אקולוגיה

מערכות השקיה יעילות יותר יפתחו את ייצור החקלאות ויגבירו אותו, במיוחד במקומות בהם מים הם מצרך נדיר. אבל רווחי פריון דורשים גם גישה מתוחכמת יותר לשימוש בדשנים כימיים, כמו גם לזבל וקטניות.

מה זה בכלל אנרגיה חלופית? אז כדי להסביר מהי אנרגיה חלופית בוא נבין ראשית מהי אנרגיה קונבנציונאלית. אנרגיה חלופית היא אנרגיה ירוקה מה שנקרא, המתבססת על מקורות שאינם מאיימים להתכלות. רוח למשל. מים למשל. שמש למשל. האנרגיה הסולרית וחברותיה הירוקות הם העתיד של האנרגיה, אחרי שאת כל המחצבים האחרים נכלה כליל. בגלל הפחד מהחוסר, מוחנו הקודח הביט סביב על הטבע שלנו וניסה לייצר מקורות אנרגיה חלופיים. הרי הטבע שלנו הוא זז ונושם, תהליכים אנרגטיים מתבצעים בו כל הזמן מבלי שנתערב, אז למה לא ללמוד מהטבע ולנצל אותו לצרכינו?

המונח "ערפיח" הוכנס לשימוש לשוני לראשונה בלונדון בתחילת המאה ה-20 על מנת לתאר שילוב הרסני של עשן וערפל. בדרך כלל מה שאנו מכנים "ערפיח" כיום היא תערובת של מזהמים אך הוא בעיקר מורכב מהאוזון הנמוך בגובה פני קרקע. אוזון יכול להיות מועיל או מזיק בהתאם למיקומו באטמוספירה. האוזון הממוקם גבוה מעל פני כדור הארץ בסטרטוספרה שומר על בריאות אדם והסביבה, אך אוזון בגובה פני הקרקע אחראי לקשיי נשימה ושיעול, והוא עלול לגרום לתחושת צריבה בעיניים כאשר הוא מתערבב עם מזהמים שונים ויוצר את אפקט הערפיח.

במהלך המאה ה 20 התחמם כדור הארץ ב 0.6 מעלות צלזיוס. על פי התחזיות, עד שנת 2100 יתחמם כדור הארץ ב 1.4 – 5.8 מעלות נוספות. בנוסף, במהלך המאה שעברה, עלו פני הים באוקיינוסים בשיעור של 1-2 מ"מ בשנה (כ-1 ס"מ בעשור). על פי התחזיות, עד שנת 2100 יעלו פני הים בשיעור של 90-10 ס"מ. שינויי האקלים כבר החלו ותופעות ההתחממות הגלובאלית נותנת את איתותיה. ניתן להעלות מספר השפעות ישירות על איכות הסביבה בישראל כתוצאה מההתחממות הגלובאלית.

האקוויפרים התת-קרקעיים של ישראל שרויים בתהליך מתמשך של התדלדלות מאז החורף הגשום של 1991/2. אקוויפרים הנם למעשה מי תהום שחלחלו לתוך האדמה עד שנתקלו בשכבת סלע בלתי חדירה. את המים הללו שואבים באמצעות משאבות שמגיעות לעומקים של עשרות מטרים מתחת לפני הקרקע. ישנם קרוב ל 3,000 קידוחים כאלו ברחבי ישראל. שני האקוויפרים העיקריים מהם נשאבים המים הם אקוויפר החוף ואקוויפר ההר. הם מספקים כ-50% מתצרוכת המים של ישראל.

גשם חומצי נוצר מזיהום אוויר. כאשר דלק נשרף, כמקלים רבים נוצרים ובהם גזים שפוגעים בסביבה. תחנות כוח שפועלות על דלקים פוסיליים, בתי חרושת, מכוניות – כולם פולטים לאטמוספרה גזים רעילים. חלק מהגזים הללו, בעיקר תחמוצת החנקן (NO2) וגופרית דו חמצנית (SO2), גורמים לריאקציה עם טיפות מים זעירות בעננים ויוצרים חומצה גופרתית וחומצה חנקתית. הגשם מהעננים הללו נופל כחומצה חלשה ומכאן הכינוי גשם חומצי. גשם חומצי לא חייב להופיע כגשם, הוא יכול לרדת כשלג או אפילו ערפל. הוא גם יכול לנוע מרחקים עצומים באטמוספרה, לעבור בין מדינות ואפילו בין יב

היה מאמין, אבל מסתבר שאחת הסכנות הגדולות שאורבת ליונקים הימיים הגדולים היא הרעש. הימים והאוקיינוסים, בניגוד למה שרבים חושבים, אינם עולם של דממה. יש להם את הצלילים שלהם, והייחודיים ביותר הם קולות הלווייתנים. אלא שב 50 השנה האחרונות נוספו עוד רעשים שאינם מטיבים עם ההרמוניה הווקאלית של האוקיינוסים. ישנם המחמירים ומכנים רעשים אלו בשם זיהום רעש וביולוגים ימיים מוטרדים מהשפעותיו על עתיד הישרדותם של הלווייתנים ויתר היונקים הימיים.

דלקים ביולוגיים (biofuels) הינם תחליף לדלקים פוסיליים (fossil fuels) ולפיכך משמשים כמקור אנרגיה חילופית. דלקים ביולוגים מיצרים באופן משמעותי כמות קטנה יותר של גזי חממה בהשוואה לפחם, דיזל או בנזין. דלקים ביולוגיים מופקים מבִּיוֹמָסָה שמקורה בחקלאות, יערות, ובנוסף, מסחר ותוצרי לוואי בייתים. היתרון הגדול של הביו-דיזל הוא עובדת היותו זול ובלתי מזהם כמעט. כמות דו תחמוצת הפחמן שנפלטת מבעירה של מנוע המבוסס על ביו-דיזל הינה מעטה מאד בהשוואה לדיזל רגיל או בנזין.

אטמוספרת כדור הארץ מכילה באופן טבעי ריכוזים של גזי חממה. ישנם גם גזי חממה שמצויים באטמוספרה כתוצאה מפעילות אנושית – תעשיה וחקלאות. גזי חממה המצויים באופן טבעי באטמוספרה כוללים אדי מים, פחמן דו חמצני, מתאן, תחמוצת החנקן ואוזון. גזי חממה שהם תוצר אנושי כוללים Sulfur hexafluoride (SF6) ו Hafnium carbide (HFC). אולם, בל נטעה, פעילות אנושית מייצרת גם גזי חממה שמצויים באופן טבעי באטמוספרה וגזים אלו מזיקים לא פחות כשהם מצויים בכמויות גדולות יתר על המידה.

בנייה ירוקה פירושה תכנון, בצוע, שיפוץ ותפעול באופן שמבטיח שימור אנרגיה ומים, איכות סביבה, גהות, תפוקה, תעבורה יעילה, שימוש מינימאלי בחומרים רעילים, ייצור מוקטן של פסולת ומזעור ההשפעה השלילית על הסביבה. מבנים ירוקים הינם כדאים מבחינה כלכלית והם מקומות בריאים לעבודה. "בניין ירוק" מותאם לסביבה על ידי הקטנת נזקים אפשריים מעצם הקמתו וניצול מרבי של משאבי טבע כגון שמש, אויר ואור.

בראשון לדצמבר, 1997 נפגשו נציגיהם של 150 מדינות בקיוטו, יפן, לדון בשינויי אקלים מתוך המטרה היומרנית לטוות את גורל האקלים העולמי במילניום הבא. תוצאות הדיונים היו מאכזבות. הנציגים הסכימו על לא יותר משינויים קלים בהפחתת פליטת גזי החממה לאטמוספרה.

מגמות השמירה על הסביבה והגל הירוק ששוטף את העולם, לא יכולים להתקיים ולקבל תאוצה ללא התלות והסיוע של הסקטור התקשורתי – הוא זה המחליט על מה לשים את הדגש. קובעי המדיניות ושומרי הסף של כלי התקשורת, עורכים, בעלי אמצעי תקשורת ומובילי מדיה – הם אלה המחליטים מה יסוקר, מה ימודר, ומה יזנח.

ב 1798 פרסם הכלכלן תומס רוברט מלטוס (1766-1834) את החיבור An Essay on the Principle of Population שבו חזה משבר מזון עתידי. משבר מזון לטעמו, יתרחש בגלל הפער שקיים בין קצב גידול האוכלוסייה לקצב יצור המזון.

איכות הסביבה הוא תחום הנוגע ליחסי הגומלין בין האדם וסביבתו הטבעית או זו שנוצרה על ידיו: אקולוגיה, מדעי האטמוספירה, מדעי כדור הארץ, הנדסה כימית, הנדסת מים ועוד. תחומים אלה גם מספקים עניין לאידיאולוגיות פוליטיות וחברתיות, הקוראות להתחשבות רבה יותר בשיקולים סביבתיים. המודעות העולמית לנזק הנגרם לסביבה על ידי האדם הולכת וגדלה. בתחומים רבים ומגוונים נעשים נסיונות להוביל שינוי בנושא היחס לסביבה: חשיבה ירוקה ומיזעור הנזקים הנגרמים לטבע במהלך חיי היום - יום.

תערוכת אקו ארט מדברי - 45 אמנים מציגים במצדה דימויים מדבריים. "יצירה של אמנות היא חתיכה גולמית של טבע שיד אמן נתנה לה דמות ואור עיניו נתן לה צבע" (חנניה רייכמן). ה"אקו-ארט" מטמיע ערכים לפיתוח מודעות עצמית וסביבתית – הקניית שייכות למקום, אחריות לסביבה, חיבור בין האדם לסביבה ומתן כבוד למדבר, לאמא אדמה. בחינוך אקולוגי טמונה הקניית סבלנות וסובלנות והכלה של דיסיפלינות שונות. בשונה משאר הזרמים של האמנות זרם ה"אקו ארט" בא לחנך להשפיע ולהוביל לשינוי והוא חלק ממגמה כלל עולמית שתופסת תאוצה.

 במקום לזרוק – לתרום לקהילה:

המחשב הישן שמושלך לאשפה ומזהם את הסביבה יכול לספק הכנסה לאנשים עם צרכים מיוחדים

מיזם "אקולוגיה לקהילה מוגנת" בקיבוץ יסעור המעסיק אנשים עם צרכים מיוחדים מרחיב את פעילותו להשמשת מחשבים ישנים

מדי שנה מושלכים במדינת ישראל כמויות גדולות של מחשבים ישנים לאשפה וגורמים לזיהום סביבתי. לעיתים מדובר במחשבים שנרכשו אך לפני שנתיים – שלוש ורכיב אחד בהם התקלקל ובמקרים אחרים המחשב עדיין תקין, אך הוא מיושן ונדרש לפנות את מקומו.

אנו מצויים כבר בתחילתה של קטסטרופה אקולוגית, המאיימת על כל הפלגים באותה המידה, ושמה - התכלות המשאבים על כל צורותיה