אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

הישוב היהודי בארץ ישראל


הורדוס כובש את ירושלים

הפקעת אדמות מיהודים תחת הכיבוש הרומי

הפקעת אדמות מיהודים והעברתן לבעלות נוכרים תחת הכיבוש הרומי (63 לפנה"ס – 140 לס' ). הפקעת הקרקעות ע"י השלטון הרומי הייתה משלושה סוגים: הפקעה לצורך סיפוח שטחים לטריטוריות של ערי הפוליס. אחוזות הקיסר. הפקעת קרקעות לאחר דיכוי המרדידות ב- 70 לס וב- 135 לס'. תחת השלטון ההלניסטי נבלמה התפשטות היהודים בארץ. כתוצאה ממדיניות זאת הייתה הגירה מהארץ של עודפי האוכלוסייה היהודית.

הגליל

היהודים בגליל עד העלייה לארץ במאה ה- 19 חלק א

בגליל שרדה אוכלוסייה יהודית עד התחדשות העלייה לארץ בשלהי המאה ה- 19: חלק א'. הגליל הפך לישראלי בעקבות כיבוש הארץ ע"י השבטים הישראליים שברחו ממצרים במאה ה- 13 לפנה"ס בנצלם את האנרכיה ששררה במצרים בעקבות הכישלון המצרי בקרב על נהר האורונטס נגד ממלכת החיתים. הגליל היה לחלק בלתי ניפרד מממלכת ישראל שהוקמה ע"י דוד המלך במאה ה- 10 לפנה"ס. ממלכת ישראל התפלגה בימי המלך רחבעם, נכדו של דוד המלך בשלהי המאה ה- 10 לפנה"ס והפכה לחלק ממלכת ישראל הצפונית שהוקמה ע"י ירבעם בן נבט.

צפת 1908

עכברה היתה ישוב יהודי

עכברה הייתה עד לא מכבר ( יש שתי גירסאות:1977 או 1982 ) כפר ערבי בגליל העליון המזרחי לא רחוק מצפת, בו חיו כ- 1,000 נפש. היא סופחה לשטח המוניציפלי של צפת וכיום היא שכונה ערבית בתחום המוניציפלי של צפת. אתר הכפר היהודי מצוי על הגדה המזרחית של הנחל. פרופ' בנימין מזר גילה את שמה של עכברה בכתובת של תגלת פלאסר ה- 3 משלהי המאה ה- 8 לפנה"ס. תגלת פלאסר ה- 3 ערך מסעי כיבוש לממלכת ישראל הצפונית. במסעו הראשון , ב- 732 לפנה"ס, הוא כבש את הגליל, הגלעד והעמקים והפך את האזור לפחוות מגידו. עכברה נכבשה ונכללה בפחוות מגידו. כתובת תגלת פלאסר ה- 3 מאשרת, בדיעבד, שעכברה הייתה יישוב ישראלי כבר בתקופת בית ראשון .

מערות בהר ארבל

ארבל והיישוב ואדי חמאם היו יישובים יהודיים

כיום ארבל היא מושב ישראלי בגליל התחתון כ- 4 ק"מ צפונית- מערבית לטבריה בקרבת כפר חיטים. המושב נוסד ב- 1948 ע"י חיילים מהבריגדה היהודית. המסורת מזהה את ארבל ההיסטורית עם חורבת אירביד. אבל, כיום, החוקרים חלוקים בדעותיהם לגבי זיהוי ארבל ההיסטורית. החוקרים יגאל טפר ויובל שחר זיהו במחקרם מ- 1991 את ארבל ההיסטורית עם חורבת ואדי חמאם, ואילו עוזי לייבנר, שערך חפירות מקיפות בחורבת ואדי חמאם, ופרסם את דו"ח החפירות ב- 2010 , שולל זיהוי זה. הוא טוען ששמו של האתר הקדום לא השתמר, אבל זו איננה ארבל ההיסטורית. מוטי דותן, היסטוריון חובב, ראש מועצת גליל תחתון, טוען שהמושב ארבל שוכן ליד אתר ארבל ההיסטורית.

פומפיי בירושלים

הכיבוש הרומי בישראל: מדיניות הקולוניזציה וההלניזציה חלק ג

העויינות בין הנוכרים ההלניסטים ליהודים לא הייתה רק על רקע הבדלים תרבותיים- דתיים. בין שתי הקבוצות התנהל מאבק על הבעלות הקרקע, על הארץ. ראשיתו של המאבק בתקופה ההלניסטית בעקבות מדיניות הקולוניזיה ההלניסטית של השליטים ההלניסטים, שהפכה את הנוכרים לכוח פוליטי- חברתי- כלכלי. בעקבות הכיבוש הרומי ב- 63 לפנה"ס, המתיחות בין היהודים ל"ישות ההלניסטית" שחזרה והתגבשה, גברה. בקרב הנוכרים גברה שאיפת הנקם.

כפר מעאר בגליל התחתון

הכפר מעאר היה בעבר יישוב יהודי

הכפר מע'אר שוכן בגליל התחתון, כ- 4 ק"מ מדרום לצומת חנניה. בכפר חיים כ- 19,000 תושבים: 58% מהם דרוזים והם תושביו הוותיקים ביותר של הכפר. הנוצרים מהווים 22% והמוסלמים מהווים 20% . על תושבי הכפר נימנים גם בדווים שעד לפני דור גרו באוהלים בקרבת הכפר ורק לאחרונה, בסביבות שנת 2000, בנו בתים בפאתי הכפר.הכפר נקרא מע'אר בשל המערות הרבות באזור. אבל, יש הטוענים שהשם מע'ר פירושו בערבית קרב והוא בא לציין שבמקום נערך קרב. בתקופה הרומית והביזאנטית נקרא הכפר מעריה , כנראה על שם המערות הרבות שבסביבתו. הרומיים קראו למקום זאר.

ציור המשחזר את הקארדו בירושלים בתקופה הרומית

מדיניות הקולוניזציה וההלניזציה תחת הכיבוש הרומי - חלק ב

השלטון הרומי שאב את המנגנון המינהלי של הפרובינקיה מערי הפוליס שפיזר ברחבי הארץ. בערי הפוליס הייתה מרוכזת האוכלוסייה התומכת בשלטון הכיבוש הרומי, שסיפקה גם חיילים לצבא העזר של רומי.ערי הפוליס מנו בין 8,000 ל- 20,000 תושבים.
עפ"י ממוצע של 14,000 לעיר, הגיע מספר הנוכרים בערי הפוליס לכ- 400,000.

אדריאנוס

הכיבוש הרומי בישראל: מדיניות הקולוניזציה וההלניזציה חלק א

הרומיים המשיכו, למעשה, במדיניות הקולוניזציה וההלניזציה שהחלה עם כיבושי אלכסנדר מוקדון ונמשכה בימי יורשיו התלמיים והסלווקיים, ששלטו בארץ מ- 332לפנה"ס עד 142 לס', ונקטעה תחת השלטון החשמונאי. בעקבות הכיבוש הרומי ב- 63 לפנה"ס החלה להתבצע מדיניות של קולוניזציה והלניזציה של הארץ במטרה להחזיר את המצב לקדמותו ואף להגדיל את היישוב הנוכרי בארץ.

מפת הגליל בעת העתיקה

האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל ערב המרד הגדול (66 לספירה)

ישנם הבדלים בהערכות בין ההיסטוריונים והארכיאולוגים לגבי מספר תושבי הארץ, אך קיימת הסכמה שזוהי אחת התקופות של גידול ניכר בהיקף ההתיישבות והאוכלוסייה. הכיבוש הרומי שהחל ב- 63 לפנה"ס, בא לאחר כ- 80 שנות עצמאות מדינית. ממלכת החשמונאים הביאה להרחבת גבולות הארץ, לשגשוג כלכלי ולהבטחת הרוב היהודי בארץ. ערב המרד הגדול ב- 66 לספירה היוו היהודים רוב בארץ ומנו בין 2,000,000 ל- 2,500,000 מתוך 3,000,000 עד 4,000,000 תושבים.

הנצפים ביותר