אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

חיים נחמן ביאליק


אליעזר בן-יהודה (7 בינואר 1858 – 16 בדצמבר 1922), מחוללה של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה; מייסד ועד הלשון העברית, מייסד ועורך עיתון "הצבי" וכתב העת השקפה, ומחבר מילון בן-יהודה.

בלשון "עם זוּ" ובלשון עם זר

לשון השירה, לסוגיהָ ולתקופותיה, משתמשת כידוע בשלל תחבולות פונטיות וסמנטיות, היוצרות "משחקי לשון" וממקדות את תשומת-הלב אל המבע. לפיכך, צירופי לשון מן השירה הקלסית ומן הקלסיקה המודרנית נקבעים בזיכרון ונשלפים ממאגריו גם מקץ עשרות שנים

חַיִּים נַחְמָן בְּיַאלִיק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934)

סיפור יעקב ועֵשָׂו כציר-יצירתו של ביאליק

פרופ' זיוה שמיר מציעה עיון נוסף בשירו של חיים נחמן ביאליק "ביום קיץ, יום חום" - השיר שעמד לאחרונה במרכזו של פולמוס סוער בעיתון "הארץ" לרגל יציאת ספרו של מנחם פרי "שב עליי והתחמם".

אגודת הסופרים העברים חוגגת על שולחן ביאליק

לרגל מלאות 80 שנה לפטירתו של המשורר הלאומי, יקיים הוועד המנהל של אגודת הסופרים העברים ישיבה חגיגית בביתו של ביאליק, על השולחן שבו נהג להסב עם עמיתיו הסופרים, לדון עִמם, ולהכריע לדורו ולדורות בנושאים העומדים ברומו של עולם הספרות והתרבות.

ועידת הסופרים 1921

מכון גנזים - האוצר הלאומי

אגודת הסופרים העברים הוציאה לאור כתב עת המוקדש כל כולו לנושא מכון כתבי היד "גנזים" בעריכת ציפי שחרור. הרצל חקק כיושב ראש האגודה כתב את המבוא לחוברת, דברים בשבחו של מכון גנזים, גנזים של אגודת הסופרים העברים. מכון גנזים הוא היום אוצר כתבי היד של הספרות העברית, ארמון שכל כולו מרגליות ואבנים טובות. כשאתה מעלה על דל שפתיך את השם המיוחד הזה 'מכון גנזים' אתה חש שמולך הולך ובוקע האור הגנוז. מי שהיטיב להבין את מקומו של מכון גנזים בחיי האומה, היה חיים נחמן ביאליק.

מבטן ומלידה אני מזרחית

מבטן ומלידה אני מזרחית. לא יעזור בית דין של מעלה ולא יעזור בית דין של מטה. אני מזרחית! נמאס לי ממחאות הקיפוח של אחיי. נמאס לי מצעקות הקיפוח ובמיוחד של המשוררים מן הקשת המזרחית, שקוראים לשירת המחאה שלהם שירה גדולה. נמאס לי מאלה שמאמינים בתורה החדשה ששירה רעה צריכה להכיל ניבולי פה, ששירה רעה וטובה צריכה לצמוח על כר של שנאת האשכנזים.

רקפת, ענווה וגאווה בשירת רחל / זיוה שמיר

הספרות העברית הולידה את העם ואת המדינה: ריאיון עם פרופסור זיוה שמיר

זיוה שמיר מילאה בעבר שורה של תפקידים מרכזיים בתחום הוראת הספרות וחקר הספרות. היא לימדה כארבעים שנה בחוג לספרות עברית של אוניברסיטת תל-אביב, עמדה פעמיים בראש מכון כץ לחקר הספרות העברית ובראש בית הספר למדעי היהדות של אוניברסיטת תל-אביב. כן עמדה בראש ועדת מקצוע הספרות במשרד החינוך ובראש ועדת בחינות הבגרות בספרות. במרוצת השנים היא כתבה וערכה ספרים רבים בחקר הספרות העברית. הפריון חסר התקדים הזה הפגיש אותנו לריאיון על מצבה של הספרות העברית במערכת החינוך ובאוניברסיטאות.

ביאליק של אבנר הולצמן

ביאליק של אבנר הולצמן

הופעת ביוגרפיה של סופר עברי היא יום של חג לתרבות ולספרות העברית; במיוחד הופעת ביוגרפיה של סופר הכתובה בידי חוקר ספרות; ובמיוחד שבמיוחד הופעת ביוגרפיה של הסופר הלאומי: חיים נחמן ביאליק, הכתובה בידי אחד מחוקריו המובהקים פרופ' אבנר הולצמן

לנתיבך הנעלם/ ח.נ. ביאליק

לנתיבך הנעלם/ ח.נ. ביאליק

על הנתיב הנעלם של האהבה. עיון בשיר. השיר פורסם לראשונה ב- 1928 בקובץ "כנסת" בעריכת פישל לחובר, על פי פרופ' זיוה שמיר, בספרה "לנתיבה הנעלם" (הקיבוץ המאוחד, תל אביב 200) השיר נכתב לאהובתו של המשורר אירה יאן.

ביאליק ושירת המתמיד בוולוזין

על חיים נחמן ביאליק ושירתו בישיבת וולוזי'ן בליטא

הנצפים ביותר