רומא

הפקעת אדמות מיהודים והעברתן לבעלות נוכרים תחת הכיבוש הרומי (63 לפנה"ס – 140 לס' ). הפקעת הקרקעות ע"י השלטון הרומי הייתה משלושה סוגים: הפקעה לצורך סיפוח שטחים לטריטוריות של ערי הפוליס. אחוזות הקיסר. הפקעת קרקעות לאחר דיכוי המרדידות ב- 70 לס וב- 135 לס'. תחת השלטון ההלניסטי נבלמה התפשטות היהודים בארץ. כתוצאה ממדיניות זאת הייתה הגירה מהארץ של עודפי האוכלוסייה היהודית.

העויינות בין הנוכרים ההלניסטים ליהודים לא הייתה רק על רקע הבדלים תרבותיים- דתיים. בין שתי הקבוצות התנהל מאבק על הבעלות הקרקע, על הארץ. ראשיתו של המאבק בתקופה ההלניסטית בעקבות מדיניות הקולוניזיה ההלניסטית של השליטים ההלניסטים, שהפכה את הנוכרים לכוח פוליטי- חברתי- כלכלי. בעקבות הכיבוש הרומי ב- 63 לפנה"ס, המתיחות בין היהודים ל"ישות ההלניסטית" שחזרה והתגבשה, גברה. בקרב הנוכרים גברה שאיפת הנקם.

השלטון הרומי שאב את המנגנון המינהלי של הפרובינקיה מערי הפוליס שפיזר ברחבי הארץ. בערי הפוליס הייתה מרוכזת האוכלוסייה התומכת בשלטון הכיבוש הרומי, שסיפקה גם חיילים לצבא העזר של רומי.ערי הפוליס מנו בין 8,000 ל- 20,000 תושבים.
עפ"י ממוצע של 14,000 לעיר, הגיע מספר הנוכרים בערי הפוליס לכ- 400,000.

הרומיים המשיכו, למעשה, במדיניות הקולוניזציה וההלניזציה שהחלה עם כיבושי אלכסנדר מוקדון ונמשכה בימי יורשיו התלמיים והסלווקיים, ששלטו בארץ מ- 332לפנה"ס עד 142 לס', ונקטעה תחת השלטון החשמונאי. בעקבות הכיבוש הרומי ב- 63 לפנה"ס החלה להתבצע מדיניות של קולוניזציה והלניזציה של הארץ במטרה להחזיר את המצב לקדמותו ואף להגדיל את היישוב הנוכרי בארץ.

ישנם הבדלים בהערכות בין ההיסטוריונים והארכיאולוגים לגבי מספר תושבי הארץ, אך קיימת הסכמה שזוהי אחת התקופות של גידול ניכר בהיקף ההתיישבות והאוכלוסייה. הכיבוש הרומי שהחל ב- 63 לפנה"ס, בא לאחר כ- 80 שנות עצמאות מדינית. ממלכת החשמונאים הביאה להרחבת גבולות הארץ, לשגשוג כלכלי ולהבטחת הרוב היהודי בארץ. ערב המרד הגדול ב- 66 לספירה היוו היהודים רוב בארץ ומנו בין 2,000,000 ל- 2,500,000 מתוך 3,000,000 עד 4,000,000 תושבים.

החדשים האחרונים מיטיבים עם חובבי ההיסטוריה של העת העתיקה, בתחילה מופיע התרגום המונומנטלי החדש של ליזה אולמן לתולדות מלחמת היהודים ברומאים ועתה יצא לאור החלק השלישי בעבודתו הענקית והמלומדת של דוד גולן – הביוגרפיות של הקיסרים הסווריים.

עונת התיירות העיקרית ב-רומא מתחילה בסביבות אפריל ומסתיימת באוקטובר. האביב והקיץ מהווים את שיא העונה. אוטובוסים רבים עמוסים בתיירים פוקדים את העיר ומנצלים את העובדה שמרבית המקומיים עזבו את עירם לטובת חופשת הקיץ שלהם – מה שמקל על התנועה ב-רומא.