסון שהוא גדול מכוח ההשגה. יוסף גורני, קריאה באין אונים, העיתונות היהודית לנוכח השואה, בשנים 1939-1945. יוסף פונד, תנועה בחרבות, מנהיגות אגודת ישראל נוכח השואה

בית כנסת בוער 1938

המלחמה נגד היהודים על פי אפרים קארש חלק ב

על ההשוואה בין שואת יהדות אירופה "לשואה" הפלסטינית. אין, כמובן, צל של דמיון בין הטבח "התעשייתי" של היהודים ע"י היטלר ובין יחסה של ישראל לפלסטינים. חומר למחשבה: האם גרמניה הנאצית הירשתה ליהודים להפעיל בתי"ס בארצות הכבושות על ידה באירופה בהם הטיפו והסיתו נגד גרמניה? האם גרמניה איפשרה ליהודים לקיים מחנות קיץ לילדיהם בארצות הכיבוש בהם אימנו ילדים למלחמת גרילה נגד גרמניה? האם גרמניה איפשרה למנהיגות הדתית והחילונית היהודית להקים ערוצי טלוויזיה משלהם בהם נקראו גרמנים "בני קופים" מבלי להענש?

ספר הלחישות / ורוזאן ווסגניאן

ספר הלחישות / ורוזאן ווסגניאן

הסופר הארמני ורוז'אן ווסגניאן הגיע לביקור בישראל ובצומת ספרים נערכה השקה חגיגית לספרו החדש "ספר הלחישות", המספר בכישרון ובעוצמה את סיפור השואה הארמנית. היום בצומת ספרים בדיזנגוף סנטר בשעה 7 יספר הסופר לקוראים הישראליים על המשא הכבד ועל המורשת של עמו. הרצל חקק נשא בטקס ההשקה דברים כיו"ר אגודת הסופרים העברים פורש כאן את התרשמותו העזה מן הספר שתורגם כמלאכת מחשבת בידיה האמונות של אנני שילון. ערכה את הספר אניטה פרי-סלע. הרצל חקק משוכנע, שספר רב-עוצמה כזה ראוי שיזכה את מחברו בפרס נובל לספרות.

הגולים היהודים נושאים כלי המקדש  לרומא תבליט שער טיטוס צילם בלפור חקק

הרהורים על תשעה באב בתשעב

מי שלא לומד מן ההיסטוריה, נידון לחזור עליה שנית. זו התחושה הקשה המלווה אותנו, כשמגיעים הימים הללו המובילים אותנו אל היום הקשה בשנה: יום תשעה באב. חכמינו לימדונו, שהחורבן בא לנו בגלל שנאת חינם בין המחנות השונים בעם. גם בעיצומם של הקרבות, שרפו שני המחנות הניצים זה לזה את אסמי התבואה ואת מחסני התחמושת. לרומאים נותר להיכנס פנימה לעיר, לאחר שהיהודים התישו זה את זה עד מוות. גם היום לאחר דורות, לקרוא בכתובים את העובדות ההיסטוריות הללו.

ארבייט מאכט פריי העבודה משחררת בפתח אושוויץ צילם בלפור חקק

היהודים הישראלים בין שואה לגבורה

שׂוחחתי לא פעם באירועים לזכר השואה, וגם הפעם אני ניצב כאן בעקבות זיכרונותיו של ניצול השואה יצחק פיינגולד, שברח מפולין והגיע לישראל. שם הקובץ שלו "ילד מן השואה" מעיד על הקושי לעכל את זיכרון השואה.כשאנו עומדים מול המספר של " שישה מיליון"- וזה צרוב בנו מילדות- איננו יכולים להתמודד עם מספרים כאלה. כשאומרים מיליון ילדים נספו, האם נוכל להבין סבל של ילד אחד? וכך כשמונים לפנינו מספר הניצולים, האם יודעים אנו מה סבלו של היחיד? וכאן מדובר ב"ילד מן השואה", ילד יחיד. עם סבל של אחד המוח האנושי מסוגל להתמודד.

יצחק קמינסקי בשליחות היישוב למחנות העקורים בגרמניה 1946-47

חיים של שליחות- החיבור בין השואה לתקומה

אהבת העם, ערבות הדדית, חיים למען הכלל. מושגים שכמו נשכחו מעמנו. זה סיפורו של יצחק קמינסקי זכרונו לברכה. צעיר מימי ראשית המדינה, מן הימים שלפני תש"ח – ימים שבהם שליחות למען הזולת, למען האומה – הייתה אבן דרך, אמונת יסוד. קמינסקי פועל למען הכלל, נרתם לפעילות בקרב הנוער, מצטרף לשליחות למען העקורים במחנות ההשמדה, מצטרף כלוחם למאבק בימים הסוערים של תש"ח – ונופל בשיירה ליחיעם.

ילד מן השואה / יצחק פיינגולד

ב 29.3.12 התקיימה השקה מיוחדת לספר שכתב אב שכול ב"יד לבנים" בנתניה. האב הוא אבי, יצחק פיינגולד. בשנים האחרונות החל לכתוב את קורותיו כילד במלחמת העולם השנייה ואחר כך את קורותיו בארץ ישראל. אברם פרלמן מנהל בית יד לבנים אירח אותנו במקום ובני משפחה וחברים נשאו דברים על הספר ועל חשיבות הזיכרונות של אחרוני הנותרים מן השואה.

סעידה ועזרא חקק ומשה אח של סעידה 1949

חג השבועות, הילד משה ויום ה'פרהוד'

הרצל חקק מספר את סיפור הפרעות הנאציות שהכו ביהודי עיראק בחג השבועות תש"א, 1941. בעבר סיפרו האחים הרצל ובלפור חקק את סיפור שואת יהודי עיראק ואת סיפור "הנכבה"של משפחתם. הפעם מספר הרצל חקק את סיפורו של הילד משה, משה חבשה-חשביה, אחיהם של נורי ואברהם חבשה הי"ד. האחים נורי ואברהם, האחים של סעידה חקק, אמם של הרצל ובלפור חקק. נורי ואברהם נטבחו בידי המון מוסת, בחג השבועות תש"א. הרצל חקק מספר את סיפורו של משה הילד הקטן, שאחיו הגדולים נרצחו בחג מתן תורה.

השואה על פי ראאד סלאח

לראאד סלאח מחאג´נה, ראש התנועה האסלאמית באום אל פאחם, יש תפיסת עולם מגובשת ביותר כלפי השואה הפלסטינית. השואה הפלסטינית היא כמובן האסון שקרה ב-1948 שהוביל לגירושם כ-700,000 פליטים מארצם וממולדתם, על ידי הכיבוש הציוני.[2] בשנת 2008 הוציאה התנועה האסלאמית בראשותו, פנקס כיס בצבע ירוק שכותרתו באנגלית Returnee Document ובערבית: ות´יקה עאהד [תעודת החוזר].

ניצולי שואה: עצים מתים זקופים. אודים נופלים שדופים

סוגיית תוחלת החיים מול תועלת החיים מקבלת משנה תוקף כאשר מדובר בניצוליי שואה, ("אודים מוצלים") אנשים שלעת זקנה נשכחים וככלות כוחם משוועים לעזרה כדי למות בכבוד.

נער קריאה

עלילת הסרט "נער קריאה" מציגה את סיפורו של בחור כבן 40 שנזכר בתקופה קצרה בהיותו מתבגר צעיר ותמים. היה זה בימים שאחרי מלחמת העולם השנייה. מייקל ברק הוא נער בן 15, שפוגש במקרה באישה מבוגרת, בודדה וקצת מוזרה, שעובדת בחשמלית (סוג של רכבת עירונית). הוא מנהל עמה רומן שבו היחסים ביניהם מושתתים על תשוקות ועל סיפורים לה הוא מספר, שמהם היא ניזונה. הרומן נקטע כשהיא לפתע וללא הודעה מוקדמת נעלמת באופן מסתורי מחייו. שנים לאחר מכן, כסטודנט למשפטים הוא נתקל בה שוב, כשהיא אחת הנאשמות העיקריות במשפט המתנהל נגד פושעי מלחמה גרמניים. היא נאשמת שהיא האחראית הראשית לסלקציות שנעשו באוושויץ, ובין היתר גם לרציחתם (שריפתם) של יהודים בבית כנסת. אולם לצופים מתברר שהאשמה עליה אינה נכונה, אלא היא פשוט פעלה כמו רובוט. נראה כי היא מחפה על האנלפבתיות שלה במחיר מותה, ושהיא פשוט פעלה כמו סוג של מכונה שממלאת פקודות, ללא רגשות וללא חשיבה מפוכחת על המציאות.

היהודים בשואה – אמיתות ושקרים

בעה"י

היהודים בשואה – אמיתות ושקרים (מסקנה מכתיבת עשרות ביוגרפיות)

טרבלינקה: אסירים יהודים במחנה המוות

טרבלינקה, כפר קטן, מקום נידח כ-120 ק"מ צפונית מזרחית מורשה. שלוחת פסי רכבת מובילה בין עצי היער למחצבה עזובה. כאן הקימו הנאצים בקיץ 1942 את המתקן הגדול ביותר להשמדת יהודי אירופה, פרט לאושוויץ. בצמוד למסילה הוקם צריף דמוי תחנת רכבת, לידו מספר צריפי מגורים, מחסנים, תאי גזים ובורות קבורה. השטח הוקף גדרות תיל ומיגדלי שמירה

FELIX ZANDMAN: SCIENTIST, INVENTOR AND INDUSTRIALIST

felix zandman was born to a wealthy jewish family in a small town in poland. after the holocaust had destroyed his world, zandman managed to rebuild his life, and to achieve extraordinary scientific and financial successes. his story is interwoven with the heroic endeavors of the people who saved his life, embodying the triumph of the human spirit.

נוטות החסד / גונתן ליטל

נוטות החסד / ג'ונתן ליטל. הוצאת כנרת זמורה ביתן דביר

אנה פרנק

שלך אנה פרנק

האם יש מישהו מבין הקוראים שאינו יודע מיהי אנה פרנק? קשה להאמין אבל למי שבאמת לא יודע נזכיר: אנה פרנק היא ככל הנראה המפורסמת ביותר מבין שישה מיליון הקורבנות של השואה (יאנוש קורצ'ק וכל אחד אחר אינם יוצאים מכלל זה). היא הייתה ילדה, בתו של איש העסקים אוטו פרנק, היהודי ממוצא גרמני שביחד עם משפחתה ועם עוד משפחה נוספת התחבאו במחבוא בבית משרדים באמסטרדם, במקום שבו היו משרדיו של אוטו פרנק.

הזייפנים – קייטנה שואתית שמכחישה שואה

ישנם דברים, ישנם אירועים, בעיקר טראומטיים ובלתי נתפשים, שפשוט לא ניתן לתאר במילים. שאין מילים לבטא, לייצג, להסביר מה חוו האנשים. ישנם מקרים שפשוט אלו שהיו שם וחוו הדברים נותרים אילמים. ובכל זאת צריך וחשוב לייצג אותם בצורה זו או אחרת, כעדות לחוויה טראומטית, שממנה נסיק ונלמד מה עושים, כיצד מונעים ואיך מתמודדים עם הדברים.השואה היא מאורע טראומטי שכזה, שלא ממש ניתן להסביר במילים, שאלו שחוו אותה והצליחו להישאר בחיים, שפויים, מתקשים להציגה, לייצגה, להסביר אותה, להציג עדות למה שהתרחש באותה תקופה נוראה בחיים האנושיים. לשם כך, יש החושבים כי הם ישמשו פה לאותם עדים שנשארו בחיים. זאת הם יעשו בעזרת סיפורים מודרניים, עם הכלים התרבותיים הקיימים. בעזרתם הם ינסו להסביר מה היה, יפשטו את הדברים, יציגו מה שחוו אחרים למען הדורות הבאים. אך יש פה בעיה נוראה, ולדעתי אסורה, של ניסיון ליצור ייצוג למשהו שאינו יכול להיות מיוצג, של משהו שלא נתפש, של משהו לא מסומן. של חוויה שלא ניתן לפשט ולייצג אותה.

לקחת אחריות על האחר שבתוכנו: נוער ערבי ויהודי לומד יחדיו על השואה

סוגיית הוראת השואה בקרב הגיל הצעיר מטרידה עוד יותר כאשר מדובר בהוראת הנושא הסבוך לבני נוער ערבים. התנגשות הנרטיבים בין זה הציוני (משואה לתקומה) לבין זה הפלשתיני (הנכבה) מעמיד את השואה במקום בעייתי עבור מובילי דעת הקהל בחברה הפלשתינית בישראל

פרס נובל לשלום ל-אירנה סנדלר מפולין

בעת ביקורו האחרון בישראל של נשיא פולין מר לך קצי'נסקי, העלה נשיא פולין בפני מארחיו בקשה למתן חסות משותפת להצעה להעניק פרס נובל לשלום לאירנה סנדלר. נשיא פולין מר לך קצי'נסקי וראש ממשלת ישראל מר אהוד אולמרט דנו ביוזמה ישראלית – פולנית משותפת, להמליץ על הענקת פרס נובל לשלום לגברת אירנה סנדלר, אזרחית פולין ואזרחית כבוד של מדינת ישראל. כולנו תקווה שיוזמה זו, הזוכה לתמיכה רחבה תוכתר בהצלחה.

השמדת יהודי אירופה- מיקומו של היטלר -האשם הבלעדי?

המחקר המדעי בנוגע לאחריות לרצח יהודי אירופה מחולק למספר תקופות. מסוף המלחמה ועד שנת 1957 התמקד המחקר בעיקר בתזת "האשמה הקולקטיבית" שהופיעה לאחר המלחמה בניסיון שמרני ועיקש להוכיח את קיומה של "גרמניה שונה" – בעיקר הוצאת ה- ss וזרועותיו מחוץ לחברה הגרמנית והצגתה כאנורמאלית ביחס לחברה הגרמנית תוך הטלת האחריות כולה על תכנון עמוק מעמיק ובלעדי של היטלר. המחקרים שלאחר המלחמה ביקשו להציג את אזרחי גרמניה כקורבנות הן של השתלטות המפלגה הנאצית והטלת מרותה על העם הגרמני והן כקורבנות של הפצצות אוויריות וגירוש על ידי בעלות הברית.

תוכנית עדות של ניצול: דגם הוראת השואה בגיל בית הספר היסודי

הלבטים האם להורות את נושא השואה בגיל הצעיר מלווים כל איש חינוך העוסק בהיסטוריה. התהיות הן רבות סביב מידת החשיפה שיש לחשוף ילדים צעירים בגיל בית הספר היסודי לנושא סבוך וכאוב. ישראלים רבים נוטים גם לגונן על ילדיהם ומבחינה זו הם דומים דווקא לבני הדור הראשון אשר לא דיברו תקופה ארוכה ולא שיתפו במאורעות אותם ימים. הם חוששים שחשיפת ילדים לזוועות השואה תזיק לנפשם הצעירה. מנגד, הוראת שואה בגוונים מסוימים מעלה סוגיות לאומיות המביאות לעידוד של לאומניות חסרת מעצורים או רגשנות חסר תכלית אשר מלווה באי ניתוח ממשי של התהליך ההיסטורי שגרם לשואה וללקחיה בתחום ההומניסטי.

מצעד החיים

פתיחה

שואה ולקחה מהווים נדבכים משמעותיים בחשיבה הישראלית כנושא מרכזי הזוכה בטיפול לימודי – חינוכי רב שנים. גולת כותרת למאמץ החינוכי הוא המסע לפולין המתממש מדי שנה ובמספרים הולכים וגואים. המסע לפולין הוא אנחנו: חברה ישראלית שמסע תלמידיה אל גיא ההריגה בפולין, משמש סמן זהות קולקטיבי, מכונן תודעה ומבנה פריזמת הסתכלות על חיינו כעם בארץ. חווית המסע לפולין, הפכה לחווית רבים מאד, עד כדי כך שהלימודים הסדירים בשכבת הגיל השותפהבפרויקט החינוכי שוב אינם מתקיימים במהלך המסע - כך לפחות באזור המרכז הנותן במידה רבה את הטון ביצירת השיח הציבורי.

מצעד החיים

הכנסיה והיהודים בתקופת השואה

בימים שלישי ורביעי ה- 25 וה26- לאפריל 2006, במוצאי יום השואה, התקיים באוניברסיטת תל אביב כנס מרתק: "הכנסיות והשואה"שעסק בהתנהגותה של הכנסיה הנוצרית אל נוכח שואת היהודים במלחמת העולם השניה. הכנס שנערך בחסות הפקולטה למדעי הרוח, המכון והקתדרה לחקר האנטישמיות והגזענות, מכון מינרבה להיסטוריה גרמנית, קרן פרידריך נאומן ובית התפוצות, התקיים, חלקו בבית התפוצות וחלקו באוניברסיטה, ובחלקו נפלה בחלקי הזכות להיות נוכח. על חלק מן הנושאים המרתקים שעלו בכנס אדווח כאן.

צחוק של עכברוש / נאוה סמל. הוצאת ידיעות אחרונות

צחוק של עכברוש / האופרה

לאחרונה התמזל מזלו של כותב שורות אלו לצפות באופרה יוצאת דופן, שחלקה מדע בדיוני וחלקה סיפור אימה טהור אודות תקופת השואה. אופרה מקורית, ראשונה מסוגה בשפה העברית, בכך שהיא מבוססת על ספר חדש (ומקדימה בכך את האופרה "מסע אל תום האלף" של א.ב.יהושע בשבועות ספורים). זוהי האופרה "צחוק של עכברוש", פרי עטה של נאווה סמל, העוסקת בהפיכת סיפור שואה מצמרר למיתוס עתידני במאה ה-21, במשמעויות ובהשלכות על נושא הזיכרון והשכחה.

הנצפים ביותר