אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

פסיכואנליזה


הסרט החיים יפים על פי הפסיכואנליזה

הסרט החיים יפים על פי הפסיכואנליזה

במאמר זה אנסה לנסח את הזיקה בין מושגים בפסיכואנליזה לבין תהליכים היסטוריים וקולנועיים בסרט "החיים יפים". ראשית על מושג הטראומה אצל פרויד, הטראומה הוא אירוע בעל אופי טוטלי, שבו חש הסובייקט "פחד עז, חוסר ישע, אובדן שליטה וסכנת הכחדה" (לה קפרה, 2006, עמ' 14), מנגנוני ההגנה אינם מסוגלים למנוע את הערעור הנפשי והסובייקט אינו מסוגל להגיב באופן הולם ונתקף בחוסר אונים

וילפרד ביון

היכרות עם וילפרד ביון

נקודת המוצא של ביון היא הפנומנולוגיה של הפגישה האנליטית עצמה. הוא בוחן את הפגישה ואת המרכיבים שלה, את האווירה הרגשית, התחושה הכללית והמחשבות של האנליטיקאי ומצבו הרגשי. ביון מנסה לתאר חוויה, והוא משתמש בתיאוריות שונות (פסיכואנליטיות, פילוסופיות ומתמטיות) כדי לתאר אותה. כך שלמעשה הוא אינו מספק לנו תיאוריה פסיכואנליטית בכל מובן המילה, אלא תיאור, סינתזה תיאורית של החוויה. כדי לנתח משהו אנו זקוקים לעקרונות מסוימים. אצל ביון שתי הנחות היסוד שלו היו: התגלות האמת וצמיחה מנטאלית. הנפש צומחת בזכות החשיפה לאמת.

בין זיקנה מין ובריאות?

בין זיקנה מין ובריאות?

התיאוריות הגרונטולוגיות בחקר הזיקנה עסקו רבות בניסיונות של אנשים זקנים לשמר המשכיות בפעולות אותן היו תמיד רגילים לעשות, ובתיאור האסטרטגיות שזקנים נוקטים בהן, ושנועדו לפצות את עצמם על אובדן היכולות. אלא שהעלייה בתוחלת החיים הפכה את המשכיות הפעילות של אנשים מבוגרים בעולם המערבי לפשוטה יותר ובגילאים שבעבר נחשבו לערוב החיים. לאחרונה מתברר שהמשך הפעילות כולל גם יחסי מין; מחקרים בתחום והנתונים המעודכנים מציגים תמונת מצב שונה מקצה לקצה, בהשוואה למה לנתונים המקובלים לפני שני עשורים ויותר.

ה -פסיכולוגיה - כאתגר מדעי לדת, האומנם?

הפסיכולוגיה - כאתגר מדעי לדת, האומנם?

ה"פסיכולוגיה" צמחה במסגרת השינויים הדרמטיים שעברה החברה האנושות מציביליזציה דתית למדעית. תחומי הדעת השונים שהתקיימו, מאז, בתולדותיה של החברה האנושית עוברים שינוי ומקובעים תחת מרותו של המדע וחוקיו. הדת ששלטה בחשבת האדם, ערכיו , מושגיו ודרכי התנהלותה של החברה לא רק שלא השתלבה בתפיסה המדעית החדשה, אלא נתפסה כמאיימת עליה. על רקע זאת ניתן להבין את צמיחתו של "מדע" חדש, הפסיכולוגיה, בעלת מושאי התייחסות שבחלקם חפפו לאלו בהם עסקה עד אז, הדת: ה"הוויה המנטאלית" של היצור האנושי ו"צרכיו הפנימיים" אשר נוסחו, עד אז, במסגרת התפיסה הדתית.

 אפיפניה - גילוי רוחני פתאומי

הסינטום של ג'ויס בסמינר 23 של לאקאן – חלק ב

הכשל ברצף של הקשר הבורומאי נובע אצל ג'ויס מחולשת הפונקציה האבהית, כלומר מהיעדר של המסמן היסודי של שם האב, היעדר שהוא התנאי היסודי לפריצת פסיכוזה. במקרה של ג'ויס הכתיבה המתענגת על עצמה, האידיוסינקרטית והאטומה לפענוח, "חיונית לחלוטין עבור האגו שלו", מאחר שאפשרה לו להימנע מפסיכוזה. באמצעות השימוש באמנות כסינטום - מיתר משלים - בקשר הסובייקטיבי מכונן האגו מחדש.

ג'יימס ג'ויס

הסינטום של ג'יימס ג'ויס בסמינר 23 של לאקאן – חלק א

לאקאן אינו מנתח את שפתו של ג'יימס ג'ויס (וגם אינו קובע שהוא משוגע, אם כי הוא מעלה זאת כשאלה), אלא מגדיר מחדש את הסימפטום הפסיכואנליטי במונחי הטופולוגיה של הסובייקט ג'ויס. הטופולוגיה כאן אינה משמשת כהסבר נוסף, כאנלוגיה למבנה ההוויה המדברת, אלא כצורה של כתיבה הממחישה את מה שחומק מהדמיוני, כלומר כגילום ממשי של ההוויה המדברת.

אחיות לרצח / רייצ'ל  אדוארדס וקית' רידר

אחיות לרצח / רייצ'ל אדוארדס וקית' רידר

פרשת האחיות פאפן בראי ביקורת התרבות. מקרי רצח מלבים את דמיוננו ומעסיקים אותנו כל זמן שהתקשורת מעסיקה אותנו בהם. ראו את מקרה רוז פיזם הקטנה שהוטבעה בירקון. לצרפתים יש מקרה כזה. רצח שאיננו מפסיק להעסיק אותם מאז שנת 1933. באותה שנה רצחו שתי אחיות שעבדו כמשרתות את מעבידתן ובתה.

התפתחות מושג הדחף בתיאוריות של פרויד לאקאן

דחפים וגורלותיהם/ המושג "דחף" היה בשימוש כבר בתחילת המאה ה-19 בתחומים שונים - בפסיכיאטריה הגרמנית, בתחום חקר מחלות הנפש; וילהלם ניומן הגדיר את תחושת המועקה כנובעת מחוסר סיפוק של דחף

אדיפוס המלך /סופוקלס -הסיפור הפסיכואנליטי

אדיפוס המלך /סופוקלס -הסיפור הפסיכואנליטי

הנושא לפנינו הוא מחזהו של סופוקלס, אדיפוס המלך. סופוקלס, אחד בשלישיית - או רביעיית מחברי המחזות הקלאסיים של יוון העתיקה, (והם, מלבדו, אייסכילוס, אויריפידס וכותב הקומדיות אריסטופנס), נולד ב-496 לפה"ס בקולונוס. הוא נפטר כשהיה בן 90 שנה.

משה / זיגמונד פרויד

הרצאה זו תעסוק ב"משה", המסה האחרונה ש-פרויד כתב. מסה זו היתה לפרויד לכמעין עבודת סיכום בה חזר על כמה וכמה מרעיונותיו- כאילו מבקש לגייס אותם לפתרון השאלות שהעמיד לעצמו, שעיקרן :1) הדמות האמיתית של משה האיש, מה הגישה המחקרית הנכונה והבלתי-משוחדת.

חרדות פסיכוטיות והכלה, דיווח אישי על אנליזה אצל ויניקוט. מרגרט א. ליטל

דונלד ויניקוט: חרדות פסיכוטיות והכלה, אנליזה אצל ויניקוט

מרגרט ליטל, פסיכואנליטיקנית בעצמה, כזו שכתבה והרחיבה תיאוריות כותבת מנקודת מבט אחרת. היא כותבת מנקודת ראות של המטופלת. שלוש אנליזות עברה מרגרט. האחרונה והמשמעית הייתה אצל דונלד ויניקוט. ואם לעתים קרובות אנשים שואלים בשביל מה זה טוב לשכב ולדבר אל הקיר, הפעם תהיה בספר התייחסות בדיוק לשאלה בשביל מה זה טוב, איך עוזרת הפסיכואנליזה, מה אפשר להפיק ממנה

סיפורי אהבה / ז'וליה קריסטבה. הוצאת הקיבוץ המאוחד

זוליה קריסטבה / סיפורי אהבה

ז'וליה קריסטבה נולדה בבולגריה ועברה לחיות בצרפת. היא למדה את השפה ולמדה להתבטא בה, אך רק אחרי אנליזה לאקניאנית שעברה בשפה הצרפתית ואחרי לידת בנה, שכבר חונך בצרפתית הגיעה לגילוי שהיא צריכה לאהוב אותו בשפה בה הוא דובר כשפת אם שינתה את יחסה לשפה

פורום וירטואלי כמרחב נפשי

הפסיכואנליטיקאי הבריטי דונלד ויניקוט, הציע שהתרבות האנושית בכללה, לרבות אמנות, מוזיקה, ספרות, משחק וכו' מקורם במרחב נפשי מיוחד במינו הנוצר בגיל הינקות. מרחב זה הוא כינה "מרחב ביניים של החווייה" שכן, הוא פרוש בין הפנים לחוץ: בין דמיון למציאות, בין הזיה לעובדה קיימת, בין שינה לעירות, בין התינוק לאימו.

סלבוי זיזק / הוליווד על ספת הפסיכולוג

סלבוי ז'יז'ק, פילוסוף ופסיכואנליטיקאן סלובני הוא אחד מאנשי המחשבה המובילים בימינו. הוא כותב הרבה ומרצה מסביב לעולם. לפני כמה חודשים היה בארץ, כמעט ואי אפשר היה לקבל מקום בהרצאות שלו. הוא מנתח כל מני תופעות המתרחשות בעולם. אמנות, סטלין, קומוניזם ו-נצרות, מלחמת העולם השניה, נפילת מגדלי התאומים, קולנוע, לפני איזה זמן כבר פורסם ספרו על "המטריקס". ולכן, כל מה שאנושי. כל הניתוחים שלו מבוססים על תורתו של לאקאן. אותו פסיכיאטר צרפתי שהרחיב ושינה את מערכות ההסתכלות וההבנה מתוך נקודת המוצא של הפסיכואנליזה אל תוך כל מבני החיים התרבותיים.

זיגמונד פרויד. מיניות ואהבה

זיגמונד פרויד / מיניות ואהבה

בתחילת המאה העשרים מגיע פרויד שהביא לנו את תת הכרה והמיניות וגרם לנושאים שהיו טאבו להיכנס לשיח הלגיטימי. והחשוב מכל, עשה לנו הכרות עם מעמקי נפשנו שלנו, ילד את תת ההכרה והביא להבנה שונה לחלוטין של האדם

משחררי הנפש: יהודים ויהדות בתנועה הפסיכואנליטית

זיגמונד שלמה פרויד. האם הפסיכואנליזה גילתה דברים בעלי ממשות אובייקטיבית – ועל כן אוניברסאלית – ולכן אין לה קשר מיוחד ליהדות, או שמא היא השקפת-עולם ייחודית לפרויד, ועל כן נושאת אולי גם את חותם לאומיותו?

ביקורת הספר "כוחות האימה, על הבזות" מאת ז'וליה קריסטבה

בשורת הבזות / זוליה קריסטבה

ז'וליה קריסטבה נולדה בבולגריה (1941) והפכה לאחת מהוגי הדעות המשפיעים בצרפת. במקצועה היא פסיכואנליטיקאית, אך היא כותבת על נושאים שונים ומגוונים: סמיוטיקה, ביקורת ספרות, תיאולוגיה, פילוסופיה ופוליטיקה. ספרה, "כוחות האימה", עוסק בבְּזוּת, מושג אותו היא מנתחת מכיוונים שונים. כפסיכואנליטיקאית היא אמונה על תורת לאקאן וחלק לא קטן מניתוחיה עובד דרך התיאוריה שלו, אך לא רק לאקאן נמצא ברקע. היא מנתחת ומצטטת אנתרופולוגים, סופרים, פילוסופים ואנשי דת.

רומן לוגי- דלז / אהוד זהבי

אחת לאיזו תקופה, עשור או יותר, קם איש רוח, לרוב פילוסוף והופך להיות המשפיע על המחשבה הציבורית. כזה שכל תופעה חברתית מנותחת על ידו ודבריו מתפרסמים בעולם והוא הופך להיות סמכות רוחנית

אחרי מלחמת העולם השנייה היה זה סארטר. הוא לא היה פילוסוף חדש אלא שהצטרפותו בשנת 1968 למרד הסטודנטים הפך אותו למורה דרך חברתי לא רק בצרפת אלא בעולם כולו. הוא לא היחידי, יתכן שהיו אחרים לא פחות עמוקים ממנו אך איתרע מזלו כשהצעירים והתקשורת אימצה אותו לחיקה ברעש גדול.

אוננות על פי זיגמונד פרויד

אוננות, אוננות, אוננות, אותם החטאים הקטנים שלנו ברגעים האינטימיים – האם צריך לדבר על אוננות? האם מותר? צריך אולי לא, אבל בהחלט מותר, מותר כל עוד העיסוק בנושא המביך הזה הוא אקדמי גרידא. אבל, האם אפשר להפוך דיון על אוננות לדיון אקדמי משכיל? מה כבר אפשר לכתוב על אוננות? בואו ונראה מה היה לד"ר זיגמונד פרויד להעיר ולהאיר בנדון, בכרך 12 מתוך 24 כרכיו בחיבור קצר מ-1912 שנקרא 'תרומה לדיון על אוננות' Contribution to a Discussion on Masturbation .

הנצפים ביותר