אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

חקר המקרא


הכותל המערבי ותולדותיו בראי מדעי הדתות

הכותל המערבי ותולדותיו בראי מדעי הדתות

הכותל הינו לב האומה היהודית והאתר הדתי-לאומי החשוב ביותר בישראל. הוא זוכה לזרם בלתי פוסק של מבקרים, חילונים ודתים, יהודים ונוצריים (כולל האפיפיור יוחנן ה-23 שהניח פתק בכותל בשנת 2000); מעין יעד לעליה לרגל מודרנית. הכותל מהווה מוקד לטקסים שונים, החל בבר מצוות (ימי ב' וה'), דרך תפילות המוניות במועדים היהודים השונים וכלה בהשבעות של יחידות צבאיות. האמרה שהכותל הינו השריד היחידי מבית המקדש שחרב בשנת 70 לספירה הינה רווחת אך אם זאת מוטעית לחלוטין. ראשית, מפני שהכותל מעולם לא היה חלק מבית המקדש עצמו, ושנית, מפני שישנם שרידים נוספים מפרוייקט הר הבית ההרודיאני, כגון הכותל הדרומי והמזרחי.

חומות יריחו נופלים - גוסטב דורה

תקוות חוט השני

למילה תקווה, מלבד פירושה המקובל עלינו כיום, יש משמעות נוספת במקרא, קודמת – קו, חוט, חבל. תקווה היא הקו שחצה את ים התוהו, פתחו וחלקו לשני חצאים.קו, צו, תו. בצו הבורא שורטט קו ישר, חוצה, בלב התהום, קו שכמוהו כתו, כאות. תנין התוהו הקדמוני, המגלם את הים שבתוכו שכן, פולח לשני חצאים, לפי אותו קו. ממחצית גופו העליון נוצרו השמים וממחצית גופו התחתון נוצרה הארץ. קו החיתוך שקרע את מותניו של הפתן נקרא רקיע. כל הקרבת איל, שה או גדי נועדה לשחזר את בריאת העולם ולהדק את הזדהות המקריבים עם האל הבורא וערכיו.

דוד ושלמה - בין מציאות היסטורית למיתוס /  ישראל פינקלשטיין, ניל אשר סילברמן

דוד ושלמה - בין מציאות היסטורית למיתוס / ישראל פינקלשטיין, ניל אשר סילברמן

דוד וממלכתו המאוחדת נמצאים בלב מאבק מחקרי עז. בהפשטה מירבית, החוקרים התפצלו לשתי קבוצות-על, מינימליסטים ומקסימליסטים. המינימליסטים טענו, שאין לראות בסיפור המקראי סיפור היסטורי, ולדידם דוד - כישות הסטורית - מעולם לא התקיים. מולם ניצבו המקסימליסטים שביקשו לקבל את התנ"ך כתיאור היסטורי-גיאוגרפי מדוייק של תולדות ארץ ישראל בראשית תקופת הברזל. פינקלשטיין אינו מקבל את הנרטיב המקראי בדבר הממלכה המאוחדת ובספרו "דוד ושלמה" הוא מציג טיעון מרתק בדבר אופן התהוות הסיפור המורכב אודות המלכים דוד ושלמה

שפת התנך כבבואת סיפור הבריאה

שפת התנך כבבואת סיפור הבריאה

עיסוקי בשפה העברית כמורה באולפן הביא אותי לכתיבת מחקר ארוך שנים על לשון המקרא שממנו עיבדתי את ספרי: שפת התנ"ך כבבואת סיפור הבריאה. כפל המשמעות אינו מאפיין את העברית בלבד. הבלשן הגרמני קרל אַבֶּל (1837-1906) זיהה תופעה זו במצרית עתיקה שבה אותה מילה ציינה שני מושגים מנוגדים. המילה כֵּן, למשל, פירושה היה חזק וחלש בעת ובעונה אחת. המצרים הקדמונים, לפי התיאוריה של קרל אבל, לא יכלו להבין את מושג הכוח בלי להשוות אותו לניגודו. התפתחות השפה ודובריה גרמה במשך הזמן להתפצלות המילים.

מחזיקי השלח

אחת מגרסות הבריאה המרובות הנמצאות בתנ"ך ממחיזה מאבק אלים שבו מבתר האל הבורא את ים התוהו הקדמוני המגולם בדמותה של חייה אימתנית, דמוית נחש. סיפור המתתה של המפלצת הימית, מיתוס קדום המשותף לרוב תרבויויות העולם, מקופל בקרבת שורשי הפעלים טָבַע, טָבַע ו-טָבַח. טָבַל ו-טָבַע רומזים למים הקמאים בעוד ש-טָבַח מספר על ביתור הדרקון ששכן בהם וגילם אותם (תוהו ובוהו=בו הוא ואותו הוא). סיפורו של הטבח הימי המכונן מרומז גם בקרבת המילים רָטֹב-בִּתֵּר (כמעט אנגרמות).

שמשון קוטל את האריה - גוסטב דורה

מה מתוק מדבש ומה עז מארי

התוהו ובוהו שלפני הבריאה מדומה במקרא לים סוער וגועש, ואף לשוכניו חדי השיניים, התנינים הגדולים. כדימויים אחרים לכוחות ההרס השטניים משמשים מאורות אריה טורף במעבה יער על יושביהן האימתניים (נחום ב:יג) כמו גם קיני נחשים ופתנים בנקיקים ובמחילות על דריהם המסוכנים (ישעיהו יא:ח). התוהו ובוהו מגולם על ידי חייה יצרית ופרועה שהבורא ביתק את גופהּ, בתרו ורוצצו.

עמודי המקדש - ציר העולם אקסיס מונדי

עמודי המקדש - ציר העולם אקסיס מונדי

משמעותם הסמלית של עמודי המקדש במעמקי ים התוהו, בטבורו, בתוכו, בקרביו, בין מעלה ומטה, נקדח פתח, נפערה מערה, נחצבה באר, פרץ מעיין. ממקור נסתר זה, אבן השתייה, הגיח עמוד מים והיתמר למעלה כדי לברוא את השמים. מאותו תשתית מקודשת - ציר העולם, ובאותו רגע עצים - נקודת האפס של הבריאה, צנח מטה עמוד מים תאום וברא את הארץ. על עמוד כפול זה, בעל שני חלקים, המחבר באמצעו בין שמים לארץ עומד העולם. סילון המים הקדמוני נקרש, התייצב והתחזק, במאמר האל, ואף הוכפל ושוכפל.

הסופרים והיועצים של התנך

מאת חיים מזר ואלי אשד

מאמר זה פורסם בגרסה מקוצרת בשם "ממלאי תפקידים בכירים אצל מלכי יהודה וישראל" בכתב העת בית מקרא גיליון מס. 133 ינואר-מרס1993

עודכן והורחב מאוד בידי אלי אשד עבור הפרסום ברשת. לקראת סיום השנה והעשור מתפרסמות בתקשורת רשימות שונות על העתיד הצפוי לעולם המקצועות איזה מקצועות עומדים להיות פופולאריים בעשורים הבאים ואילו לא. במרכז הדיון נמצאים הסופרים ואנשי התקשורת. האם יהיה בהם צורך בעשורים הבאים כאשר אולי הספרים יהפכו להיות אלקטרוניים ? או שמה רק הכינוי והצורה של התפקיד תשתנה, אבל התכנים של תיעוד העבר וכתיבה על הווה וחיזוי העתיד ישארו כשהיו?

בלעם: הספר האבוד - הספרים האבודים של התנך

כחובב ספרים מסתוריים מוחרמים ואבודים באופן כללי, יש לי עניין רב בכל הספרים האבודים שמוזכרים בתנ"ך.  במקרא מוזכרים ספרים שונים שעליהם הסתמכו והתבססו כותבי התנ"ך ,ושהיו מן הסתם מוכרים לקוראיהם הראשונים.  אך ספרים אלו, כל אותם ספרים שהיו בספריה של המלך שלמה, או למצער הספרים שהיו בספריה המלכותית בשומרון בימי המלכים אחאב, וירבעם השני והושע בן אלה בישראל לפני חורבנה בידי האשורים או בספרית בית המקדש בימי המלכים חזקיהו ויאשיהו  וצדקיהו לפני החורבן בידי הבבלים לא הגיעו לידינו ומה בדיוק היה בהם נשאר בגדר תעלומה שבה התחבטו רבים וטובים לאורך ה

ראשית ישראל / ישראל פינקלשטיין, ניל אשר סילברמן

פסעת לתוך הנחלהמים כבר זרמו להלן הדף שביקשת, לא נמצא. ( הייקו )

מוצא השבטים - חלק ג

בחלקו הראשון של מחקרו רב ההיקף דן יאיר קורן במקורות השונים במקרא , בארץ גושן, ובנושאים נוספים ,ובחלק השני הגענו עד לפרשת עיקוף אדום. חשוב לציין כי החלוקה באתר אימגו היא מלאכותית מפאת אורכו הגדול של המאמר המקורי.

מוצא השבטים - חלק ב

בחלקו הראשון של המאמר הגענו עד לדיון בנושא מיקומה של ארץ גושן. נמשיך בהבאת מחקרו המרתק של יאיר קורן בנושא מוצא שבטי ישראל, ואנו מקווים להמשך דיון ער בנשואים המועלים השבוע, ובהם פרשת מלך מצרים ומלך גרר, סיפור המרגלים והמעשה בעגל הזהב

מוצא השבטים - חלק א

הראשית

הארכיאולוגיה של 40 השנים האחרונות מגלה לנו עובדות רבות על ראשית ההתנחלות של המתיישבים הישראליים. ההתנחלות החלה בסביבות 1200 לפה”ס והיא מרוכזת בעיקר בהר המרכזי, כלומר באזור נחלותיהם של השבטים אפרים ומנשה, ממזרח לירדן, בגליל ובנגב. לפי אופים של האתרים של ראשוני המתנחלים עולה באופן ברור מוצאם הנוודי של מתיישבים חדשים אלו.

החיסרון של הארכיאולוגיה הישראלית מאותה תקופה שהיא אינה מדברת, כלומר חסר חומר כתוב, המספר את סיפור מוצאם של מתיישבים חדשים אלה, וכן את סיפור המאורעות הקשור בהתנחלות.

מבט פסיכודינמי על מבטה של אשת לוט

ותבט אישתומאחריו ותהיא נציב מלח" (בראשית יט, כו)‏

הקדמה:

בימים אלו של כאב, סבל ושכול, עת רועמים תופי המילחמה ומראותיה ניבטים מכל עבר ופולשים פנימה ללא רחם... מחשבותי נודדות אלפי שנים אחורה בסרגל הזמן, אל ימיו של אברהם ובן אחיו לוט ואל מבטה העלום של אשת לוט שקפא באחת והיה לנציב מלח, את העזה להסב פניה לאחור ולהביט אל הזוועה.

גדליה בן אחיקם: רצח נציב יהודה

רצח נציב יהודה - לרגל מלאת עשר שנים לרצח יצחק רבין

עגל הזהב מאת פוסיני

השנאה המטפיזית / זכר עמלק ו - ט

חקירתנו, כמו שנהוג לומר, הולכת ומסתעפת. ואם להמשיך בלשון הדימוי הפלילי הזה, כמה מכיווני החקירה מוליכים כלפי מעלה. תשומת לבנו פונה אפוא אל אותו אלוהים חובב השמדות, שדמותו עשויה לשפוך אור נוסף על נפש מאמיניו. בשום מקום במקרא לא מופיע אל זה בצורה שקופה כל כך כמו בתפקיד שהוא ממלא בחיי ראש וראשון נביאיו, משה.

הנצפים ביותר