אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

פילוסופיה מדינית


מלקולם אקס / מהפכה היא כמו שריפה ביער

מלקולם אקס / מהפכה היא כמו שריפה ביער

זהו הספר הראשון בעברית על האיש המרתק, האיש שקרא למהפכה ולהכרה בשחורים כשווי ערך בארצות הברית. הספר ערוך באופן כרונולוגי, מיוני 1963 ועד מרס 1965 – ארבעה ימים לפני הרצחו, ובו מובאים טקסטים – נאומים, ראיונות וכו' – המציגים את התפתחות השקפותיו החברתיות והתרבותיות של מלקולם אקס. לסדר הכרונולוגי בספר זה חשיבות מיוחדת כיוון שמלקולם עובר תהליך ראוי לציון. לקראת סוף הספר יש מקבץ של דעותיו של מלקולם אקס על נושאים ספציפיים, ובסופו אחרית דבר של יעל לוטן, שמהווה איזשהו תהליך למה שאני עברתי בקריאת הטקסטים – מרתיעה להערצה.

האוטופיה של תומס מור כמבשרת הסוציאליזם המודרני

האוטופיה של תומס מור כמבשרת הסוציאליזם המודרני

תומס מור ידוע בעיקר בזכות ספרו מ-1516 בשם "אוטופיה" - השם המלא של הספר הוא "על משטר המדינה המיטיב באי אוטופיה". על מנת להוסיף עניין ואולי כדי להתחמק מביקורת, העדיף מור בספרו להציג את טיעוניו בצורת שיחה המנהלת על ידי דמות בשם רפאל היתלודיאוס. אך אל לקורא לטעות, מור מציג מודל מהפכני של מדינה אידיאלית דמיונית השונה באופן מהותי ממודל המדינה שהיה נהוג בתקופתו. הביקורת הקשה ביותר שמושמעת בספר היא על הקניין הפרטי. כאשר בני אדם מודדים הכל על סמך שווי כספי, לא יתכן משפט צדק.

הגל וליברליזם

הגל וליברליזם

תיאוריות קומניטריות מתבססות על הזדהות של האינדיבידואל עם המוסר והמוסדות של המדינה. כי הזדהות שכזאת היא הדבק המחזיק אוסף של פרטים ביחד ויוצר קהילה. אולם, הזדהות הפרט עם הקהילה או המדינה אינה דבר מוחלט והיא מתחלקת לשני סוגים. בחינת ההגות ההגלינית מגלה כי הגל צידד בהזדהות חזקה כמאפיינת חיי קהילה. חיים אתים חייבים להיות מבוססים על הזדהות הפרט עם המשנה החברתית של קהילתו. אולם, בכוונתי להראות כי הגל למעשה צידד במערכת אתית הבנויה לא פחות על הזדהות רופפת מאשר על הזדהות חזקה ומעבר לזה, על שילוב בין השתיים.

תומס הובס: אבסולוטיזם מול ליברליזם

תומס הובס: אבסולוטיזם מול ליברליזם

מאמר זה יבחן בקצרה את הגותו המדינית-פוליטית של הובס וכמו כן תוצג השאלה: האם הובס בניסיון להציג משנה פוליטית התומכת במלוכה אבסולוטית, הניח שלא במתכוון את היסודות לליברליזם המדיני? הובס מציג את המצב הטבעי של בני באדם כמציאות היפותטית שהייתה מתרחשת ללא קיומה של מערכת שלטונית בנמצא אלא כמבנה תיאורטי של החברה במצבה הטבעי והלא פוליטי שלה דהיינו מצב הטבע.

מהו אנרכיזם? סמל האנרכיה

מהו אנרכיזם?

המאמר עוסק בשאלה כיצד מופיעים סממנים אידיאולוגיים אנרכיסטיים בספר של ז'וז'ה סאראמגו "על הפיקחון". הקורא ודאי הבחין שאין השאלה היא "אם", אלא כיצד. משמע, ברי הוא כי יש סממנים אנרכיסטיים ולכן המאמר עוסקת בהוכחה. כדי להוכיח, אבדוק בחלק הראשון של המאמר את האידיאולוגיה האנרכיסטית. האידיאולוגיה האנרכיסטית אינה משנה סדורה שכתובה כמניפסט, כמו המניפסט הקומוניסטי. לכן, אבדוק את משנתם האנרכיסטית של הוגים אנרכיסטים כדי להגיע לכלל הגדרה ואידיאולוגיה.ישנם הוגים ש"מאשימים" את רוסו, ה"אשם" הכי מוקדם, באנרכיזם, ולכן הדיון יחל בו.

רוסו על היחסים הבילאומיים

רוסו על היחסים הבילאומיים חלק ב

במאמר קודם, עסקתי בגישתו של רוסו לגבי המדינה וטיב היחסים בינה לבין אזרחיה. מאמר זה מפנה את המבט החוצה לעבר היחסים בין המדינות ולאפשרות של כינון שלום בר קיימא בניהן על פי תפיסת עולמו של הפילוסוף. למרות שבכתביו, רוסו ממעט לעסוק בסוגיות הקשורות ליחסים הבינלאומיים באופן ישיר, קריאה מעמיקה תגלה נדבכים רבים הקשורים לפוליטיקה הבינלאומית ולהתנהלות המדינות בינן לבין עצמן. יהיה זה נכון לומר כי באופן כללי רוסו היה פסימיסט בכל הנוגע ליחסים הבינלאומיים.

היחיד והחברה בעת העתיקה ובחברה המודרנית

היחיד והחברה בעת העתיקה ובחברה המודרנית

הדילמה על מקומו של היחיד לעומת החברה מופיעה כבר אצל סוקרטס, אפלטון ואריסטו. הפילוסופים היוונים רואים באדם יצור חברתי, שבלעדי החברה אין לו קיום עצמי, לא רק מבחינה פיזית-נפשית, אלא גם מבחינה מוראלית. לדעתם אין לאדם קיום עצמי כאינדיווידום, אלא כחלק מהחברה המאורגנת, שבונה אותו ועושה אותו למה שהוא. אפלטון אף טוען בספרו "פוליטיאה", שראשי המדינה צריכים להיות פילוסופים, שינהלו את המדינה בתבונה, ושיש למיין את הילדים לפי כישוריהם השכליים, ולקבוע מראש לאיזה שכבת אוכלוסיה הם שייכים, כדי שיוכלו למלא את תפקידם החברתי בצורה הטובה ביותר.

רוסו: היחס בין האינדיבידואל למדינה

רוסו: היחס בין האינדיבידואל למדינה חלק א

במרכז הגותו של רוסו עומד הניסיון להסביר את היחס בין האינדיבידואל למדינה. האינדיבידואל מקבל משנה חשיבות עבור רוסו היות שבסופו של דבר מדינה מורכבת מאסף של אינדיבידואלים והבנתה תלויה בהבנתם. האדם בבסיסו, במצב הטבע, הוא טוב וחופשי. אין זה אומר שאין לו את הנטייה לרוע ואכן נטייה זו מתעצמת כאשר מצב הטבע מוחלף במצב המדינתי. מוסדות המדינה משחיתים את האדם ומוציאים ממנו את הרע שבו. רוסו האמין שהיווצרות המדינה אינה סוף הסיפור. ניתן להשתמש במדינה כדי לשפר את האדם באמצעות שיפור מוסדותיה. המדינה היא למעשה חוזה חברתי המעניק לה ולרשות הפוליטית בראשה ליגיטימציה.

אוגוסטינוס מול תומס אקווינס

אוגוסטינוס מול תומס אקווינס

השוואה בין תומס אקווינס וסנט אוגוסטינוס בנושא המדינה וההנהגה. זיהוי וניתוח תפיסת האדם על ידי תומס אקווינס והקדוש אוגוסטינוס מהיפו, שני הוגי דעות נוצריים שחיו בימי הביניים, ומכאן להשוות את סוגי המנהיגות והמדינה שהם מציעים על ידי קריאת שני המקורות החשובים שהם כתבו בנושא: 'עיר האלוהים' של אוגוסטינוס ו" על המלוכה" – ON KINGSHIP של תומס אקווינס. שני הוגי דעות אלו שחיו בהפרשים של יותר מ- 850 שנה נתנו תיאור משלהם לשאלה הפוליטית חשובה ביותר מהו אופי האדם

הנצפים ביותר