אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

המרד הגדול


פלשתינה-יהודה. מפה של תלמי. 1482

השוואת המדיניות המנהלית בפרובינקיה יודיאה לפרובינקיות אחרות

ההיסטוריונים ג'ק פסטור ומרטין גודמן התייחסו למדיניות הרומית בעקבות המרד הגדול. פסטור בדעה שרומי נקטה במדיניות יותר נוקשה כלפי פרובינקיה יודיאה בהשוואה לפרובינקיות אחרות. לדעתו, היא נקטה באלימות יוצאת דופן כלפי היהודים בפרובינקיה לאחר דיכוי המרד הגדול. גודמן מנה את הסיבות ליחס האכזרי במיוחד כלפי היהודים:
הצורך של השושלת הפלביאנית לבסס את מעמדה, כשושלת שמוצאה ממעמד נמוך – לצורך העלאת הפרסטיז'ה של השושלת.

יהודים ברומא

הפעילות המסיונרית של חכמים וביניהם רבי עקיבא ברומא

ההיסטוריון אברהם שמואל הירשברג פירסם ב- 1922 מאמר על "תנועת ההתגיירות בתקופת הבית השני". המאמר כולל , בין השאר, עדויות על פעילות מסיונרית של חכמים מארץ ישראל בעיר רומא במאה ה- 1 לס'. ואלה עיקרי הדברים: התזה של הרשברג היא שחכמי הפרושים פעלו להקמת ישיבות במרכזים הגדולים ברחבי האימפריה הרומית שמטרתם הייתה "מלבד הרבצת התורה בישראל גם הפצת יסודי היהדות בין העמים הנוכרים", במטרה לנצח את רומי ע"י כיבוש רוחני.

שרידים ארכיאולוגיים מתקופת המצור הרומאי על ירושלים נמצאו ליד הכותל המערבי

שרידים ארכיאולוגיים מתקופת המצור הרומאי על ירושלים נמצאו ליד הכותל המערבי

שלושה כדים ומנורת שמן מחרס שנמצאו לאחרונה בבור באדמה לא רחוק מהכותל המערבי שופכים אור נוסף על הרעב והמצוקה שהיו נחלתם של תושבי ירושלים לפני כ-2,000 שנה במהלך המצור הרומאי על העיר. החפצים השתייכו ככל הנראה ליהודים שתרו אחר מקלט בתוך ערוץ מים תת קרקעי. על פי ארכיאולוגים מרשות העתיקות, נצורים יהודים ירדו מידי פעם לבור לאכול בהיחבא מזון שהוטמן בכדים כשהם מסתתרים מהמורדים היהודים שחיפשו להחרים את מזונם ומהחיילים הרומאים לאחר מכן. זאת הפעם הראשונה שניתן לבסס קשר ישיר בין שרידים ארכיאולוגים לרעב ששרר בירושלים בתקופת המצור במרד הגדול.

יודפת

יודפת הייתה יישוב יהודי – סמל לגבורה במרד הגדול

יודפת נמצאת בגליל התחתון, צפונית לבקעת נטופה, על רכס יטבת. יודפת כיום היא מושב הנמצא בשלבי מעבר למבנה של יישוב קהילתי. היא הוקמה ב- 1958 ע"י גרעין "יובלים", שהיה מורכב מילידי הארץ ועולים מארה"ב, קנדה ואנגליה. הם שאפו להגשים את חזונו של ד"ר יוסף שכטר, שדגל בהקמת קהילה המשלבת יהדות עם תוכנית להתפתחות רוחנית אישית. באתר בו שוכנת כיום יודפת הייתה עיר מקראית בשם יטבת. עפ"י המשנה הייתה יוטבת עיר מוקפת חומה בימי יהושע בן נון. בתל בחרבת ג'פאת, היא יוטבה, נמצאו חרסים מהתקופה הכנענית ומראשית התקופה הישראלית

פסיפס בית הכנסת ביפיע, המאה הרביעית לספירה

יפיע הייתה עיר יהודית כ- 2000 שנה

יאפא, היא יפיע היהודית, היא כפר ערבי בגליל התחתון, דרומית- מערבית לנצרת, שמספר תושביו כ- 16,600 . הכפר הוא כיום חלק מהתחום המוניציפלי של נצרת. 2/3 מתושביו הם מוסלמים ויתרם נוצרים. פירוש השם העברי יפיע הוא מקום הבולט בהדרו, אבל זה היה גם שמו של מלך לכיש בימי יהושע. חפירות בתל הקדום של יפיע, הנמצא באזור הכנסיות של הכפר יאפא הערבי, הוכיחו שהמקום היה מיושב מתקופת הברונזה התיכונה ואילך.

הורדוס כובש את ירושלים

הפקעת אדמות מיהודים תחת הכיבוש הרומי

הפקעת אדמות מיהודים והעברתן לבעלות נוכרים תחת הכיבוש הרומי (63 לפנה"ס – 140 לס' ). הפקעת הקרקעות ע"י השלטון הרומי הייתה משלושה סוגים: הפקעה לצורך סיפוח שטחים לטריטוריות של ערי הפוליס. אחוזות הקיסר. הפקעת קרקעות לאחר דיכוי המרדידות ב- 70 לס וב- 135 לס'. תחת השלטון ההלניסטי נבלמה התפשטות היהודים בארץ. כתוצאה ממדיניות זאת הייתה הגירה מהארץ של עודפי האוכלוסייה היהודית.

הגליל

היהודים בגליל עד העלייה לארץ במאה ה- 19 חלק א

בגליל שרדה אוכלוסייה יהודית עד התחדשות העלייה לארץ בשלהי המאה ה- 19: חלק א'. הגליל הפך לישראלי בעקבות כיבוש הארץ ע"י השבטים הישראליים שברחו ממצרים במאה ה- 13 לפנה"ס בנצלם את האנרכיה ששררה במצרים בעקבות הכישלון המצרי בקרב על נהר האורונטס נגד ממלכת החיתים. הגליל היה לחלק בלתי ניפרד מממלכת ישראל שהוקמה ע"י דוד המלך במאה ה- 10 לפנה"ס. ממלכת ישראל התפלגה בימי המלך רחבעם, נכדו של דוד המלך בשלהי המאה ה- 10 לפנה"ס והפכה לחלק ממלכת ישראל הצפונית שהוקמה ע"י ירבעם בן נבט.

פומפיי בירושלים

הכיבוש הרומי בישראל: מדיניות הקולוניזציה וההלניזציה חלק ג

העויינות בין הנוכרים ההלניסטים ליהודים לא הייתה רק על רקע הבדלים תרבותיים- דתיים. בין שתי הקבוצות התנהל מאבק על הבעלות הקרקע, על הארץ. ראשיתו של המאבק בתקופה ההלניסטית בעקבות מדיניות הקולוניזיה ההלניסטית של השליטים ההלניסטים, שהפכה את הנוכרים לכוח פוליטי- חברתי- כלכלי. בעקבות הכיבוש הרומי ב- 63 לפנה"ס, המתיחות בין היהודים ל"ישות ההלניסטית" שחזרה והתגבשה, גברה. בקרב הנוכרים גברה שאיפת הנקם.

ציור המשחזר את הקארדו בירושלים בתקופה הרומית

מדיניות הקולוניזציה וההלניזציה תחת הכיבוש הרומי - חלק ב

השלטון הרומי שאב את המנגנון המינהלי של הפרובינקיה מערי הפוליס שפיזר ברחבי הארץ. בערי הפוליס הייתה מרוכזת האוכלוסייה התומכת בשלטון הכיבוש הרומי, שסיפקה גם חיילים לצבא העזר של רומי.ערי הפוליס מנו בין 8,000 ל- 20,000 תושבים.
עפ"י ממוצע של 14,000 לעיר, הגיע מספר הנוכרים בערי הפוליס לכ- 400,000.

אדריאנוס

הכיבוש הרומי בישראל: מדיניות הקולוניזציה וההלניזציה חלק א

הרומיים המשיכו, למעשה, במדיניות הקולוניזציה וההלניזציה שהחלה עם כיבושי אלכסנדר מוקדון ונמשכה בימי יורשיו התלמיים והסלווקיים, ששלטו בארץ מ- 332לפנה"ס עד 142 לס', ונקטעה תחת השלטון החשמונאי. בעקבות הכיבוש הרומי ב- 63 לפנה"ס החלה להתבצע מדיניות של קולוניזציה והלניזציה של הארץ במטרה להחזיר את המצב לקדמותו ואף להגדיל את היישוב הנוכרי בארץ.

מפת הגליל בעת העתיקה

האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל ערב המרד הגדול (66 לספירה)

ישנם הבדלים בהערכות בין ההיסטוריונים והארכיאולוגים לגבי מספר תושבי הארץ, אך קיימת הסכמה שזוהי אחת התקופות של גידול ניכר בהיקף ההתיישבות והאוכלוסייה. הכיבוש הרומי שהחל ב- 63 לפנה"ס, בא לאחר כ- 80 שנות עצמאות מדינית. ממלכת החשמונאים הביאה להרחבת גבולות הארץ, לשגשוג כלכלי ולהבטחת הרוב היהודי בארץ. ערב המרד הגדול ב- 66 לספירה היוו היהודים רוב בארץ ומנו בין 2,000,000 ל- 2,500,000 מתוך 3,000,000 עד 4,000,000 תושבים.

הנצפים ביותר