אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

רומא העתיקה


טיטוס ליויוס 59-17 לפסה"נ.

טיטוס ליויוס :תעודה או דמיון

טיטוס ליויוס (Titus Livius) 59 לפסה"נ -17 לסה"נ. נולד בפטווים (פדואה) שבצפון איטליה. אין אנו יודעים פרטים על חייו, אולם כפי שאפשר לנחש על יסוד כתביו, היה ממוצא אצילים רומאיים

היווצרות התפוצה היהודית בעיר רומא

היווצרות התפוצה היהודית בעיר רומא

הקהילה היהודית ברומא נוסדה במאה השנייה לפנה"ס ע"י המשלחת החשמונאית שהגיעה לעיר בעקבות הברית בין רומא לבין החשמונאים ב- 161/0 לפנה"ס. בעקבות הברית שנכרתה בין רומא לממלכת החשמונאים החלו להתיישב ברומא סוחרים יהודים בעיקר ממצרים. לאחר כיבוש הארץ ע"י המצביא הרומי פומפיוס (63 לפנה"ס ) ובעיקר לאחר המרד הגדול (66 – 70 לס' ) ומרד בר- כוכבא (132 – 135 לס' ) הגיעו לרומא שבויים שנמכרו לעבדות וניפדו ע"י בני הקהילה. כמו כן, התיישבו ברומא פליטים שברחו מארץ ישראל בשל המצב. תולדות הקהילה היהודית ברומא רצופה גירושים ושיבה לסירוגין.

הגורם הסוציו- כלכלי בשלוש המרידות נגד האימפריאליזם ההלניסטי והרומי

הגורם הסוציו- כלכלי בשלוש המרידות נגד האימפריאליזם ההלניסטי והרומי

המסורת היהודית הדגישה את הגורם הדתי כגורם למרידות הגדולות שהביאו לחיסול הישות הלאומית והרוב היהודי בא"י. מבלי להפחית בחשיבות הגורם הדתי בשלוש המרידות: מרד המכבים, המרד הגדול ומרד בר- כוכבא, יש לקחת בחשבון גורם לא פחות חשוב: הגורם הסוציו- כלכלי. האימפריאליזם ההלניסטי והרומי ניהלו מדיניות של קולוניזציה רבת היקף ששינתה את פני המזרח התיכון, ואת א"י כחלק מהאזור. מתיישבים הלניסטים מעודפי האוכלוסין של יוון ומוקדון הציפו את המזרח התיכון. האימפריאליזם ההלניסטי והרומי הקימו עבורם ערי פוליס – כ- 300 מספרן - אליהם צרפו את הטריטוריה סביב הפוליס.

פלשתינה-יהודה. מפה של תלמי. 1482

השוואת המדיניות המנהלית בפרובינקיה יודיאה לפרובינקיות אחרות

ההיסטוריונים ג'ק פסטור ומרטין גודמן התייחסו למדיניות הרומית בעקבות המרד הגדול. פסטור בדעה שרומי נקטה במדיניות יותר נוקשה כלפי פרובינקיה יודיאה בהשוואה לפרובינקיות אחרות. לדעתו, היא נקטה באלימות יוצאת דופן כלפי היהודים בפרובינקיה לאחר דיכוי המרד הגדול. גודמן מנה את הסיבות ליחס האכזרי במיוחד כלפי היהודים:
הצורך של השושלת הפלביאנית לבסס את מעמדה, כשושלת שמוצאה ממעמד נמוך – לצורך העלאת הפרסטיז'ה של השושלת.

תבליט על שער טיטוס

שלמה זנד ומיתוס הגלות

שלמה זנד טוען בספרו "מתי ואיך הומצא העם היהודי",שיצא לאור ב-2008 שהרומאים לא נהגו במדיניות של הגלייה המונית של אוכלוסיות, ולכן, "מיתוס הגלות" הוא חסר בסיס עובדתי מבחינה היסטורית. שלמה זנד שלל את "מיתוס הגלות" על בסיס העובדה ההיסטורית שהרומאים לא הנהיגו מדיניות של הגליות המוניות. וההסבר של זנד למדיניות זו הייתה ש:"לא היו בידיהם אמצעים טכנולוגיים לעשות זאת:לא משאיות, לא רכבות ואף לא ספינות נוסעים רחבות ממדים המוכרות לנו מהעולם המודרני". אכן, לרשות הרומאים לא עמדו משאיות, רכבות וספינות נוסעים, אבל, הטיעון שלא היו בידי הרומאים אמצעים טכנולוגיים להעברת אוכלוסיות גדולות הוא חסר בסיס.

הורדוס, קליאופטרה וכל השאר

הורדוס, קליאופטרה וכל השאר

אספר לכם סיפור שהתרחש לפני 2000 שנה ויש לו השלכות לתקופתנו. ביסוד הסיפור עומדים היחסים המוזרים שהתקיימו בין הורדוס מלך יהודה, לבין קליאופטרה מלכת מצרים. קליאופטרה היתה ידועה כאשה החכמה והמלומדת ביותר בדורה. היא פגשה בהורדוס הצעיר באקראי, כשבועיים טרם התמנה למלך על יהודה. היה זה, כאשר הגיע, בהיחבא, לאלכסנדריה בדרכו לרומי, כאשר ברח מהפרתים שפלשו ליהודה וחיפשו את ראשו. מי שהצטרף לפרתים בפלישה לארץ ואיים על חייו של הורדוס, היה חשמונאי צעיר בשם אנטיגונוס, שהפרתים ימליכו אותו למלך החשמונאי האחרון ביהודה.

יהודים ברומא

הפעילות המסיונרית של חכמים וביניהם רבי עקיבא ברומא

ההיסטוריון אברהם שמואל הירשברג פירסם ב- 1922 מאמר על "תנועת ההתגיירות בתקופת הבית השני". המאמר כולל , בין השאר, עדויות על פעילות מסיונרית של חכמים מארץ ישראל בעיר רומא במאה ה- 1 לס'. ואלה עיקרי הדברים: התזה של הרשברג היא שחכמי הפרושים פעלו להקמת ישיבות במרכזים הגדולים ברחבי האימפריה הרומית שמטרתם הייתה "מלבד הרבצת התורה בישראל גם הפצת יסודי היהדות בין העמים הנוכרים", במטרה לנצח את רומי ע"י כיבוש רוחני.

 עוגנים עתיקים מתקופת המלחמות הפוניות התגלו ליד סיציליה

עוגנים עתיקים מתקופת המלחמות הפוניות התגלו ליד סיציליה

עוגנים עתיקים מתקופת המלחמות בין רומא לקרתגו התגלו ליד סיציליה. עוגני ספינות עתיקים מתקופת המלחמות הפוניות התגלו ליד חופי האי פנטלריה בסיציליה. העוגנים נמצאו בעומק של 50 – 90 מטרים בתוך הים. על פי הערכת המומחים העוגנים הם בני יותר מ-2,000 שנה. הארכיאולוגים מעריכים כי העוגנים הם עדות ברורה למאבק הימי שהתנהל בין הציים של קרתגו ורומא על השליטה בים התיכון במסגרת המלחמה הפונית הראשונה (264 – 241 לפני הספירה).

לתת שפה לאהבה: טרובדור. כתב-יד מן המאה ה-13

שיר אהבה lex romana - מהתלה

היו ימים שהלטינית עוד הצטלצלה במסדרונות הפקולטאות למשפטים! המהתלה האירונית של ד"ר ויקטור ח. בוגנים נכתבה במאה הקודמת, כשהמחבר היה סטודנט בקורס במשפט רומי אצל פרופ' ראובן ירון באוניברסיטה העברית. "הצטלצלה" הנו הביטוי הנכון: את השיר הקצר הזה יש לקרוא לא בדממה, אלא בקול רם או בקול "רם שבלב": המשקל, הקצב והחריזה שלו (צמודה בהתחלה, מסורגת בהמשך – אאבבגדג) הנם ערוץ מבריק לאירוניה שבשימוש המושאל בביטויים הלטיניים השגורים, שבחלקם עוד נמצאים בשימושנו, ובחלקם כבר לא. החרוז המסיים המשלב לטינית ועברית הנו מבדח בה במידה.

התקופה הרומית- חיסול הישות הלאומית והרוב היהודי

הפיכתה של יהודה לפרובינקיה רומית הביאה שואה על העם היהודי. הרומאים חיסלו את העצמאות היהודית ואת הרוב היהודי בארץ. לאחר המרד הגדול וביתר שאת לאחר מרד בר כוכבא הייתה מדיניות רומית שהוכתבה מלמעלה להפוך את היהודים למיעוט בארץ, ולחסל את הלאומיות היהודית המרדנית.

"ימי פומפיי האחרונים" מאת אדוארד בולוור ליטון, בתרגום שרון פרמינגר, הוצאת זמורה ביתן, 2007

ימי פומפיי האחרונים / אדוארד בולוור ליטון - הסופר המכשף

הסופר בולוור -לייטון יצר בספרו הקלאסי "ימי פומפיי האחרונים" הזהרה מפני האסון שאותו יכולים להביא כוחות הטבע על התרבות האנושית המשגשגת ביותר. ובספר זה ובבאים אחריו יצר כמעט יש מאין את מסורת הכישוף הבריטית של המאה ה-19 והיווה בין השאר מקור השראה ראשון במעלה לתנועות מיסטיות ולהוגים נאצים.

אני קלאודיוס / רוברט גרייבס: הקיסר ההיסטוריון

 בחנות הדי וי די האוזן השלישית ניתן למצוא קלטות של פרקי הסדרה הקלאסית "אני קלאודיוס", קלטות שכוללות לא רק את הפרקים עצמם אלא גם כמה תוספות מדהימות כמו זיכרונות של השחקנים לסדרה, בחירה בידיהם של הסצנות האהובות עליהם והבונוס המרשים מכולם: סרט דוקומנטארי בריטי ישן משנות השישים שעוסק בגרסה הקולנועית של אני קלאודיוס שלא הושלמה מעולם והוא מביא קטעים ממנה שהם מרשימים לא פחות מהסדרה הטלוויזיונית.

הנצפים ביותר