אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

פילוסופיה של ימי הביניים


תיאולוגיה ופילוסופיה בהגות ימי הביניים

את ההגות של ימי הביניים ניתן לחלק לשלוש תקופות עיקריות שכל אחת מהן מתייחסת באופן ייחודי לקונפליקט בין אמונה לבינה, בין הפילוסופיה לתיאולוגיה. לפני שאתייחס לכל תקופה בנפרד, אדון בקו המחשבה התאו-פילוסופי של ימי הביניים באופן כללי.

מושג העונג בתחום המוסר לפי תומס אקווינס

מושג העונג בתחום המוסר לפי תומס אקווינס

הייתכן מעשה או מחווה מוסריים אותם אדם עושה לרעהו המבוססים לחלוטין על אלטרואיזם, ואולי יותר מכך – האם מושג האלטרואיזם כשלעצמו משקף מצב אפשרי של נתינה מזוככת ע"י האדם מבלי שיצפה לתמורה פיזית או רוחנית כלשהי? פילוסוף ימי הביניים תומס אקווינס נתן על כך את הדעה בהגותו את מושג "העונג".

בעיית הרוע בפילוסופיית ימי הביניים – פי אוגוסטינוס

אוגוסטינוס: בעיית הרוע בפילוסופיית ימי הביניים

על פי אוגוסטינוס כל מה שקיים בעולם נוצר מן האל שהוא הטוב העילאי, ולכן, כל מה שבעולם הוא טוב בהכרח. אולם, על פי הנצרות קיים רוע בעולם. כאן, מנסה אוגוסטינוס לפתור את הבעיה על ידי הגדרת הרוע. לדידי אוגוסטינוס האל ברא את העולם יש מאין (Ex Nihilo), ולכן, בניגוד אליו העולם איננו מושלם. זאת אומרת, כל בריאות האל הקיימות בהכרח טובות, אך בין היתר שונות ממנו מבחינה מטאפיזית ואונטולוגית ואף תלויות בו

אוגוסטינוס ומוניקה

אוגוסטינוס האבסטרקטי חלק ג

בחלק זה יידון מעמדם של טיעוניו הפילוסופיים הלוגיים,(כמו גם התיאולוגיים, האפיסטמולוגיים והמטאפיזיים)- של אוגוסטינוס אודות שאלות כגון; הטוב והרע, הבריאה, נצחיות האל ויחסו לזמן, על מהות השילוש הקדוש וכיוצא באלה- בראי ההבחנה הקירקגוריאנית בין מחשבה אבסטרקטית לקונקרטית. שאלת הדיון היא, האם השימוש המרכזי בתבונה לאורך כל מהלך ההתפתחות האמונית של אוגוסטינוס נופל בשטח השיפוט של ההגות האבסטרקטית, או שמא מצוי הוא בשטחה הריבוני של הממלכה הקונקרטית

אוגסטינוס הקדוש מאת פיליפ דה שמפיין 1650

וידויים / אוגוסטינוס: היבטים קירקגוריאניים בהגותו האמונית חלק ב

בחלק זה מבקש אוגוסטינוס לעמוד על מופעו החשוב מכל של המתח בין הנצחי לזמני באמונה הנוצרית הלא הוא נס גלגולו של האל בבשר ובהיסטוריה האנושית. האם היה הוא אדם של ממש, או שמא אלוהות עטויה בבשר? מה הייתה תכלית הופעתו; כפרה על החטא למען המין האנושי? או שמא רק לשמש מופת מוסרי-אמוני,(אך יחד עם זאת אנושי) ,המורה לבני האדם כיצד לנהוג זה עם זה עד שובו ביום הדין? להיות מושא אינטנציונלי לישועה בעתיד, או שמא לשמש מתווך עשוי אלוהות ואדם?

אוגוסטינוס מול תומס אקווינס

אוגוסטינוס מול תומס אקווינס

השוואה בין תומס אקווינס וסנט אוגוסטינוס בנושא המדינה וההנהגה. זיהוי וניתוח תפיסת האדם על ידי תומס אקווינס והקדוש אוגוסטינוס מהיפו, שני הוגי דעות נוצריים שחיו בימי הביניים, ומכאן להשוות את סוגי המנהיגות והמדינה שהם מציעים על ידי קריאת שני המקורות החשובים שהם כתבו בנושא: 'עיר האלוהים' של אוגוסטינוס ו" על המלוכה" – ON KINGSHIP של תומס אקווינס. שני הוגי דעות אלו שחיו בהפרשים של יותר מ- 850 שנה נתנו תיאור משלהם לשאלה הפוליטית חשובה ביותר מהו אופי האדם

וידויים / אוגוסטינוס: היבטים קירקגוריאניים בהגותו האמונית

וידויים / אוגוסטינוס: היבטים קירקגוריאניים בהגותו האמונית חלק א

כיצד אוגוסטינוס, כדמות היסטורית הנטועה עמוק ביסודות הנצרות, ממחיש בעוצמה רטורית שאין למעלה ממנה את התשוקה והייסורים,("האהבה והאימה" "כבוד, יראה, גיל, להט חיל ורעדה"), הכרוכים בניסיון לשלב בין השכלתנות ומבט מתוך הנצח לבין הקיום הפרטי, הארעי והייחודי של ההוגה בהם. חיבור זה מציע להתבונן ביסוד האנושי של מי ש"הפך לאלוהי", ולהראות כי גם לאחר האוטו-טראנספורמאציה, השינוי לעולם אינו סטטי ומושלם. וידוייו של אוגוסטינוס מלמדים על רופפות הרוח האנושית כאשר היא מחליטה החלטות השייכות לתחום הנצח.

הנצפים ביותר