אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

סיפורים קצרים


יצחק רובין / אהבות לא שלמות

יצחק רובין / אהבות לא שלמות

יצחק רובין – אמן רב תחומי ורב פעלים, קולנוען ישראלי עטור פרסים לאומיים ובינלאומיים, יוצר סרטים תיעודיים מוערך, פעיל חברתי לזכויות אדם ולוחם נגד עוולות, סופר – יודע לספר סיפורים. הקובץ "אהבות לא שלמות" מהווה מעין יומן אחורי הקלעים של סרטים שביים ועל אנשים שפגש בנסיבות אלו או אחרות, עד כה

זין נשאר זין

כשאמא שלי מתעצבנת, יש לה הילה ירוקה בהירה מעל הראש

הקצון / דב ויגיסר

ואז החליטו להקים את הקצון או בכינויו הרשמי: המוסד העליון למתן לגיטימציה לקץ החיים". הטעון היה כי במדינה, בעולמנו הנאור איננה יכולה להרשות לעצמה שימת קץ חיים באופן וולונטרי ללא פיקוח רפואי כאשר הגופה הדוממת הופכת להיות במספר מקרים, מטרד ציבורי.

לאכול את הרגל של "באבא"

זה היה לאחר המפץ הגדול, כאשר הארץ נהרסה כולה והפכה תילים תילים, ובאיי החורבות שרדו, במקומות מועטים, משפחות בני האדם. ספונים במחילותיהם כחולדי קרקע עיוורים, חוששים מפני הנשורת והקרינה וכמהים למעט הפוגה או הקלה מן הסבל. עורם נקלף ועיניהם הדלוקות נטפו ללא הפסק, ברוקם בעבע דם מוגלתי.

ארכיון משפחתי: התאומים בני שנתיים, ערב העלייה 1950

שלוש לידות נולדתי לאחר הפרעות

יום השלושים של אמי סעידה חקק ז"ל עומד לפנינו. במשך עשרות שנים אמא הייתה הדמות המרכזית במשפחתנו, וכולנו ידענו את סיפור חייה המיוחד מאז פרעות יוני 1941 בבגדד (ה"פרהוד"), אירוע מכונן בחייה שבו שָכלה את שני אחיה הבכורים בהיותה נערה. היא נשלחה לזהות גופות בבתי חולים, ואחר כך חיתנו אותה כדי להכניס שמחה למשפחה. הוריה יצחק ותופחה חבשה היו באבל כבד.

תחרות סיפור המתח הקצר לשנת תשעז

עמותת "יקום תרבות" מכריזה בזאת על תחרות הסיפור הקצר בסוגת בלשים, מסתורין, פשע, מתח, ריגול ולחימה בטרור.

ישעיהו קורן: נרקיס בערוגת הסיפורת הישראלית

ישעיהו קורן: נרקיס בערוגת הסיפורת הישראלית חלק ב

המשך העיון בסיפורי הקובץ החדש של ישעיהו קורן – "שתי כפות ידיים ומלה". שלושת הסיפורים הנוספים שצורפו לנובלה "יוליק" (בעמ' 207-153) משלימים אותה היטב הן בתוכן והן בהפעלת הפואטיקה הצילומית. אך מאחר שהדיון בסיפור האוטוביוגרפי "שתי כפות ידיים ומלה" כבר נעשה בפתיחת המאמר, נותר עוד להנהיר כעת בקצרה את עלילתם של שני הסיפורים הקצרים האחרים. בסיום העיון בסיפורי הקובץ הזה, אי-אפשר להימנע מהעלאת ההשערה, כי כוונתו של קורן, ואולי גם שאיפתו המקורית, היתה לכתוב עם החומרים הדומים.

שתי כפות ידיים ומלה / ישעיהו קורן

שתי כפות ידיים ומלה / ישעיהו קורן -חלק א

נרקיס בערוגת הסיפורת הישראלית (א'). עיון בסיפורי הקובץ החדש של ישעיהו קורן – "שתי כפות ידיים ומלה". שכונה קרובה לגבול במזרחה של כפר-סבא היא פיסת הנוף הקטנה שעל רקעה סיפר ישעיהו קורן את הסיפורים על ילדותו של יוליק, גיבורו ובמידה רבה גם בן-דמותו, בספרו החדש "שתי כפות ידיים ומלה" . זיקתו של קורן לשכונה הזו מוסברת בסיפור האוטוביוגרפי "שתי כפות ידיים ומלה", אשר הוצב בתבונה בסוף הספר, אף שדווקא הוא העניק לספר את שמו

המסע הלילי הארוך הביתה / יצחק בן-נר

המסע הלילי הארוך הביתה / יצחק בן-נר

המסע הלילי הארוך הביתה (הוצאת עם עובד / ספריה לעם 2013, 345 עמ'), קובץ המוצג כ-מבחר סיפורים מאז ומעכשיו של יצחק בן-נר, אך כולל רק חמישה סיפורים מספריו הקודמים, אינו יכול להשביע את רעבונם של קוראיו, שהמתינו הרבה שנים לקובץ שלם של סיפוריו בתבניות הקצרות, אשר בהן היה במיטבו: בתבנית הסיפור הקצר ובתבנית הסיפור הקצר-ארוך. ואשר להוספתם של שני סיפורים חדשים בתבנית הסיפור הקצר לקובץ הזה, אלה ודאי אינם נותנים מושג ברור על כתיבתו בהווה. גם רמתם, הרחוקה מרמתם של הסיפורים מאז, מקרבת אל הדעת שכלל לא נכתבו "עכשיו" על-ידי בן-נר.

שירת המקהלה  / יהושע קנז

יהושע קנז: סיפוריו הקצרים - שירת המקהלה

הוצאת עם עובד שגתה כאשר הבליטה את ייחודו של יהושע קנז על דש שני כרכי הסיפורים הקצרים האחרונים שלו, זה הנוכחי, "שירת המקהלה" (הצאת עם עובד / ספריה לעם 2013) וזה שנדפס לפניו, "דירה עם כניסה בחצר" (2008), בנימוק זהה שהוא גם מעורפל וגם בלתי-מועיל להנהרת הסיפורים עצמם. את סיפורי "דירה עם כניסה לחצר" שיבחה בזכות "הכתיבה המאופקת והמדוייקת, האופיינית ליהושע קנז", ואת סיפורי הקובץ הנוכחי בזכות "הדיוק הרב בלשונו של קנז והאיפוק בתיאור ההתרחשויות ובשרטוט הדמויות והמצבים".

מסיבת כיתה / ציפי שחרור - הפרדוקס תמצית החיים

מסיבת כיתה / ציפי שחרור - הפרדוקס תמצית החיים

שמונה סיפורים קצרים על ניצני התבגרות ,התאהבות ראשונה בחטיבת הביניים, הם נושאיו של ספר זה. ערכה של חברות "הצעת חברות" וכמיהה לשייכות "הכי מקובלת בכיתה", מעוררים דילמות של נערים ונערות בשלבי התבגרותם. מעטים הסיפורים המתפרשים לנגד עיני הקורא ברגישות רבה ומכניסים אותו לחוות את בגרותו מחדש. אהבתי את פיסות החיים הקטנות כמו צעיף מואר של נוסטלגיה מתרפקת. שחרור מאפשרת לקוראיה לגעת בדמויות, לחוות עמן דילמות מהחיים. כך קורה בסיפור "אהבה ברשת",הפותח את מקבץ הסיפורים. נער ונערה מתכתבים במסנג'ר ומחליטים שהגיעה העת להיפגש.

מופע זיקוקים מרהיב - סיפור

בגלל מופע זיקוקים מרהיב שהייתי חייב להגיע אליו, כמעט ואיבדתי את העשתונות. איבדתי את המוסריות שלי וגם את התמימות. כמעט ואיבדתי גם את העבודה שלי. (סיפור)

ינוסטסמה - סיפור (חלק שלישי)

מצאתי אותה על החוף, על סדין פרוש. היא שכבה שם עם שני הגברים איתם ראיתי אותה לפני יום ברחוב. ההפתעה הייתה גמורה, אך רק מצדה. היא לא ידעה שבאתי לחפש אותה. בעדינות התחלתי להתעניין בסיפור שלה. (סיפור - חלק ג')

ינוסטסמה - סיפור (חלק שני)

אבי עקב אחרי. הוא הבחין בעינו המנוסה של הציד שדבר מה קורה, שאני נאכל מבפנים. היה קשה לו להביא אותי לשיחה מפני צורת היחסים שלנו, מפני שהיה כמו שהיה, משום שסלד להיכנס ולחטט בנבכי נשמתי מבלי שהוזמן לכך, מפני שהייתה בינינו הבנה אילמת.

גבישת הזהב - סיפור

היה זה בוקר יפה של יוני, אחד מאותם אחרונים שיש בהם קצת חמימות, קצת רוחניות מאובכת של קדמסתיו והרבה יותר מדי אור. הוא קם ממיטתו בגלל השמש שצלבה אותו מן התריסים המצולבים ומתוך גהינום של סיוטים שפקדו אותו מדי לילה בחודשים האחרונים, נשאב לתוך סיוט שבעירות

נתניה - סיפור

החול התפרש נקי, כמו דף ציור, מכל עברי האישה במעיל השחור. כאילו לא הרגישה את החום צעדה, תוקעת את המקל באדמה ונעזרת בו כדי להתקדם הלאה, הלאה, מציירת עקבות, שלוש בכל פעם, על החול הנקי

הליגה לשחרור החזית - סיפור

אישה יושבת ונושאת תינוקת בזרועותיה. בעלה מסלסל שפם גדול ומחייך - "נו, יקירתי, אז מה את אומרת?" - סיפור

שושנים קרועות - סיפור

 

הקרוע -סיפור

את יודעת מה קורה לדרוזים שמתחתנים עם יהודיות? הם מנודים מן הקהילה הדרוזית, נזרקים לנצח מן המסגרת החברתית (סיפור)

בתור לרופא - סיפור

ארנקה נח, חפון בידיה, עשוי עור או אולי חיקוי עור, גודלו כגודל מחברת קטנה, עורו מקולף מעט בצידיו, זוהרו עמום מעט. ידיה אחזו בו כמעט בחוזקה, בסמוך לגופה, ברוב חשיבות, לא כשומרת את כספה קרוב ללבה אלא כשומרת על סדר, על ארגון והיגיון.

עם אהובתי על המרפסת - סיפור

ישבתי עם אהובתי על המרפסת, מול האגם, ליד מטעי הבננה. זה הרגע שחלמתי עליו. אחרי כל הטיסות, הטרקים, הטרמפים במשאיות קופצניות עמוסות אנשים ותרנגולות שנועדו להשביע את תאבונה למסעות, אפשר סוף כל סוף להירגע בשמש, בנוף המושלם הזה, עם שייק אננס ביד.

שמונים ושבעה אחוזי פגיעה

הוא רץ כל עוד נפשו בו. מאחוריו שמע את זעקותיהם של המתים, קולות הנפץ הרמים והשריקות החדות שאפיינו את המוות שנישא, מלווה בצליל בשר ועצם מתנפצים, על מטות הגיהינום השחורים, הבוהקים, שנישאו בידיהם של השדים לבני הפנים. לנגד עיניו צפו ועלו פניו המרוסקות של אחיו הבוגר, בעוד זה צונח לצידו, עינו ואוזנו אינן עוד, את מקומן מחליפה עיסת בשר אדומה, בתוהו ובוהו שליווה את קול הנפץ הראשון, שמצא אותם בתחילת ארוחת הערב, לצד המדורה

הכול או כלום - סיפור

הרשו לי להציג בפניכם בחור ברמה גבוהה. שמו הוא ארז גולדשטיין, הוא בן עשרים ושבע, חי בדירה בת ארבעה חדרים בתל-אביב, גרוש, ללא ילדים, ועד לאחרונה היה מפתח פרויקטים עבור חברת הייטק גדולה ומצליחה בבית רובינשטיין.

הנצפים ביותר