אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

פילוסופיה צרפתית


ז'אן-ז'אק רוסו (28 ביוני 1712 - 2 ביולי 1778)

ז'אן ז'אק רוסו והשקפתו הפוסט מודרניסטית והאנטי גלובליזציה

ישאל הקורא, מה לרוסו יליד תחילת המאה ה –18 ולפוסט מודרניזם מושג של המאה ה-21? והרי לו היה רוסו כאן אתנו בתקופתנו סבור יהיה מן הסתם בתחילה כי טעה והגיע לכוכב אחר אך לאחר שיחה עם האנשים וקריאת עיתונים יבין כי האנושות נשארה אותה אנושות על חולשותיה ופגמיה ואף התדרדרה ואילו הטכנולוגיה המדעית התפתחה באופן מדהים. לו היה מצייר רוסו גרף היה הדבר נראה כך ומסביר את מהות הפער בין שני במשתנים.

ז'אן-ז'אק רוסו (28 ביוני 1712 - 2 ביולי 1778)

רוסו, מוסר ומצפון

בספרו המפורסם "אמיל" Emile ז'אן ז'אק רוסו מכניס ממד ייחודי לחשיבה המוסרית שלו, המצפון. אותה הפקולטה בנפשו של האדם מבצעת את הפונקציה שמיוחסת בפילוסופיה לבינה.

רוסו על היחסים הבילאומיים

רוסו על היחסים הבילאומיים חלק ב

במאמר קודם, עסקתי בגישתו של רוסו לגבי המדינה וטיב היחסים בינה לבין אזרחיה. מאמר זה מפנה את המבט החוצה לעבר היחסים בין המדינות ולאפשרות של כינון שלום בר קיימא בניהן על פי תפיסת עולמו של הפילוסוף. למרות שבכתביו, רוסו ממעט לעסוק בסוגיות הקשורות ליחסים הבינלאומיים באופן ישיר, קריאה מעמיקה תגלה נדבכים רבים הקשורים לפוליטיקה הבינלאומית ולהתנהלות המדינות בינן לבין עצמן. יהיה זה נכון לומר כי באופן כללי רוסו היה פסימיסט בכל הנוגע ליחסים הבינלאומיים.

מי מפחד מאפלטון ואריסטו, שפינוזה והגל? לא תלמידי תיכון בצרפת!

מי מפחד מאפלטון ואריסטו, שפינוזה והגל? לא תלמידי תיכון בצרפת!

תלמידי תיכון בצרפת מתחבטים בשאלות פילוסופיות בסגנון האם כוח יכול להתקיים ללא אלימות או האם אדם יכול להיות צודק למרות העובדות. חלקם אף מוצאים את עצמם כותבים ביקורת לטקסטים פילוסופים נוסח Tractatus Theologico-Politicus של שפינוזה. התלמידים נדרשים להכיר לעומק הוגים שכל תלמיד תיכון במקום אחר מעולם לא שמע את שמם – וויליאם אוקהם, עמנואל קאנט, הגל, מרטין היידגר, סארטר – על מנת להיות זכאים ל- Baccalaurea, תעודת הבגרות הצרפתית.

רוסו: היחס בין האינדיבידואל למדינה

רוסו: היחס בין האינדיבידואל למדינה חלק א

במרכז הגותו של רוסו עומד הניסיון להסביר את היחס בין האינדיבידואל למדינה. האינדיבידואל מקבל משנה חשיבות עבור רוסו היות שבסופו של דבר מדינה מורכבת מאסף של אינדיבידואלים והבנתה תלויה בהבנתם. האדם בבסיסו, במצב הטבע, הוא טוב וחופשי. אין זה אומר שאין לו את הנטייה לרוע ואכן נטייה זו מתעצמת כאשר מצב הטבע מוחלף במצב המדינתי. מוסדות המדינה משחיתים את האדם ומוציאים ממנו את הרע שבו. רוסו האמין שהיווצרות המדינה אינה סוף הסיפור. ניתן להשתמש במדינה כדי לשפר את האדם באמצעות שיפור מוסדותיה. המדינה היא למעשה חוזה חברתי המעניק לה ולרשות הפוליטית בראשה ליגיטימציה.

אלכסיס דה טוקוויל והחלום האמריקני

אלכסיס דה טוקוויל והחלום האמריקני

תיירים לא מעטים הגיעו לארה"ב במשך המאה התשע-עשרה במטרה לבדוק במה שונה החברה האמריקנית מזו האירופאית, ובאיזו מידה מגשימה ארצות הברית של אמריקה את המיתוס שייצרה, המיתוס המכונה ה"חלום האמריקני". התיירים התרשמו עמוקות מהאופי הדמוקרטי של החברה האמריקנית. הדעה הרווחת היתה שהחברה בארצות הברית היא הקרובה ביותר לחזון של חברה ללא מעמדות. אלכסיס דה טוקוויל, היסטוריון צרפתי בעל השקפות ליברליות, ביקר בארצות הברית כתייר וסיכם את רשמיו מארץ זו בספרו "הדמוקרטיה האמריקנית", שיצא לאור בשנת 1835.

סימון דה בובואר - בין פוסט מודרניזם לפמיניזם

סימון דה בובואר - בין פוסט מודרניזם לפמיניזם

הפמיניזם של סימון דה בובואר, מנסה למצוא את קו האמצע בין הכרה בסובייקט כאינטר-סובייקט ובין ביטולו המוחלט. עבורה נשים הנן סובייקט בסיטואציה וכך היא מסוגלת ליהנות משני העולמות, מהכרה בחשיבות הבנייה חברתית – הבנייה שבתוכה מתקיים הסובייקט.

תולדות המיניות כרך 2 השימוש בתענוגות / מישל פוקו

הכרך הראשון של מחקרו הגדול של מישל פוקו בנושא המיניות - תולדות המיניות פורסם כבר ב1996. כעת התפרסם סוף סוף תרגומו לעברית של הכרך השני. לאורך כל מחקרו המקיף הוא מנסה להבין את הדרך בה הפכה המיניות לעניין הקשור במוסר, וכן את מעמדו של היחיד הלומד להכיר את עצמו כסובייקט מיני

סיפורי אהבה / ז'וליה קריסטבה. הוצאת הקיבוץ המאוחד

זוליה קריסטבה / סיפורי אהבה

ז'וליה קריסטבה נולדה בבולגריה ועברה לחיות בצרפת. היא למדה את השפה ולמדה להתבטא בה, אך רק אחרי אנליזה לאקניאנית שעברה בשפה הצרפתית ואחרי לידת בנה, שכבר חונך בצרפתית הגיעה לגילוי שהיא צריכה לאהוב אותו בשפה בה הוא דובר כשפת אם שינתה את יחסה לשפה

ביקורת הספר "כוחות האימה, על הבזות" מאת ז'וליה קריסטבה

בשורת הבזות / זוליה קריסטבה

ז'וליה קריסטבה נולדה בבולגריה (1941) והפכה לאחת מהוגי הדעות המשפיעים בצרפת. במקצועה היא פסיכואנליטיקאית, אך היא כותבת על נושאים שונים ומגוונים: סמיוטיקה, ביקורת ספרות, תיאולוגיה, פילוסופיה ופוליטיקה. ספרה, "כוחות האימה", עוסק בבְּזוּת, מושג אותו היא מנתחת מכיוונים שונים. כפסיכואנליטיקאית היא אמונה על תורת לאקאן וחלק לא קטן מניתוחיה עובד דרך התיאוריה שלו, אך לא רק לאקאן נמצא ברקע. היא מנתחת ומצטטת אנתרופולוגים, סופרים, פילוסופים ואנשי דת.

לאקאן: עיון ביקורתי בתיאוריה חלק א´

דיוננו זה יתחיל, כנהוג, בהערה על שם מרכזי ועל אות שאינה כתובה. אבל אחר כך, שלא כנהוג, יפנה הדיון אל הסכנות שבסגידה לטקסט ובעריצותה של המילה. נדמה לי שסטודנטים כמותכם, שחונכו על חשיבות המילה הכתובה, שוכחים לפעמים שאת הכתוב יש לא רק לכבד אלא גם לחשוד בו, שמילים יכולות לא רק להורות אלא גם להתעות.

הנצפים ביותר