אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

הוראה


למה מערכת החינוך שונאת את הידע?

למה מערכת החינוך שונאת את הידע?

זה נראה מובן מאליו שכל הילדים צריכים ללמוד לקרוא. קריאה חיונית ללמידה. הבעיה היא שחלק מהילדים קוראים כבר בגיל שלוש או ארבע, ואחרים לא מצליחים לקרוא עד גיל עשר. כל ילד לומד לקרוא בזמן ובקצב שלו, ואלה שנאלצים לקרוא לפני שהם מוכנים, נוטים להיות מתוסכלים ולאבד את אהבת הלימוד. חינוך ביתי דוגל בשיטה גמישה מאוד של לימוד. קיימות דרכים להפוך את הקריאה לקלה ומהנה יותר. אם ילד נהנה מסיפורים על מנת להתחיל בלימוד הקריאה שלו, צריכים המורים וההורים לעודד זאת.

עוז לתמורה שלב ב

עוז לתמורה שלב ב

שערו בנפשכם מצב, שמתקבעת מוסכמה שחיילי צה"ל אינם מאומנים במידה מספקת, (מה שבאמת היה לאחר מלחמת לבנון השנייה) ושההדרכה שלהם בצבא איננה ברמה הנדרשת, וששעות האימון מעטות מידי, ואז אזרחים טובים וארגונים מהמגזר השלישי נוטלים על עצמם משימה זו , ומקימים ארגונים ומוסדות אימון של חיילים, ואלה בשעת חופשה באים לאותם מקומות כדי להתאמן ולהשתפר , בתקווה שהשיפור שיחול בביצועים שלהם יקדם אותם בצבא ובחיים האזרחיים לאחר מכן. נשמע הזוי לחלוטין- נכון?

על מדוכת החינוך בישראל

"דו"ח דוברת" היה כישלון מחפיר, ועתיד דומה מצפה לרפורמת "אופק", וזאת משום שתי סיבות עיקריות:

1) החינוך הוא אחד התחומים השמרניים ביותר, כי עקרונית, תפקיד המחנך הוא להעניק לחניך את הערכים ואת הידע של העבר. על כן, מעולם לא צלחה שום רפורמה מהפכנית. אבולוציה אפשרית בחינוך – רבולוציה – לא ממש

מי מטורף? מכתב גלוי ל-אלישע ינאי

אלישע ינאי,אני מזמינה אותך לבוא לבקר בבית ספר בעת פעילות חינוכית. מזמינה אותך לבקר בבית ספר בו לומדים תלמידים מכל שכבות האוכלוסייה. להיכנס לשיעור אחד ולמצוא תלמידים שבית הספר הוא המקום היחיד בו הם נתקלים במחשבים.יש עדיין ילדים כאלה בישראל. אתה מוזמן לבוא לבית הספר בו תלמידים לומדים על השפה העברית ועל ההיסטוריה ועל התרבות כי בביתם אין תנאים ללימוד ואין להורים זמן להשקיע ולחנך הם עסוקים במלחמת הקיום שלהם.

על מה שובתים מורי התיכון?

כמעט כל אזרח מבין כבר, שמערכת החינוך שלנו נמצאת במדרון. הרוב מסכים שנחוץ שינוי מהותי, אך מתקשה להבין מדוע מסרבים המורים לרפורמה הנפלאה ולהצעות שהאוצר, בנדיבותו, מרעיף עליהם ועל חינוך הדור הבא. איך אפשר להתנגד לתוספת של שישה מיליארד שקלים לתקציב החינוך? על מה לעזאזל שובתים המורים? התשובה נעוצה בתחושה משותפת, שמשקרים לנו שנים רבות. לא ברור לשם מה ואם יש יד אחת מכוונת, אבל חייבים לעצור את תהליך הרס החינוך. הצעות הממשלה אינן מכוונות לרפורמה של ממש (עזבו את הכותרת המפוצצת 'אופק חדש'. אין שום חדש). ה"רפורמה" המוצעת תאפשר לעגלה המקרטעת של החינוך להמשיך ולהתגלגל במורד, לא לשנות כיוון.

איך הפכה מערכת החינוך לשמרטף הלאומי?

אנו המורים חושבים, שכיתות המאוכלסות בארבעים תלמידים אינן מאפשרות להעניק לילדך יחס אישי כפי שהיינו רוצים. בתי הספר התיכוניים בישראל הם גדולים מאוד על מנת שיהיו כלכליים. הרעיון הוא לתת חינוך זול להמונים. אין זול יותר ממורה עם לוח וגיר לפני ארבעים תלמידים. זו הסיבה, שחנקו את החינוך המקצועי והטכנולוגי וחונקים בלי בושה את כול האופציות של התאמת תוכניות לימודים לצרכים שונים של צבורים ייחודיים. המטרה היא אחידות, אך האידיאולוגיה היא עלות נמוכה במסווה של "שוויון הזדמנויות".

דמוקרטיה וביקורת: מתווה חדש לתוכנית להוראת האזרחות

האם חשוב לחנך לדמוקרטיה במדינת ישראל? שאלה זו עמדה במרכזו של מחקר מקיף שבדק את יחסן לדמוקרטיה של שתי קבוצות – בני נוער ומבוגרים צעירים. המחקר נערך בשנת 2004. תוצאות המחקר גילו כי 67 אחוז מהנחקרים סבורים שמנהיג חזק עדיף על כל החוקים הדמוקרטיים. 33 אחוזים סבורים שיש צורך להגביל את הדמוקרטיה באופן משמעותי גם במקרה של איום קל על ביטחון המדינה

תוכנית עדות של ניצול: דגם הוראת השואה בגיל בית הספר היסודי

הלבטים האם להורות את נושא השואה בגיל הצעיר מלווים כל איש חינוך העוסק בהיסטוריה. התהיות הן רבות סביב מידת החשיפה שיש לחשוף ילדים צעירים בגיל בית הספר היסודי לנושא סבוך וכאוב. ישראלים רבים נוטים גם לגונן על ילדיהם ומבחינה זו הם דומים דווקא לבני הדור הראשון אשר לא דיברו תקופה ארוכה ולא שיתפו במאורעות אותם ימים. הם חוששים שחשיפת ילדים לזוועות השואה תזיק לנפשם הצעירה. מנגד, הוראת שואה בגוונים מסוימים מעלה סוגיות לאומיות המביאות לעידוד של לאומניות חסרת מעצורים או רגשנות חסר תכלית אשר מלווה באי ניתוח ממשי של התהליך ההיסטורי שגרם לשואה וללקחיה בתחום ההומניסטי.

בית הספר כארגון: חשיבותן של הגדרת יעדים והערכתם כחלק ממודל מנטלי בתהליכי הוראה-למידה

בית הספר כארגון מאופיין בתרבות ארגונית ספציפית המשלבת בתוכה מרכיבים אסטרטגיים ונהלים שונים הפועלים יחד. תוכנית לימודים קונסטרוקטיבית ויעילה, המתואמת בין אנשי ההוראה ברשתות הבית-ספריות, עשויה להבטיח הצלחה בהשגת היעדים הלימודיים ובשיפורם וכן במניעת עקבות וקיטועים בהוצאתה אל הפועל. המאמר הנוכחי יבחן את חשיבותה של הגדרת יעדי הוראה כחלק אינטגרלי ביצירת מודל מנטלי בקונטקסט הלימודי.

לימודי היסטוריה בבית הספר – המחדל הגדול

25 שנה אני מורה להיסטוריה: בבית הספר, בתנועת הנוער, במכללה ובאוניברסיטה. אבל כשאני חוזר ורואה כיצד מורים מצווים לבצע את המדיניות "החינוכית" המוכתבת על-ידי משרד החינוך בנוגע למסלול אין-סופי של הכנות וחזרות למבחנים, הנני מתקשה להבין את הזיקה בין חינוך לבין המציאות הבית ספרית. "מבחן התוצאה" והידמות המורים לפועלי קווי היצור של מכוניות הם ביטויים למדיניות הניאו-ליברלית אשר פשטה לתוך החינוך ואשר הורסת אותו מבפנים. ...והמורים? בחלקם הגדול הוא שותף סביל למעשה הנפשע הזה.אספר מה קורה בשטח. אני צופה במורה אשר מלמד שיעור היסטוריה בכיתה ט'.

הנצפים ביותר