אקזיסטנציאליזם

זהו ספר מפתיע מהרבה מובנים, הוא נשכני אך מלא חמלה, הוא צבאי אך אינדיבידואלי, והוא מאוד מאוד מגדרי. זהו ספר אפיקורסי שמטמא ומנתץ את האשליה הטהרנית-הגברית-צבאית-ישראלית.

בואו נחזור לכותרת. "ארוחה בחורף", מספרת את סיפורם (הפשוט, לכאורה) של שלושה חיילים גרמנים ומסע הישרדותם בחורף קשה, בסיטואציה קשה ותוך החלטה מוסרית קשה.

זהו לוז משנתו של בובר, אותו ביקש להורות כל חייו - להגשים את הנצחיות בכאן ועכשיו של כל אדם ואדם. ואם יש איזשהו מסד לתיקון חברתי, כרוח תיקוני שבועות של ימים אלו, הריהו יימצא בפתיחת החלון אל הגותו של בובר, שמאפשרת לא רק יציאה אל דרך חדשה, אלא מאפשרת גם לרוח חדשה לחדור ולהעיר ולרענן את המחשבה הרדומה

"שמי בליז פסקל, נולדתי בשנת 1623 ומתתי בשנת 1662, כלומר ביליתי על פני האדמה הנכבדה הזו רק 39 שנים. ידוע לי כי בתקופתכם אדם הנפטר בגיל זה עדיין נחשב כצעיר אולם בעידני סוף ימי הביניים (החשוכים, כפי שאתם מכנים זאת בטעות) תוחלת החיים שלי - זו, אף היתה גבוהה מהממוצע.

אי אפשר לקרוא את אלבר קאמי בלי להכיר את הפילוסופיה שלו, כדי להבין את הסיפורת שלו צריך להבין את מקור האקזיסטנציאליזם ואת מושג האבסורד. כל אלו "הודגמו" ב"מיתוס של סיזיפוס", ב"הזר", ה"דבר" וגם כאן – ב"הנפילה". אין בספר עלילה, לא דו שיח, אך כן התפתחות של דמות, מונולוג ארוך של דמות בדויה – שופט-מתוודה – שמספרת את תהליך התפכחותה והתפקחותה, תהליך אפיסטמולוגי שבסופו מבין קלמנס מה הוא היה בעברו, את הכבלים שאזקו אותו והפיקחון יוביל אותו למסקנה אקזיסטנציאליסטית אחרת.

שאלת מעמדו הייחודי של העם היהודי הינה שאלה עתיקן יומין אשר העסיקה הוגים רבים מקדמת דנא ועד לימינו אנו. עובדת שרידותו העיקשת חרף הקשיים האינסופיים שנקרו בדרכו לאורך ההיסטוריה, ואולי אף בגינם, הפכה אותו לתופעה יוצאת דופן שעל טיבה יש לעמוד. שאלה זו הינה סבוכה ורבת-פנים אשר מתפרשת על מנעד רחב של שדות-שיח דוגמת היסטוריה, דת, פוליטיקה וכו', בהם היא זוכה לפרשנויות שונות, ובהתאם לכך לתפקודים שונים. במאמר זה, אציג שאלה זו דרך הפריזמה הפילוסופית בהגותם של ברוך שפינוזה ופרידריך ניטשה

ישנה אי פרופורציונאליות, בין היחס שלנו להרגשה טובה/מצב טוב ויחסנו להרגשה רעה/מצב רע. כשאנו מרגישים רע, אנו מתקוממים, כאילו להרגיש טוב, או להיות במצב טוב, (מכל בחינה שהיא) הוא משהו שהיה צריך להיות לחם חוקנו והתקלקל - ועתה צריך למצוא את המומחה הקרוב ולחזור, (כמה שיותר מהר) בעזרתו, ל - 'מצב הנורמטיבי'. אך לאחר שאנו חוזרים למצב הטוב, לאחר שאנו מרגישים רע, (בכל רמה, מכל סיבה) - אין את אותה התרוממות הרוח המתבקשת כתוצאה מכך שחזרנו לטוב,