אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

פסיכיאטריה


רונאלד לאינג (באנגלית: Ronald David Laing;‏ 7 באוקטובר 1927 - 23 באוגוסט 1989)

משנתו החתרנית של רונלד דיויד לאינג

רונלד דיוויד לאינג נולד בגלזגו. למד רפואה באוניברסיטת גלזגו, השתלם בפסיכיאטריה ופסיכותרפיה. לאחר מכן עבד כפסיכיאטר בגלזגו בין השנים 1953- 1956. בשנת 1957 עבר ללונדון.

פסיכיאטריה: מטירוף לבעיות נפשיות

פסיכיאטריה: מטירוף לבעיות נפשיות

היו זמנים בהם יעד מקצוע הפסיכיאטריה היה ברור ומקובל. הוא עסק ב"טירוף", כלומר, בדפוסי התנהגות שהיה ברור שהם מעבר לטווח הנורמאליות. בתפיסת חלק מדעת הקהל של מספר דיסציפלינות רפואיות אחרות, ובאופן פרדוקסאלי של חלק מהמבקרים הנלהבים של ההגדרות הישנות לשיגעון, היעד המסורתי של פסיכיאטריה נותר ללא שינוי: פסיכיאטרים מטפלים באנשים שהם "משוגעים".

פסלון של הצדק

אטימות המערכת ובורות הרשויות ביחס לנפגעי הנפש

עתרנו לבג"צ בגלל האפליה הקשה והבלתי מוצדקת כלפי נפגעי הנפש; עתרנו לבג"צ כדי לקבל זכות בחירה במקום האשפוז; עתרנו לבג"צ בשל מצבם הקשה של המוסדות הפסיכיאטריים הנובע בין היתר מהיעדר בחירה. בית המשפט העליון הוכיח היום (31/12/13) כי הוא מתפקד במקרים מסוימים כחותמת גומי של הממשלה. השופטים לא התייחסו במילה אחת לכל הנושאים העקרוניים שבהם התמקדה עתירתנו. במקום זאת התמקדו שאלות השופטים והדיון כולו בנוהל ובסעיפיו השונים - נוהל שהוציא משרד הבריאות כחודשיים לאחר עתירתנו. הנוהל הדרקוני הזה אינו נותן לנו המתמודדים שום בחירה, אלא - כרגיל - גורלנו נתון לחלוטין אך ורק בידיהם של בכירי המערכת הפסיכיאטרית.

תרופות להפרעה דו קוטבית

תרופות להפרעה דו קוטבית

אם אדם סובל מהפרעה דו קוטבית, יתכן שיהיה עליו לצרוך תרופות למשך שארית חייו. הפרעה זו היא מחלה רפואית אמיתית ואינה ניתנת לריפוי בעזרת כוח רצון. נטילת תרופות להפרעה זו נחוצה בדיוק כמו נטילת תרופות לטיפול בלחץ דם גבוה או מחלות לב. רופאים משתמשים במספר תרופות שונות לטיפול בהפרעה זו. טיפול במאניה דו קוטבית עשוי לכלול ליתיום, תרופות נוגדות פרכוסים, תרופות אנטי פסיכוטיות ובנזודיאזפינים. אנשים רבים הסובלים מהפרעה דו קוטבית, ממשיכים לצרוך את התרופות האלו במשך שנים או עשרות שנים לאחר התקף המאניה האחרון שלהם, על מנת לשמור על בריאותם.

חוות דעת פסיכיאטרית בבית המשפט - יתרונותיה של אי שפיות זמנית

חוות דעת פסיכיאטרית בבית המשפט - יתרונותיה של אי שפיות זמנית

מה עליך לדעת לפני שהחלטת לפנות לערוץ הפסיכיאטרי של חוות הדעת המשפטית: ראשית יש לבחור בפסיכיאטר המתמחה בתחום הרלוונטי לך. לדוגמא – אם ברצונך להוכיח שביצוע הפשע קשור בקשר ישיר לנטייה האלכוהוליסטית שלך- רצוי לבחור בפסיכיאטר המתמחה בהתמכרויות ולא בפסיכיאטר ילדים. שנית - על הפסיכיאטר שנותן את החוות הדעת המשפטית/ הפסיכיאטרית להיות מנוסה בהופעות בבית משפט.

הרפורמה בבריאות הנפש – הפרטה וחיסול השירות

הרפורמה בבריאות הנפש – הפרטה וחיסול השירות

ביום חמישי הקרוב, ה-11/7/13 אמור לעבור בחוק ההסדרים ההסכם בין משרד הבריאות לקופות החולים בנוגע לרפורמה בבריאות הנפש שהועברה בצו ממשלתי במאי 2012. בדומה להחלטה על יצוא הגז ועל ביטול חוק הדיור הציבורי, גם הרפורמה בבריאות הנפש הועברה תוך עקיפת הכנסת, וכנראה שבכך מסתמנת דרך פעולה חדשה באמצעותה מדירה הממשלה את הכנסת מתהליך ביצוע ההחלטות על גורל המדינה. הרפורמה בבריאות הנפש מורכבת משלושה רכיבים: מבני, שיקומי וביטוחי. הרכיב המבני מבטא גישה המצדדת בצמצום האשפוז הפסיכיאטרי בבתי החולים ומעדיפה שחרור מטופלים לשירותי טיפול ושיקום בקהילה.

אגורפוביה: התמודדות עם חוסר ההבנה

אגורפוביה: התמודדות עם חוסר ההבנה

רבים מאיתנו נוטים להתייחס לתסמונת בביטול שנובע מחוסר הבנה לגבי הקשיים היומיומיים איתם מתמודד האגורופוב. על מנת למנוע חוסר הבנה, רצוי יהיה לכתוב מאמר שישפוך מעט אור על התסמונת המכונה אגורופוביה מתוך התקווה כי אלו הסובלים ממנה יזכו למעט אמפתייה מהסביבה בה הם חיים. אגורופוביה אינה מתבטאת רק כפחד של אנשים משטחים פתוחים. זהו פחד העלול להופיע בכל מקום או מצב אשר בו החולה אינו חש ביטחון או שהוא חש לכוד. או אז הוא מונע באמצעות דחף בלתי נשלט לברוח למקום מבטחים, שברוב המקרים הוא ביתו.

הפרעת דחק פוסט טראומטית

הפרעת דחק פוסט טראומטית

הפרעת דחק פוסט טראומטית, נמצאת בקרב מספר הפרעות נפשיות אשר מופעלות באמצעות אירוע חיצוני מטריד, בניגוד להפרעות פסיכיאטריות אחרות דוגמת דיכאון. לאחר חוויה טראומטית, זוהי תופעה נורמאלית לחוש בהלה, עצב, חרדה וניתוק. אך אם המצב ממשיך ומוביל לתקיעה תוך תחושת סכנה וזיכרונות כואבים מתמידים, ייתכן כי מדובר בהפרעת דחק פוסט טראומטית. אדם הסובל מהפרעה זו מרגיש כאילו לעולם לא יוכל להתגבר על האירוע. אך באמצעות טיפול, תמיכה ופיתוח מיומנויות התמודדות חדשות, אדם עשוי להתגבר על התסמונת ולהמשיך הלאה בחייו.

הפתרון של פרנקו בזאלייה -

הפתרון של פרנקו בזאלייה - בתי החולים לחולי נפש בישראל ג

פרנקו בזאלייה (Franco Basaglia‏) נולד ב-11 במרץ 1924 ומת ב-29 באוגוסט 1980. הוא היה פסיכיאטר ונוירולוג איטלקי שהביא לביטול בתי החולים הפסיכיאטריים באיטליה. הוא היה חלוץ התפיסה המודרנית של בריאות הנפש, שהנהיג וחולל רפורמה בפסיכיאטריה האיטלקית כמייסד והמוביל של "פסיכיאטריה דמוקרטית". הוא הגה ויזם חוק איטלקי ושמו 180 (או "חוק בזאלייה"), שהוביל לפירוקם של בתי החולים הפסיכיאטריים באיטליה ולסגירתם; בזאלייה היה הפסיכיאטר האיטלקי בעל ההשפעה הרבה ביותר במאה ה-20.

בתי החולים לחולי נפש בישראל - המלך אינו עירום - חלק ב

בתי החולים לחולי נפש בישראל - המלך אינו עירום - חלק ב

מי שלא מקבל שמדובר בטיפול פסיכיאטרי הניתן באופן קשוח ומכאיב בין כותלי בתי החולים הפסיכיאטריים, בעצם סובר שהפסיכיאטריה היא מקצוע מרושע מאין כמותו. כי אין מנוס מכך שכל מי שמתעלל באנשים מסכנים וחלשים וחסרי ישע אינו אלא סדיסט מהסוג הגרוע ביותר ותו לא. מנגד, מי שיקבל את העמדה הגורסת שרוב ההשפלות וההתעללויות אינן אלא אמצעי טיפולי קשוח וכואב, אולי אפילו ירגיש אמפתיה כלפי המקצוע כפוי הטובה הזה, אשר מטיב ומטיב בסתר עד בלי די, ואילו הציבור רואה בו כל הזמן מפלצת כוחנית, רעה ומפחידה עד מאוד

תנו לנו לבחור בית חולים

תנו לנו לבחור בית חולים

זכויות החולה בבחירת בתי-החולים נחלקות היום ל-3 רמות: חולים אונקולוגיים יכולים לבחור כל בית-חולים בארץ, חולים אחרים יכולים לבחור בין בתי-חולים שנמצאים בהסדר עם הקופות, ואילו חולים במחלות פסיכיאטריות מוגבלים לבית-חולים יחיד, ולעתים למחלקה מסוימת בבית החולים, לפי כתובת מגורים (הארץ מחולקת ל-23 אזורי אשפוז), ונשללת מהם לחלוטין זכות הבחירה. מדובר בשריד לגישה פטרנליסטית מהעבר לפיה אנשים עם מוגבלות נפשית אינם כשירים לקבל החלטות עבור עצמם, בעוד שהמגמות הרווחות היום בתחום בריאות הנפש מדגישות את עיקרון הבחירה כעיקרון מנחה ומרכזי בטיפול הנפשי

בתי החולים לחולי נפש בישראל - סטריפטיז

בתי החולים לחולי נפש בישראל - סטריפטיז - חלק א

מה היה קורה אם היו מאשפזים את כל חולי נפש האנושים במלונות חמישה כוכבים ושם מטפלים בהם בחום, בעדינות ובאהבה רבה לתקופת מה? האם לא היו רבים וטובים מכל שדרות האוכלוסיה גם מעוניינים באשפוז סימפטי שכזה? זה רק מוכיח שהבעיה אינה האשפוז עצמו וגם לא הטיפול הרפואי, אלא תנאי האשפוז האנושיים והפיזיים. אם כך, מדוע בוחרים ברוב הגדול של בתי החולים לחולי נפש להשפיל ולהתעלל בחולים המסכנים? ואיך ייתכן שאנשי מקצוע, שלמדו שנים רבות לטפל בחולי נפש על מנת להקל עליהם ולהיטיב עמם, מאפשרים לאורך עשרות שנים התעללויות שכאלה בין כותלי המחלקות הסגורות שבהנהלתם?

מודליאני

טיפול פסיכולוגי - קורטוב מן הסודות - חלק ב

שאלתם פעם את עצמכם מהי הסיבה שבשביל שעה טיפולית אצל פסיכולוג נשלם כ-300 ₪ ואולי אף יותר? ובעצם בשביל מה? בשביל שבמקרה הטוב הוא יקשיב לנו 45 דקות ויהנהן בראשו בקצב של מטרונום? ומה ייתן בתמורה? ולמה לא לפתוח את לבנו בפני רב/ כומר/ נזיר או סתם אדם חכם? קשה למצוא מישהו שאינו מקצועי שידע להשיב דבר דבור על אופניו באשר למהות הטיפול הפסיכולוגי. קשה למצוא גם מישהו מקצועי שיהיה מוכן להסיר את הצעיף המסתיר מעין הציבור את רזי המקצוע

טיפול פסיכולוגי - הציבור אינו יודע מהו - חלק א

טיפול פסיכולוגי - הציבור אינו יודע מהו - חלק א

השכם והערב אנשים משתמשים במושג 'טיפול פסיכולוגי', חלק נכבד מהם אף טועמים ממנו פעם אחת לפחות במהלך חייהם. ואולם, על אודות "טיפולים נפשיים" לא לומדים כלל בבתי ספר תיכוניים בישראל. לכן לא מפליא שכיום, בתחילת המאה ה-21, כנראה אין בקרב הציבור במדינת ישראל אפילו מניין אנשים, שאינם נמנים עם בעלי ההכשרה המקצועית בתחום, אשר מבינים ויודעים מהי מהותו 'המסתורית' של הטיפול הפסיכולוגי ששמו כה שגור בפי כל.

אויגן בלוילר (1857-1939) - הפסיכיאטר השווייצרי שטבע את המונח "סכיזופרניה"

סכיזופרניה: כאשר כלי בדולח נשבר

רובם הגדול של האנשים שהכרתי בימי חיי, כלל אינם יודעים מהו הפירוש של המילה. הם רק חושבים שמדובר במחלה נוראה ומפחידה, ובייחוד מסתורית. מעניין לשים לב, שאנשים שהמילה מפחידה אותם הם בדרך כלל אלה אשר אין להם ידע אודותיה ואודות מה שהיא מייצגת.סכיזופרניה עלולה בהחלט להיות מחלה קשה ואנושה, אך לא בכל מקרה היא אכן כזו. ידועה ומקובלת ואף מפורסמת ברפואה החלוקה הסכמטית של הסובלים מסכיזופרניה לשליש-שליש-שליש: שליש אחד מהלוקים בסכיזופרניה - לוקים בה בצורה קשה מאוד המשבשת כמעט לחלוטין את מהלך חייהם.

תרופות פסיכיאטריות: תובנות מתמודד

תרופות פסיכיאטריות: תובנות מתמודד

במחלות נפשיות ישנן דרגות שונות. יש הלוקים בה אשר חרב עליהם עולמם, ויש הלוקים בה באופן קל יותר וביכולתם לשקם את חייהם חלקית. ברור, שההתלבטות אם ליטול תרופות פסיכיאטריות אינה של אלה שמחלתם אנושה וקשה, וגם לא של אלה שמחלתם קלה ונסבלת. כי הראשונים לומדים די מהר שהם חייבים לקבל טיפול תרופתי אחרת יתאשפזו במוקדם או במאוחר, והאחרונים אינם זקוקים לטיפול תרופתי משמעותי או אפילו אינם זקוקים לטיפול תרופתי כלשהו ורק מתוך זהירות יכולים מרצונם ליטול תרופות.

פסיכותרפיה בפרס העתיקה. הרופא אל-ראזי, המאה ה-9

מטפורות מתמודד - נפש בנושא התפתחות וטיפול

ישנם רבים השואלים, מדוע טיפול נפשי לפעמים בוטה ומכאיב ואף מסוכן? אני סובר שהבסיס לכל מחלת נפש, כמו גם להפרעות נפשיות פחות חמורות, הוא "אי בשלות מסוימת בהתפתחות הרגשית" המתבטאת בסופו של דבר באישיות פחות חזקה ויעילה ביחס למציאות.

הנצפים ביותר