אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

זמרים ישראלים


אריק לביא (9 במרץ 1927 - 29 ביוני 2004)

וציף ציף צף הקטר כבר לא נשף

אריק לביא נולד בגרמניה בשנת 1927. בהיותו בן תשע שלחה אותו אמו לארץ עם קרובי משפחה. בבואו היה שמו ליאו אלכסנדר אינזלסבכר, אך עד מהרה השיל מעליו את גלימת הזר שממילא עבר ילדות מורכבת וקשה בגרמניה, והפך לליאו כפול, לאריה ולביא התוסס, מלא העוצמה הברוכה שהקרין סביבותיו שמחת-חיים

בן סנוף: המלודיה של הנשמה

פסעתי בין מילות שיריו של בן סנוף ומצאתי שמחת רגשות מזמינה ואוהבת אל מסע אישי המלווה בתקווה החושפת אמונה בדרך. דרך שהיא בחירה. בחירה של התנסות בחוויה- תהליך, בהתמודדות עם הקשיים שמזדקרים בדרך כמו תמרורי אזהרה. הבחירה להתמודד עם הקשיים נתונה בידיו של כל אדם. ניגון הלב הוא מעין שירת חיים, תפילה הבוקעת רקיעים. השירים שבחרתי להתמקד בהם מתוך אלבומיו, "הנה הוא בא", "המסע" ושיריו החדשים שעדיין לא כונסו לדיסק. הם השירים שיוזכרו ברשימה זו, המלודיה של הנשמה.

צפות אודות אהוד בנאי

היה משהו נורא פראי ושבטי במוסיקה של אהוד שגרם לי לחזור אחריה למחוזותיו ולהשתכר כל פעם מחדש מהעוצמה האמיתית והבועטת שלו נטולת כל המסכות והתדמית. משהו בכנות התהומית שלו, בזיקה המופלאה למסורת, בהשפעותיו ובסיגנון הייחודי שלו שאב אותי בדיעבד להתבונן על עצמי, על הסביבה ועל העבר בחשיבות הראויה. בהופעותיו של אהוד אני נוטה לשחרר הכל ולצאת איתו למסע שלו, נותן לו יד ויוצא לטייל, לא מוותר על שום פיסת נוף ומשמעות. המוסיקה צובעת את המילים והמילים משוחחות עם המוסיקה בהגיון ובתבונה והחוויה כמעט דתית

ברכה צפירה

כבר בילדותי ברכה צפירה הייתה זמרת כמעט נשכחת ובכל זאת כמה משיריה הצטלצלו באזני. שירי ילדים, שירי רועים ושירי ביאליק. "עלי גבעה", "שעון בן חיל", "שיר הגז", "בין נהר פרת לנהר חידקל", "עלי גבעה", "שתו העדרים", "יש לי גן", "למדבר שאנו", "מי יבנה בית" "חמוטל", "צילי וגילי" ועוד כאלו שהתנגנו לנו כילדים והיא הייתה המבצעת הראשונה שלהם.

יוסי בנאי 1932-2006

יוסי בנאי היה שחקן שהרבה להשתמש בידיו. אצל פרפורמרים, ובכוונה אינני כותב שחקנים, זו עשויה להיות תכונה מכשילה. מה לעשות בידיים על הבמה היא אחת השאלות הקשות לפתרון. יוסי ידע לתת להן חיים משלהן, בתנועת יד, אצבע הוסיף עוד ניואנס למלה, לדמות, לשיר.

יוסי בנאי - השנסונייר האחרון

יוסי בנאי, אללה ירחמו, היה השנסונייר האחרון שלנו. האיש שההומור, השירה, הכתיבה והמשחק שלו הם יכין ובועז של מקדש התרבות הישראלי. האיש שיצר קלאסיקות אינספור ושנעדר כל גינוני כוכבות, האיש שבלעדיו ''הגשש החיוור'' הייתה כמו כור גרעיני ללא פלוטוניום, הצטרף לחברו הטוב ביותר, אברם סורמלו, בבית הקפה של מעלה. היה שלום, יוסי. תמסור ד''ש לסורמלו בגן עדן. ואם אתם מתקבצים במועדון צוותא של מעלה, אתה ואבנר חזקיהו ו-נעמי שמר ו-אריק לביא ואחרים, אל תשכחו להרים טלפון לצרפת של מעלה ולבלגיה של מעלה ולהזמין את השנסוניירים שכל כך אהבת להופעת אורח.

שושנה דמארי

קשה להספיד את שושנה דמארי. הכל ידוע וממוחזר תחילת דרכה עם השיר כלניות. שלמעשה כמעט ולא שרה אותו. למעשה היה לה שיר אחר לתכנית הראשונה שלה, את כלניות הכינו רק במידה ויבקשו הדרן. כלניות נשאר מזוהה אתה, השיר האחר נעלם בשכחה.

הנצפים ביותר