אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

הגות פוליטית


תיאוריית המלחמה הצודקת בימי הביניים

תיאוריית המלחמה הצודקת בימי הביניים

תיאוריית המלחמה הצודקת עוסקת ברעיון לפיו, בתנאים מסויימים, מותר לנוצרים לצאת למלחמה כנגד אויב או עם אחר. בראשיתה פותחה התיאוריה ע"י אוגוסטינוס שכתב על כך רבות, אך באופן לא מסודר. כשמונה מאות שנים לאחר מכן, המשיך תומס אקווינס את משנתו של אוגוסטינוס ששימש לו כאוטוריטה, וערך סיסטמיזציה של התיאוריה ואף הרחיבה במעט. הסמכות ליציאה למלחמה ניתנת מהשליט, ועליה להיות רק לטובת כלל הציבור ולא לטובתו האישית. במצב המדיני האחריות כולה מוטלת על הריבון. הסיבה המוצדקת ליציאה למלחמה היא הגנה על העם ומתוך שלום. היא אינה יכולה להיות למטרות התקפה ורצון לכיבוש שטחים נרחבים ללא הצדקה ראויה, כמו למשל תועלת כלכלית.

אריסטו

הגות פוליטית: אריסטו מול מקיבאלי

הפוליטולוגים אריסטו וניקולו מקיאוולי הינם פילוסופים שבאו מתקופות, מסורות ורקעים שונים לחלוטין. ראשית, ארצה להתייחס לעמדותיהם של שני הפילוסופים בנושא היחס בין צדק לשלטון. מבחינת אריסטו הצדק הוא נגזרת של השלטון הקיים. כלומר, הקריטריון לצדק משתנה בהתאם לסוג המשטר המכונן במדינה. אליבא דאריסטו, אין צדק כולל שמוסכם על הכל. אריסטו בעצם ממשיך באותו הקו בו נקט ב"אתיקה" בה טען כי צדק כרוך בשוויון יחסי. הוא מביא כדוגמא לכך את האוליגרכיה מול הדמוקרטיה כצורות שלטון אשר באחת הצדק נגזר מאי השוויון של חבריה ליתר העם.

המדינה – הכרח או ברירת מחדל?

המדינה – הכרח או ברירת מחדל?

אוכלוסיית העולם מושתתת במשך שנים על מבנה חברתי המכונה "מדינה". מדינה הינה יחידה שלטונית נפרדת, שבסמכותה לחוקק חוקים ולכפות אותם, לגבות מיסים, ולנהל את מדיניות החוץ כלפי מדינות אחרות. מאידך היא מספקת לתושביה שירותים שונים, כגון מערכת כבישים, מים, וכדומה. היות והעולם מתנהל כך במשך אלפי שנים, מעטים הם האנשים, אם בכלל, המנסים לחשוב האם הסדר זה הינו מחוייב המציאות, או שנוצר כן עקב אילוצים שונים, שבמידה והם לא היו קיימים – לא היה צורך במדינה. מאמר זה מנסה לבדוק זאת. אין הוא מציע אוטופיה, ולא אנרכיה, אלא ניסיון בדיקה פרקטי-פילוסופי, מהי למעשה מטרת המדינה.

תומס מור - ציור: הולביין

אוטופיה / תומס מור – אידיאל או ריאל פוליטיק?

תומס מור, היה הלורד צ'נסלור (תפקיד מקביל לראש ממשלה) באנגליה בתקופת הנרי השמיני. הוא הוצא להורג על ידי הנרי השמיני, בגלל התנגדותו לגירושיו מקתרין מארגון, לאחר שלא הביאה לו יורש זכר, ונישואיו לאן בולין. תומס מור זכור בעיקר בגלל ספרו "אוטופיה", המתאר בפי תייר ארצות בשם רפאל הית'לודאוס, ארץ דמיונית הנמצאת באי, ואת צורת הממשל וחיי האנשים בה. בחלקו הראשון של הספר ישנו דיון על צורות הממשל בעולם, ומתאר בו למעשה את תחלואיה המדיניים של אנגליה בתקופתו. חלקו השני מוקדש לתיאור מדיני, דתי, וכלכלי של מדינת האי אוטופיה.

ניקולו מקיאוולי 1469-1527

הריאל פוליטיק במשנתו של מקיאוולי

אחד הספרים היסודיים ביותר, ועם זאת השנויים ביותר במחלוקת, הוא ספרו הפוליטי של ניקולא מקייאוולי, "הנסיך". ספר זה הינו ספר הדרכה למושל כיצד למשול בצורה הטובה ביותר. הוא אינו אוטופיה, אינו מטיף לרעיונות חדשים, אלא מנתח בצורה קרה, שקולה ויסודית, כיצד אמור מושל ממשפחת מלוכה למשול בנתיניו, וכיצד יעשה זאת מושל חדש.

מלחמה, לאומיות, מדינה

מלחמה, לאומיות, מדינה

במאמר זה אנסה לתמצת את הקשר שבין מדינת הלאום לבין הווצרותן של מלחמות. זהו כמובן מאמר כללי מאד מנושא רחב, אך חושבני שישנן בו נקודות מעוררות מחשבה השופכות אור על הרבה תופעות היסטוריות. מהי מטרת המלחמה התוקפנית, ומה ההצדקה לה? מטרה אחת של המלחמה התוקפנית היא: כיבוש שטח על ידי מדינה אחת מידי מדינה אחרת, במטרה להחזיק בו או גם בתושביו, ולספחם למדינה הכובשת. או להגדיל את שטח המדינה התוקפנית; או להשיג אוצרות טבע בשטח הכבוש; או לשעבד את תושבי השטח הכבוש לכובשים, במטרה לנצלם לצורך הכובשים בצורה זו או אחרת.

 ריינהולד ניבור: הגות פוליטית

ריינהולד ניבור: הגות פוליטית

הכומר האמריקאי ריינהולד ניבור ( Reinhold Niebuhr ) החל את דרכו כסוציאליסט מתון. אולם הזוועות של מלחמת העולם השנייה הביאו לשינו עמוק בתפיסת עולמו וגרמו לו לאמץ קו ראייה שמרני במה שמכונה ריאליזם נוצרי – אמונה בכוחה של הנטייה לחטא המאפיינת את קיומו של האדם בעולם. מאמר זה יתייחס לעוד שינוי מחשבתי שעבר ניבור לקראת סוף שנות ה 50 ולאימוץ ראיית עולם שונה מריאליזם נוצרי לעבר 'ריאליזם גרעיני'. ההגות של ניבור רחבה ומקיפה ומשתרעת על פני מספר עשורים. על כן, אין מאמר זה מתיימר לשטוח את כולה שהרי יהיה זה בלתי אפשרי בהתחשבות במגבלות של מקום.

הגל וליברליזם

הגל וליברליזם

תיאוריות קומניטריות מתבססות על הזדהות של האינדיבידואל עם המוסר והמוסדות של המדינה. כי הזדהות שכזאת היא הדבק המחזיק אוסף של פרטים ביחד ויוצר קהילה. אולם, הזדהות הפרט עם הקהילה או המדינה אינה דבר מוחלט והיא מתחלקת לשני סוגים. בחינת ההגות ההגלינית מגלה כי הגל צידד בהזדהות חזקה כמאפיינת חיי קהילה. חיים אתים חייבים להיות מבוססים על הזדהות הפרט עם המשנה החברתית של קהילתו. אולם, בכוונתי להראות כי הגל למעשה צידד במערכת אתית הבנויה לא פחות על הזדהות רופפת מאשר על הזדהות חזקה ומעבר לזה, על שילוב בין השתיים.

מהו אנרכיזם? סמל האנרכיה

מהו אנרכיזם?

המאמר עוסק בשאלה כיצד מופיעים סממנים אידיאולוגיים אנרכיסטיים בספר של ז'וז'ה סאראמגו "על הפיקחון". הקורא ודאי הבחין שאין השאלה היא "אם", אלא כיצד. משמע, ברי הוא כי יש סממנים אנרכיסטיים ולכן המאמר עוסקת בהוכחה. כדי להוכיח, אבדוק בחלק הראשון של המאמר את האידיאולוגיה האנרכיסטית. האידיאולוגיה האנרכיסטית אינה משנה סדורה שכתובה כמניפסט, כמו המניפסט הקומוניסטי. לכן, אבדוק את משנתם האנרכיסטית של הוגים אנרכיסטים כדי להגיע לכלל הגדרה ואידיאולוגיה.ישנם הוגים ש"מאשימים" את רוסו, ה"אשם" הכי מוקדם, באנרכיזם, ולכן הדיון יחל בו.

רוסו: היחס בין האינדיבידואל למדינה

רוסו: היחס בין האינדיבידואל למדינה חלק א

במרכז הגותו של רוסו עומד הניסיון להסביר את היחס בין האינדיבידואל למדינה. האינדיבידואל מקבל משנה חשיבות עבור רוסו היות שבסופו של דבר מדינה מורכבת מאסף של אינדיבידואלים והבנתה תלויה בהבנתם. האדם בבסיסו, במצב הטבע, הוא טוב וחופשי. אין זה אומר שאין לו את הנטייה לרוע ואכן נטייה זו מתעצמת כאשר מצב הטבע מוחלף במצב המדינתי. מוסדות המדינה משחיתים את האדם ומוציאים ממנו את הרע שבו. רוסו האמין שהיווצרות המדינה אינה סוף הסיפור. ניתן להשתמש במדינה כדי לשפר את האדם באמצעות שיפור מוסדותיה. המדינה היא למעשה חוזה חברתי המעניק לה ולרשות הפוליטית בראשה ליגיטימציה.

ניקולו מקיאוולי 1469-1527

מקיאוולי – על פוליטיקה של עוצמה והגשמת מטרות

הפילוסופיה הפוליטית של מקיאוולי היא בראש ובראשונה מדעית ואמפירית כאשר היא מבוססת על ניסיונו האישי. היא גם תועלתנית בהיותה מחפשת למקסם מטרות תוך התעלמות מערכן המוסרי של הפעולות המשמשות להשגתה. למעשה מקיאוולי דחה בשאט נפש את כל אותם הוגי הדעות שהטיפו לטוב ולחיים מוסריים. יושר אינטלקטואלי המאפשר לכתוב על חוסר יושרה היה עדיף בעיניו מאשר צביעות שכלום לא עומד מאחוריה. העולם הפוליטי של איטליה בתקופת הרנסנס התאים היטב לכתיבתו של מקיאוולי, רק בעולם כזה של ערי מדינות מתחרות בניהן על עוצמה ויוקרה יש מקום לתככנות פוליטית שבה אמצעים משרתים את המטרה. עולם כזה (שאין לו אח ורע, פרט אולי לעולם היווני בשיאו) אכן היווה את הרקע המושלם לכתיבתו של הפילוסוף הפוליטי.

גלובליזציה וריבונות חלק א

העולם כיום הוא גלובאלי. תרבויות וחברות פוליטיות שונות ברחבי הגלובוס מתקשרות יחדיו תחת מערכת אחת חברתית, פוליטית וכלכלית. למרות שגלובליזציה היא לא מושג חדש, הקצב המואץ שבו רעיונות, בני אדם, סחורות והון עוברים כיום מבעד לגבולות הוא ללא תקדים. העולם נהפך לכפר גלובאלי קטן כאשר בלחיצת כפתור ניתן להגיע לפינות המרוחקות ביותר שלו. מול אותן מגמות גלובליות נמצאת המדינה כמערכת חברתית פוליטית וכלכלית פרטיקולארית תחומה ומוגדרת. כיצד מתקיימת אותה יחידה תחומה ומוגדרת בעידן הגלובאלי? מה גורלה של הריבונות במציאות שלכאורה מבטלת אותה מול כוחות וערכים כלל עולמיים?

הנצפים ביותר