אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

אוטופיה


תומס מור (1477 - 1535), סופר ומדינאי אנגלי, מחבר הספר "אוטופיה"

אלטנוילנד: אם תרצו, אין זאת אוטופיה

נהוג לקבוע כי "אלטנוילנד" של הרצל היא אוטופיה, בעיקר על סמך הפירוש הפופולארי למושג "אוטופיה". בחלקים 1-2 של מאמר זה אסביר מהי אוטופיה, במה היא שונה מאידיאולוגיה וכיצד ניתן לזהותה, ובחלק 3 אוכיח כי "אלטנוילנד" היא אומנם אוטופיה, אך אינה אוטופיה 'קלאסית', אלא כתיבה (אוטופית) מחדש של חיבורו האידיאולוגי של הרצל "מדינת היהודים".

האוטופיה של תומס מור כמבשרת הסוציאליזם המודרני

האוטופיה של תומס מור כמבשרת הסוציאליזם המודרני

תומס מור ידוע בעיקר בזכות ספרו מ-1516 בשם "אוטופיה" - השם המלא של הספר הוא "על משטר המדינה המיטיב באי אוטופיה". על מנת להוסיף עניין ואולי כדי להתחמק מביקורת, העדיף מור בספרו להציג את טיעוניו בצורת שיחה המנהלת על ידי דמות בשם רפאל היתלודיאוס. אך אל לקורא לטעות, מור מציג מודל מהפכני של מדינה אידיאלית דמיונית השונה באופן מהותי ממודל המדינה שהיה נהוג בתקופתו. הביקורת הקשה ביותר שמושמעת בספר היא על הקניין הפרטי. כאשר בני אדם מודדים הכל על סמך שווי כספי, לא יתכן משפט צדק.

תומס מור - ציור: הולביין

אוטופיה / תומס מור – אידיאל או ריאל פוליטיק?

תומס מור, היה הלורד צ'נסלור (תפקיד מקביל לראש ממשלה) באנגליה בתקופת הנרי השמיני. הוא הוצא להורג על ידי הנרי השמיני, בגלל התנגדותו לגירושיו מקתרין מארגון, לאחר שלא הביאה לו יורש זכר, ונישואיו לאן בולין. תומס מור זכור בעיקר בגלל ספרו "אוטופיה", המתאר בפי תייר ארצות בשם רפאל הית'לודאוס, ארץ דמיונית הנמצאת באי, ואת צורת הממשל וחיי האנשים בה. בחלקו הראשון של הספר ישנו דיון על צורות הממשל בעולם, ומתאר בו למעשה את תחלואיה המדיניים של אנגליה בתקופתו. חלקו השני מוקדש לתיאור מדיני, דתי, וכלכלי של מדינת האי אוטופיה.

תל אביב / יאיר חסדיאל

תל אביב / יאיר חסדיאל

אף ששם הספר וגם תוכנו מתקשרים למשגשגת בערי מדינת ישראל, מתוארת בו תל-אביב כעיר נטושה ומתפוררת, שכיום נותר בה מיעוט יהודי, המורכב בעיקר מזקנים וקבצנים, וגם הוא מסתגר בשכונותיו הדלילות מפחד פגיעתם של הצעירים מיפו הערבית, שהם אדוני הארץ מזה שנים. לפנינו דיסטופיה* המספרת כי לא רק שהמדינה היהודית לא נוסדה בשנת 1948, אלא שכל ההשקעה של הציונות בארץ-ישראל ירדה לטמיון. יהודים שעלו לכאן נטשו את בתיהם ואת עסקיהם וחזרו לארצות מוצאם באירופה וחידשו בהן את הגלות.

על האוטופיה: עלייתה ונפילתה של קבוצת קדושי פינסק / נעמן כהן

בספר זה נעמן כהן אינו חובט בקיבוץ. ואם משתמעת ביקורת, הרי היא נקשרת לרקע האידיאולוגי של אותה תקופה. לגבי הנוסטלגיה שמגולמת בספר, מורגש שהיא מצוטטת מפי אנשים שחוו את הדברים והועברו כך לילדיהם, אלו הם סיפורי-העם של הקיבוץ. כהן אינו מתעלם מ"רוח התקופה". כל האירועים וסיפורי החיים של האנשים - החל מתולדותיהם, מצבם המשפחתי ועד הישגיהם ופועלם בקיבוץ ומחוצה לו - נטועים על מצע היסטורי חזק ומגובש.

אוטופיה, תומס מור - תפישת המרחב חלק א

תומס מור (, thomas more1478-1535) היה הומניסט אנגלי ומשפטן בהשכלתו, שכיאה לאדם במעמדו אחז, במקביל לפעילותו ההגותית, במספר משרות ציבוריות, ביניהן שריף העיר לונדון (1510-1518), דובר בית הנבחרים ולורד צ'נסלור (1529-1532). הוא היה אדם אדוק באמונתו הדתית, אשר בצעירותו אף שקל להיהפך לנזיר, ונהג ללבוש חולצת שיער (cilice) תחת בגדיו על מנת לייסר את עצמו. מור הושפע עמוקות מהגותו של המלומד ההולנדי הגדול אראסמוס (erasmus, 1466-1536), כמו גם מההומניזם של הפילוסוף האיטלקי פיקו דלה מירנדולה (della mirandola, 1463-1494). הוא קיפח את חייו כמרטיר, כשהוצא להורג בידי הנרי השמיני בשל התנגדותו לניתוק של הכנסייה האנגליקנית מרומא, ובשנת 1935 הפך לקדוש של הכנסייה הקתולית.ב-1516 השלים מור את כתיבת יצירתו הידועה והמשפיעה ביותר, "על משטר המדינה המשובח ועל האי החדש אוטופיה", המוכרת יותר בשמה המקוצר. מור הוא זה שטבע את הביטוי "אוטופיה" (utopia), המהווה למעשה משחק מילים, אחד מיני רבים בספר: הוא יכול להתפרש כ"לא מקום" (ou-topia) או כ"מקום טוב" (eu-topia).

אלחנן לוינסקי: ישראל בשנת 2040

בחודש מאי 2006 מלאו 114 שנים לפרסומו של הסיפור האוטופי (והמד"בי) הראשון בעברית עכשווית, ספרו של אלחנן לוינסקי, "מסע לארץ ישראל בשנת ת"ת, באלף השישי", שראה אור לראשונה במסגרת המגזין "פרדס" באודיסה, במאי 1892, ויצא לאור שוב במהדורה מיוחדת ובה תיקונים קלים ב-1893(ומאז במהדורות נוספות, באודיסה ב-1918 ובברלין בהוצאת "התחייה" בשנת 1922. הסיפור הופיע מאז במסגרת האנתולוגיות של האוטופיות "חזיונות מדינה" בעריכת ג.קרסל ופ.סנדלר, בשנת 1954. לאחרונה ראה אור ב"המחר של האתמול", מאת רות אלבוים דרור, מ-1993). בימים אלה זכה סיפור ישן זה לניצחון נוסף על שיני הזמן, משהועלה לרשת, כאמור, בעזרת פרויקט בן יהודה וכעת הוא זמין לכל.

הנצפים ביותר