ספרות ספרדית

הספר הקטן הזה, 116 עמודים של קריאה רציפה ומהנה, נפתחים באידיליה: שכונת פלרמו בארגנטינה, יום שישי בערב, לא חם לא קר והעננים מציירים משהו בשמיים. הממשלה, כמו בכל אידיליה, או אוטופיה, מעניקה מידי פעם שבעה ימי שבתא לאזרחיה, סתם כך כיוון שהיא מרוצה מהם

הספר נכתב ב 1876 כשנתיים לאחר נפילת הרפובליקה הספרדית (1874), כשהתקופה בין השנים 1868 ל 1874 הייתה רצופה במרדנות ושליטה צבאית. מתחת לסיפור האהבה בין דה ריי לרוסאריו והמתח בין דה ריי לאנשי העיירה, הספר מתאר את הקשרים הפוליטיים, החברתיים, אישיים ומשפחתיים והקרע שבין העיירה לעיר הגדולה. זוהי ביקורת צינית על הממשל, שחיתות ומסורת והביקורת של אנשי העיירה כלפי העיר הגדולה לא מפסיקה

זהו ספר קצר יחסית, 177 עמודים, כל מילה נוספת שאכתוב על הנאראטיב יחשוף אותו ויאבד מטעמו. בדרך כלל אין לי בעיה עם ספוילרים, אך הפעם אני חושבת שכוחו יאבד, אף על פי שהוא כתוב היטב וההנאה מובטחת גם אם סודו של הנער-ילד יחשף. קראסקו מתאר תיאורים נטורליסטים וריאליסטיים של הטבע, של האדמה היבשה, של השמש הקופחת, של הרעב והבצורת, של בריחה והישרדות. לדמויות בנאראטיב אין שם, המקום והזמן אינם ידועים (אך ברור למדי שמתרחש בערבות ספרד בימי הקיץ הלוהטים), וכשאין שמות לדמויות למרחב ולזמן הספר מקבל מימד שונה

אב מזמין את בנו לביקור, דבר שמפתיע ומוזר בעיני הבן... הבן מעריך שצפויה להם שיחה על ספרים, לא סתם ספרים אלא על ספרו היחידי של הבן שפרסם "חיים בגלות" – חייה של שרה גוטרמן בת למשפחה יהודית וידידת המשפחה מאז ומעולם, מיום שהגיעה לקולומביה מגרמניה בשנות ה-30.

אני לא שלם בראש. מויא נולד ב 1957 בהונדורס, גדל באל סלבדור, חי בגואטמלה, קוסטה ריקה, מקסיקו, ספרד וכיום השתקע בפנסילבניה. זהו ספרו הראשון שמתורגם לעברית. נדמה כי כל המקומות האלו, שבהם חי מוזכרים בספר הזה, התרחשויות שיכולות לקרות בכל מקום, אם בדרום אמריקה או בכל מקום אחר בעולם. הדמות המרכזית, ששמה אינו ידוע, הוא עיתונאי או סופר שכותב מאמר שבו טען שאל סלבדור היא המדינה הלטינו-אמריקאית היחידה שיש לה נשיא אפריקאי, הערה שנחשבת גזענית לדידם של חצי מהמדינה ולכן נאלץ להגר למדינה שכנה.

מעניין שרק לפני איזה ימים קראתי את הספר עלילת הנישואים וכבר נפל לידי ספר של סופר ספרדי העוסק גם הוא ,בדרכו, בחיים דרך תיאוריה הספרותית. הספר תמונה דבלינאית מתחיל בחודש מאי. ברצלונה שטופת גשם שאינו פוסק כבר כמה ימים, ממש סוף העולם. הוא חזר זה עתה מכנס בליון שם היה אמור להרצות. בשדה התעופה לא ציפה לו איש, במלון שום הודעה. הוא הסתגר בחדרו ועסק בפיתוח תיאוריה כללית על הרומן. ספרות טובה היא בין טקסטואלית, שימוש במשלב לשוני גבוה, כמעט פיוטי.

בולניו נולד בסנטיאגו, בירת צ'ילה, ב-1968 עקר עם משפחתו למקסיקו עזב את הלימודים והחל לעבוד כעיתונאי ולהיות פעיל בארגוני שמאל. בולניו שוטט בעולם, עד שלבסוף השתקע בספרד. במשך רוב חייו בולניו כתב שירה, ורק בשנות הארבעים לחייו עבר לכתיבת פרוזה. בולניו מת בברצלונה בגיל חמישים בשל בעיות בכבד בזמן שהמתין להשתלת כבד חדש.

בלעדיה / אנטוניו מוניוס מולינה. הוצאת כתר.

תחת מעטה כבד של שפה עשירה ופיוטית, לעיתים עד מחנק, מרסה מספר סיפור אהבה מתפקע מחושניות סמיכה, המבעבעת סמוך לפני השטח. מגירה טיפות זיעה דביקות המשופדות על חודן של הבחנות ציניות, סיפור עדין ועוקצני המותח ביקורת חברתית על ספרד בתקופת פרנקו סוף שנות החמישים, בו ישחקו תפקיד חשוב, האקלים הפוליטי, הבדלי המעמד וההשכלה ולא פחות מהם, תיאוריות סוציאליסטיות, רומנטיזציה של העוני והבורות של המעמד הנמוך.

פשר היה לחשוב שהיא אישה בעלת נטייה לכפייתיות. אחת מאלו שרוחצות ידיים כל רגע, שלא בטוחות שסגרו את הבית או שסגרו את הברז. אבל אגוסטינה היא אחרת. אחרת מפני שמה שיש לה קרה בהתפרצות פתאומית. בלי הסבר ובלי סימנים מקדימים.

אהבה פרוזאק סקרנות וספקנות, תרגמה מספרדית: יערית טאובר בן-יעקב, עם עובד

"ארבעה דברים הביא לי הגיל, ועל ארבעתם הייתי מוותרת בשמחה: אהבה, סקרנות, נמשים וספקות. ותארו לכם שהמשפט הזה בכלל לא שלי. הוא של דורותי פרקר". (מתוך הרהוריה של כריסטינה.)

שלוש אחיות: רוזה, אנה וכריסטינה. לכל אחת יש מאפיינים המציירים אותה בקוים חדים וברורים. הן כל כך שונות זו מזו. שונות עד כדי כך, שהתקשורת ביניהן מוגבלת ומבוססת על הבזקים קצרים של שיחות ובכי.