אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

פסיכולוגיה קלינית


הפרעת דחק פוסט טראומטית

הפרעת דחק פוסט טראומטית

הפרעת דחק פוסט טראומטית, נמצאת בקרב מספר הפרעות נפשיות אשר מופעלות באמצעות אירוע חיצוני מטריד, בניגוד להפרעות פסיכיאטריות אחרות דוגמת דיכאון. לאחר חוויה טראומטית, זוהי תופעה נורמאלית לחוש בהלה, עצב, חרדה וניתוק. אך אם המצב ממשיך ומוביל לתקיעה תוך תחושת סכנה וזיכרונות כואבים מתמידים, ייתכן כי מדובר בהפרעת דחק פוסט טראומטית. אדם הסובל מהפרעה זו מרגיש כאילו לעולם לא יוכל להתגבר על האירוע. אך באמצעות טיפול, תמיכה ופיתוח מיומנויות התמודדות חדשות, אדם עשוי להתגבר על התסמונת ולהמשיך הלאה בחייו.

מיתוסים אודות הפרעת אישיות דיסוציאטיבית

מיתוסים אודות הפרעת אישיות דיסוציאטיבית (פיצול אישיות)

הפרעת זהות דיסוציאטיבית, נודעה בעבר בשם הפרעת אישיות מרובה. התקשורת ואולי אפילו מספר אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש אינם מאמינים כי מדובר בהפרעה אמיתית. ללא ספק, מדובר באחת מהאבחנות השנויות במחלוקת ביותר במדריך הדיאגנוסטי הסטטיסטי הנוכחי של הפרעות נפשיות. אך מדובר בהפרעה אמיתית ומתישה, אשר מקשה על הסובלים ממנה לתפקד. לדברי פרופסור לפסיכולוגיה ומומחה בטיפול ומחקר בהפרעות דיסוציאטיביות, באוניברסיטת טוסון, קיימות מספר סיבות, אשר קשורות לטראומה קשה מוקדמת, דוגמת התעללות והזנחה.

הפתרון של פרנקו בזאלייה -

הפתרון של פרנקו בזאלייה - בתי החולים לחולי נפש בישראל ג

פרנקו בזאלייה (Franco Basaglia‏) נולד ב-11 במרץ 1924 ומת ב-29 באוגוסט 1980. הוא היה פסיכיאטר ונוירולוג איטלקי שהביא לביטול בתי החולים הפסיכיאטריים באיטליה. הוא היה חלוץ התפיסה המודרנית של בריאות הנפש, שהנהיג וחולל רפורמה בפסיכיאטריה האיטלקית כמייסד והמוביל של "פסיכיאטריה דמוקרטית". הוא הגה ויזם חוק איטלקי ושמו 180 (או "חוק בזאלייה"), שהוביל לפירוקם של בתי החולים הפסיכיאטריים באיטליה ולסגירתם; בזאלייה היה הפסיכיאטר האיטלקי בעל ההשפעה הרבה ביותר במאה ה-20.

בתי החולים לחולי נפש בישראל - המלך אינו עירום - חלק ב

בתי החולים לחולי נפש בישראל - המלך אינו עירום - חלק ב

מי שלא מקבל שמדובר בטיפול פסיכיאטרי הניתן באופן קשוח ומכאיב בין כותלי בתי החולים הפסיכיאטריים, בעצם סובר שהפסיכיאטריה היא מקצוע מרושע מאין כמותו. כי אין מנוס מכך שכל מי שמתעלל באנשים מסכנים וחלשים וחסרי ישע אינו אלא סדיסט מהסוג הגרוע ביותר ותו לא. מנגד, מי שיקבל את העמדה הגורסת שרוב ההשפלות וההתעללויות אינן אלא אמצעי טיפולי קשוח וכואב, אולי אפילו ירגיש אמפתיה כלפי המקצוע כפוי הטובה הזה, אשר מטיב ומטיב בסתר עד בלי די, ואילו הציבור רואה בו כל הזמן מפלצת כוחנית, רעה ומפחידה עד מאוד

בתי החולים לחולי נפש בישראל - סטריפטיז

בתי החולים לחולי נפש בישראל - סטריפטיז - חלק א

מה היה קורה אם היו מאשפזים את כל חולי נפש האנושים במלונות חמישה כוכבים ושם מטפלים בהם בחום, בעדינות ובאהבה רבה לתקופת מה? האם לא היו רבים וטובים מכל שדרות האוכלוסיה גם מעוניינים באשפוז סימפטי שכזה? זה רק מוכיח שהבעיה אינה האשפוז עצמו וגם לא הטיפול הרפואי, אלא תנאי האשפוז האנושיים והפיזיים. אם כך, מדוע בוחרים ברוב הגדול של בתי החולים לחולי נפש להשפיל ולהתעלל בחולים המסכנים? ואיך ייתכן שאנשי מקצוע, שלמדו שנים רבות לטפל בחולי נפש על מנת להקל עליהם ולהיטיב עמם, מאפשרים לאורך עשרות שנים התעללויות שכאלה בין כותלי המחלקות הסגורות שבהנהלתם?

מניעים תת הכרתיים בראי הרציונאליזם

מניעים תת הכרתיים בראי הרציונאליזם

בעקבות פרויד, מרבית הפסיכואנליטקנים כיום מכירים בקיומם של מניעים תת הכרתיים, אם כי לא תמיד הם תמימי דעים לגבי מידת המשקל שיש לייחס להם. הרוב מסכימים, עם זאת, שבנסיבות רגילות לא ניתן ולא צריך ליצור דיכוטמיה בין מניעים תת הכרתיים להכרתיים היות שהם מזינים אחד את השני ומתקיימים זה לצד זה במגוון דפוסי ההתנהגות האנושית. למשל, גבר צעיר עשוי להתאהב באישה צעירה בגלל יופיה והאינטלקט שלה (מניעים מודעים) לצד משיכתו אליה כי היא מזכירה לו את אימו (מניע לא מודע).

האם הפסיכולוגיה הקלינית שינתה את פניה? מגמות עכשוויות בפסיכולוגיה

האם הפסיכולוגיה הקלינית שינתה את פניה? מגמות עכשוויות בפסיכולוגיה

אם בעבר הפסיכולוגיה הקלינית הייתה דיסציפלינה נוקשה ומסורתית, אז כיום, כל פסיכולוג קליני או פסיכולוגית קלינית על נקלה יוכלו להצביע על שינויים ומגמות חדשות שחדרו אל התחום הטיפולי ההרמטי שמרכיב את הטיפול הפסיכותרפי. הפסיכולוגיה הקלינית שנולדה במקור מתחום הרפואה ומטפליה היו רופאים, נטשה עם השנים את בתי החולים וביקשה לה עצמאות ואוטונומיה גם לצורך ההגדרה הטיפולית שלה וגם על מנת לבחון שילוב של גישות שלעתים הגיעו מתחומים אחרים או מקבילים.

הנצפים ביותר