ההקלות שניתנו ברוסיה הצארית לסוחרים היהודים מבוכרה סייעו להתפשטות הדעה כי מצב היהודים בממלכה הרוסית טוב יותר ממצבם באמירות הבוכרית. כאשר כבש הצאר את מרכז אסיה בשנים 1884-1864 קידמו היהודים בברכה את בואם של הרוסים ואפילו סייעו להם
"מאחורי מסך המשי: עמים ויהודים במרחב האיראני-פרס-איראן, אפגאניסתאן, בוכארה", ספרו האחרון של בן-ציון יהושע-רז על רקע יצירתו הספרותית והמחקרית. לאחר שבן-ציון יהושע פרש ממשרתו כמנהל הוצאת מאגנס הוא החל בפעילות ציבורית, בין היתר כשליח מדינת ישראל במדינות מרכז אסיה. בשליחות זו, שנמשכה על פני מספר שנים לא מועט, הגיע בן-ציון יהושע למימוש האמיתי של אישיותו, שכן נשתלבו בה הבחינות השונות והמגוונות של אישיותו כבן ירושלים יליד שכונת הבוכרים למשפחה שנתמזגו בה, מצד האב – התרבות של היהדות האיראנית, ומצד האם – התרבות של היהדות האיספניולית, שלימים החלו לכנותה 'יהדות הלאדינו'.
בספרו של בן ציון יהושע "מאחורי מסך המשי" מסופר על פסיפס של מסורות שצמחו על דרך המשי: הבודהיזם הנודד, האסלאם הדוחק את הנצרות המזרחית. וגם תיאור של קהילות יהודיות שהעבירו ביניהן הלכות, נוסחי תפילה וגילויים דוגמת חשיפת קיום ממלכת הכוזרים. הסופר והחוקר בן-ציון יהושע (בשמו המלא: בן-ציון דויד יהושע-רז, ובשמו הספרותי ד. בציר) מתעד בספרו זה את העמים והקהילות היהודיות במרכז אסיה. ספרו הקודם "מנדחי ישׂראל באפגאניסתאן לאנוסי מַשהד באיראן" פרץ דרך בחקר קהילות נידחות אלה והיה לספר יסוד בארץ ובחו"ל.