הגענו לחודש נובמבר, ותחילתו מבשרת שוב את השאלה 'האם עצרת לזכר רבין' תהיה שוב בימת התנצחויות, שוב עילה להרחיב שסעים וקיטוב פוליטי? וכמובן השאלה הנצחית: האם אכן השמאל ורודפי הוויתורים הם הנושאים את מורשת רבין?
"חמסה לשלום" היא תערוכה חדשה בגלריה SPACE בגן העיר תל אביב שמציגה כ-30 חמסות פסיפס ענקיות המעבירות מסר של סובלנות, אחווה וכבוד הדדי.
מדינת השלום היא תכנית חדשה מקורית ומפורטת לשלום בין ישראל ובין הפלסטינים, שזכתה לביקורות מעולות של פרופסור אסא כשר ופרופסור מנחם פרי. עיקר התכנית מבוסס על רעיון של שלוש מדינות לשני העמים
התרבות הקולוניאליסטית, הדוניסטית ומושחתת שהמציאה את מטווח הברווזים, היא תרבות אנושיות, אוניברסלית ובסיסית ביותר.
בתקופת השלום הארוך מדינות ASEAN פיתחו ערכים פוליטיים משותפים. לאחר שינוי המשטר באינדונזיה ב 1967 , עברה המדינה למחנה המערבי והדיכוטמיה בין מזרח למערב שחצתה את דרום מזרח אסיה התבטלה. ASEAN שקד על קידום ערכים אסייתים אוטנטיים בהשוואה לערכים מערביים וכך נוצרה זהות אזורית שסייעה בהקטנת מתיחות בסכסוכים טריטוריאליים. לסיכום, ASEAN שימש פורום שהדגיש את האינטרסים המשותפים בין מדינות האזור, קידם ערכים משותפים ( כמו כיבוד ריבונות) כמקור לזהות משותפת ויצר מכניזם אזורי לפתרון סכסוכים
קיימת סברה שמדינות דמוקרטיות שומרות על השלום. סברה זו נטועה בתיאוריה של עמנואל קאנט ב"שלום הנצחי"; מדינות דמוקרטיות לא נלחמות ביניהן, לכן רצוי וכדאי שהמדינות יהפכו לדמוקרטיות, כדי שלא יהיו מלחמות עוד בעולם, והשלום ישרור לעד. מאמר זה יסקור את ההסברים והסיבות לשמירת השלום תוך סקירה פילוסופית החל מעבודתו של עמנואל קאנט ועד סקירת אירועים ביחסים הבינלאומיים המוכיחים את קיומו של השלום הדמוקרטי. מאז ומתמיד נושאים המשלבים פילוסופיה ועיון בפרקטיקה תמיד עניינו ואתגרו אותי, ומה טוב להיות מאותגרת על ידי קאנט.