אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

נחש הקדמוני


אאורינומה, שנולדה מהכאוס

נחש ומים: מהעקוב כנחש לישר כאל

מיתוס בריאה של תושביה הקדומים של יוון, הפלסגים, שיש בו, ככל הנראה, גם יסודות פיניקיים וכנענים, מספר על אלת כל הדברים, אם כל חי, אאורינומה, שנולדה מהכאוס. הדבר הראשון שעשתה היה להבדיל בין שמים לים. לאחר מכן פתחה במחול חינני ומהיר על פני על הגלים. הריקוד הלך והתחזק. האלה תפסה את הרוח שנוצרה, חיככה אותה בידיה ויצרה ממנה נחש, אופיון. הנחש הביט באלה הרוקדת, נמלא תאווה וכרך עצמו סביב גופה בשבעה פיתולים. כך הופרתה האלה מהנחש. בלובשה צורת יונה, הטילה ביצה על המים.

אדם, חווה והנחש. המדרש יודע לספר, שקודם לחטא היו לנחש רגליים, פה ואוזניים והוא הלך ודיבר כאחד האדם. ציור מאת הוגו ואן דר גוס. 1470.

נחש: סודו של נחש הקדמוני

נחשים הילכו עלי קסם ואימה מאז ומתמיד. התנועה הנחשית המהירה, המתפתלת והבלתי צפויה, הגוף הפאלי, הגמיש והחלקלק, יכולתו המדהימה של הנחש להשיל את עורו, לשנות צורה ולהעלם באחת אל תוך חללי האדמה, מבטו החודר והכשתו הקטלנית. כל אלה הטילו עלי, כמו גם על רבים אחרים מעין כישוף. וכך יצור קדמוני, מרתק ומסתורי זה, הטביע חותמו בתודעה האנושית כאובייקט להערצה וסגידה, אך גם להשלכה של פחדים קמאיים, וסביב דמותו נרקמו מיתוסים מדהימים (ולעיתים סותרים) מאז שחר ההיסטוריה האנושית.

מחזיקי השלח

אחת מגרסות הבריאה המרובות הנמצאות בתנ"ך ממחיזה מאבק אלים שבו מבתר האל הבורא את ים התוהו הקדמוני המגולם בדמותה של חייה אימתנית, דמוית נחש. סיפור המתתה של המפלצת הימית, מיתוס קדום המשותף לרוב תרבויויות העולם, מקופל בקרבת שורשי הפעלים טָבַע, טָבַע ו-טָבַח. טָבַל ו-טָבַע רומזים למים הקמאים בעוד ש-טָבַח מספר על ביתור הדרקון ששכן בהם וגילם אותם (תוהו ובוהו=בו הוא ואותו הוא). סיפורו של הטבח הימי המכונן מרומז גם בקרבת המילים רָטֹב-בִּתֵּר (כמעט אנגרמות).

שמשון קוטל את האריה - גוסטב דורה

מה מתוק מדבש ומה עז מארי

התוהו ובוהו שלפני הבריאה מדומה במקרא לים סוער וגועש, ואף לשוכניו חדי השיניים, התנינים הגדולים. כדימויים אחרים לכוחות ההרס השטניים משמשים מאורות אריה טורף במעבה יער על יושביהן האימתניים (נחום ב:יג) כמו גם קיני נחשים ופתנים בנקיקים ובמחילות על דריהם המסוכנים (ישעיהו יא:ח). התוהו ובוהו מגולם על ידי חייה יצרית ופרועה שהבורא ביתק את גופהּ, בתרו ורוצצו.

משמעותו המיסטית של הריבוי הזוגי במקרא

משמעותו המיסטית של הריבוי הזוגי במקרא

סיפור המלחמה נגד נחש העמוני, כמו כל העימותים בתנ"ך, וריאציות שונות של אותו לייטמוטיב, חוזר וממחיש את הניגוד הקמאי בין כוחות התוהו וכוחות הבריאה. שבעת ימי הארכה הניתנים לתושבי יביש עד להצלתם, עד למניעת ניקור עין ימינם, מסמלים כמובן את שבוע בריאת העולם. לפי הווריאציה הנוכחית, ששת ימי המשא ומתן של זקני יביש במאמציהם למנוע את האסון מקבילים לששת ימי הבריאה. כריתת ברית עם הנחש פירושה הפרת הברית עם אלוהים. עבודת אלילים משולה לעיוורון.

אדם, חווה והנחש. המדרש יודע לספר, שקודם לחטא היו לנחש רגליים, פה ואוזניים והוא הלך ודיבר כאחד האדם. ציור מאת הוגו ואן דר גוס. 1470.

סודו של נחש הקדמוני

נחשים הילכו עלי קסם ואימה מאז ומתמיד. התנועה הנחשית המהירה, המתפתלת והבלתי צפויה, הגוף הפאלי, הגמיש והחלקלק, יכולתו המדהימה של הנחש להשיל את עורו, לשנות צורה ולהעלם באחת אל תוך חללי האדמה, מבטו החודר והכשתו הקטלנית. כל אלה הטילו עלי, כמו גם על רבים אחרים מעין כישוף. וכך יצור קדמוני, מרתק ומסתורי זה, הטביע חותמו בתודעה האנושית כאובייקט להערצה וסגידה, אך גם להשלכה של פחדים קמאיים, וסביב דמותו נרקמו מיתוסים מדהימים (ולעיתים סותרים) מאז שחר ההיסטוריה האנושית.

הנצפים ביותר