אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

סרטים


ביקורות ומאמרים על סרטים

שומרי הסף

שומרי הסף / דרור מורה

שומרי הסף/ בימוי ותסריט: דרור מורה. גדולתה של מדינה נעשית כאשר אזרחיה מודים ברבים על עוונותיהם, מה שאחרים מתקשים להגיד. אולי בגלל זה תומכים יותר מכל בקולנוע ישראלי שמשקף "שמאל". אנחנו מעיזים מה שאחרים לא. יצירה טובה ומרגשת תהיה רק ברגע שיגידו אמת שקשה להגיד אותה במילים, שהיא תצבוט לנו חזק בבטן ברגע שתאמר. זו גדולתה של יצירה שהובילה גם את "שומרי הסף" להיות אחת מאלה. יש שאומרים שהסרט שמאלני. שחושבים על זה, זה אפילו נדוש יותר לחשוב שעוד סרט שמאל מאוסף סרטי הסכסוך הישראלי-פלשתיני מבית היוצר שלנו מועמד לאוסקר

מת לחיות ביום טוב או איך מכתימים מותג? - ביקורת

מת לחיות ביום טוב או איך מכתימים מותג? - ביקורת

הפרק החמישי במותג המקובע 'מת לחיות', מעמיד את השוטר האהוב, ג'ון מקליין, במצב בו לא היה מעולם בעבר: עשרים וחמש שנים אחרי שסיכל שוד מתוחכם, במימון נאקאטומי פלזה, והציל את אשתו מפושעים אכזרים, הוא נוסע עכשיו למוסקבה עם מרכיבים גדולים של אותה המשימה: ג'ק מקליין הקטן והמיוסר, שעכשיו כבר גדול, עומד לדין על רצח בקצה העולם, ואבא נוסע לשם על מנת להחזיר אותו הביתה, בלי גיבוי, אבל עם ארבע תוכניות קודמות שכבר עבדו בשבילו בעבר לא רע.

ג'אנגו ללא מעצורים / טרנטינו

ג'אנגו ללא מעצורים / טרנטינו

עוד סרט מבית היוצר של טרנטינו כשכולם יודעים לצפות מראש מה שיראו על מסך הקולנוע. זה כמו שאוכלים אוכל איטלקי טוב ויודעים מראש שסיכוי קלוש שניפול במנה. אז יש משהו תקף גם לגביי הסרט הזה. לא יכולה להגיד שהגעתי לסרט גרוע, ההפך. הסרט הוא אחת הפרודיות היותר האינטליגנטיות המוצלחות ואולי הראשונות שמעיזות לגעת דווקא בתקופה כל כך טעונה של אמריקה וזאת בדרך כל כך הומוריסטית ומשעשעת כזו. זו אחת היצירות היותר פופולאריות ונצפות של הסרטים שמוקרנים זה עתה על מסכי הקולנוע פה בישראל. לפחות כמו אותן יצירות קודמות: "כלבי אשמורת", "ספרות זולה", "להרוג את ביל" ועוד יצירות רבות אחרות ושיסלח לי טרנטינו אם שכחתי למנות גם אותן

פסיכו לא מת

פסיכו לא מת

לפני כמה ימים נפטרה השחקנית ההוליוודית ג'נט לי. הגברת לי זכורה כמי ששיחקה בסרטים קלאסיים כמו "השליח ממנצ'וריה" (שלאחרונה נעשתה לו גרסה חדשה ומודרנית) וכאמה של השחקנית ג'ימי לי קרטיס. אך יותר מכל היא זכורה ככוכבת של אחד הסרטים המפורסמים ביותר בתולדות הקולנוע, סרט שיצר ז'אנר שלם ושינה למעשה את הדרך שבה אנחנו רואים סרטים, "פסיכו" סרטו המפורסם ביותר של במאי סרטי המתח המפורסם והמצליח מכולם אלפרד היצ'קוק שנוצר ב-1960. היום סרט זה נמנה בכל רשימה של הסרטים המעולים ביותר שנוצרו אי פעם ולרוב כסרט האימה הטוב ביותר של כל הזמנים.

הציפורים של היצ'קוק  / קמיל פאגליה  - האישה והציפורים

הציפורים של היצ'קוק / קמיל פאגליה - האישה והציפורים

בסדרת ספרי "ליבידו" לקולנוע, בהוצאת רסלינג, ראה אור לאחרונה הספר "הציפורים של היצ'קוק", פרי עטה של החוקרת וההוגה הפמיניסטית השנויה מאוד במחלוקת קמיל פאגליה, העוסק בסרט האימה המפורסם של אלפרד היצ'קוק - "הציפורים". כל מי שגדל על סרטי קולנוע בשנות הארבעים והחמישים, השישים, ואפילו השבעים והשמונים, מכיר את המונח "סרט של אלפרד היצ'קוק" כשם נרדף לסרט מתח. וכאשר נאלצים לבחור מבין עשרות הסרטים המפורסמים שיצר במאי, מצטמצמת הבחירה לרוב לשתי דוגמאות בולטות, מרשימות ומפורסמות במיוחד. שני סרטים שאותם יצר הבמאי בזה אחר זה - "פסיכו", (1961), שעסק ברוצח סידרתי מטורף, ו-"הציפורים" (1963).

היצ'קוק - הסרט

היצ'קוק - הסרט

הסרט היצ'קוק מהווה מבט אל הפסיכוזה של יוצר הסרט 'פסיכו', אלפרד היצ'קוק, אמן המתח, שבילה קרוב לחמישים שנה מאחורי המצלמה. 'היצ'קוק' מרים את סיפור חייו של הבמאי בשיא הצלחתו ומספר סיפור על אהבה על סט צילומים של סרט מתח, על רקע זוועות האימה והמתח של 'פסיכו', קלאסיקת האימה של הקולנוע האמריקאי. מדובר בהפקה זוהרת שבחזיתה שני זוכי אוסקר: אנתוני הופקינס המגלם את היצ'קוק והלן מירן המגלמת את אשתו אלמה הטוענת בתוקף ש"אי אפשר לחיות איתו, אבל זה שווה את המאמץ". היצ'קוק' מרגיש כמו קריקטורה סוריאליסטית באופרת סבון על חיי הבמאי הגדול.

ארגו / בן אפלק - ביקורת

ארגו / בן אפלק - ביקורת

בן אפלק, בימאי הסרט והשחקן ההוליוודי שזכה לביקורות הגרועות ביותר בתעשיית הוליווד של העשור האחרון, מגיע הפעם לנצח. מעניין כי האמפטיה שלי כלפיו נבעה כתוצר לסרט "פרל הרבור", שעד היום אני לא זוכרת כלום מהסרט מלבד זה שהיה כל כך צפוי וגרוע. אני זוכרת שפרצופו האמריקאי היה כל כך צפוי בסרטים של הז'אנר האמריקאי הנדוש של סוף המאה ה 20. הריי אם כבר לראות עוד שובר קופות של הוליווד, זה בעיקר כדי לראות פנים יפות של אמריקאי בתוך בובת ברבי גברית.

עיר שבורה / אלן יוז - ביקורת

עיר שבורה / אלן יוז - ביקורת

הסרט עיר שבורה הוא מותחן פוליטי בוגר בעל אלימות, שפה בוטה, והרבה שתייה כבדה. בכיכובם של ראסל קרואו ומארק וולברג. כוכב אמיתי, המציג תפקיד מאופיין באלימות די אינטנסיבית של אדם שנגמל מאלכוהול במשך שבע שנים, ואחר כך שקע עמוק בחזרה להרגלי השתייה. הסרט רצוף תמונות של קורבנות ירי לחימה אכזרית, כמה קטעי סקס, לא מספיק לטעמי, והרבה קללות, גם לא מספיק לטעמי.אותי הסרט שימח ושעשע. ככל שאני חושבת על העיר ההרוסה שראיתי, אני נהנית יותר. הסרט לא גדול, אבל הוא מביא נבזות מושכת מסוימת, שהשאירה אותי נטועה בכסא, כוססת ציפורניים במתח ולחץ. הוא עשוי בקפיציות מדליקה, שניכרת מול המצלמה על ידי הכישרון המשובח של צוות השחקנים המופתי.

הניצוד/ תומאס וינטרברג - סרט

הניצוד/ תומאס וינטרברג - סרט

הניצוד/ בימוי ותסריט: תומאס וינטרברג. זהו סיפור על גנן שמסור לעבודתו, אדם ממעמד הביניים שחי ועובד לפרנסתו. בין היתר מנסה להתמודד עם הגירושין וחייו הזוגיים. הוא ניכנס לשרשרת האשמות נוקבות וליחס ברוטאלי כאשר אחת הילדות בגן מספרת על חוויה מינית ששמה את הגנן בראש הפירמידה כמואשם היחיד בהתעללות מינית. שאדם אשם יוצא זכאי כולנו חרדים מחמת הספק שאותו האדם יצא מהכלא ויבצע פשעו שנית. מה קורה ברגע שזכאי יוצא אשם? שאלתם את עצמכם פעם מה קורה אז? איך אתם הייתם מתייחסים מקרה כזה? ומה באמת חברה צודקת תעשה בנידון?

מהפכה בבית

מהפכה בבית – ביקורת

חדשות טובות עבור אוהדי בילי קריסטל, מריסה טומיי ובט מידלר: הסרט 'מהפכה בבית', ילמד אותם להסתמך על תחושות בטן מוקדמות ולהחשף לעובדות חיים קשות: לפעמים, שחקנים מבטיחים יכולים לאכזב. או במילים אחרות, אם נראה לכם שהסרט דבילי, אבל הסתמכתם על השחקנים המובילים אותו שיצילו את המצב, לכו על תחושת הבטן הראשונית שלכם. כי לפחות בסרט הזה, מדובר בתערובת חסרת בושה של סלפסטיק מגונה והומור דבילי. הפקת הסרט העניקה לבילי קריסטל ולבט מידלר תפקיד של סבא וסבתא, לראשונה בקריירה הקולנועית המפוארת שלהם

למלא את החלל - סרט

למלא את החלל - סרט

למלא את החלל, סרטה הראשון, המדובר, המשובח, עטור הפרסים של רמה בורשטיין, שחקנית בעברה, חוזרת בתשובה היום, ובימאית עילאית, מספק "הצצה", כדבריה, אל עומק חיי הקהילה החרדית התל אביבית. בזכות זוויות הצילום הגאוניות, בקושי ניתן לזהות את שדרות רוטשילד. זהו אחד הנדבכים המאפיינים את הסרט: הפרטים לא חשובים. חשובה דרך העברת המסר. למעשה, אי אפשר לדעת מה מתעלה על מה. רמת המשחק המצוינת של הדס ירון, יפתח קליין ועירית שלג, רמת הצילום המופלאה, או התסריט המעולה.

העלבת מוחמד

בימים האחרונים העולם נשטף בגל של מחאות מוסלמיות אלימות, הכוללות הפרות סדר, שריפת דגלים (ארה"ב, ישראל וגרמניה), פריצה לשגריריות ורצח שגרירים! התירוץ הרשמי לפרוץ המהומות הוא סרט המציג את נביא האסלאם – מוחמד – באור מגוחך. התבוננות קצרה בסרט מגלה סרט ילדותי, חסר כח משיכה ודל תקציב. קשה להאמין שבגין סרט כזה תפרוץ 'מהומת אלוהים' לאורכו ולרוחבו של הגלובוס. אם ננסה לחשוב כיצד היה נוהג העולם הנוצרי או היהודי אל מול סרט פוגעני ולא ראוי שכזה, לא נצטרך להרחיק לכת יתר על המידה.

טד / סת מקפרלן סרט

טד / סרט - סת מקפרלן

על הסרט "טד" / בימוי סת' מקפרלן, והפרודיה האמריקאית על סרטי ה"מגי'ק". טד" הוא סרט הקולנוע הראשון של סת' מקפרלן, באולפני יוניברסל. היוצר הוא יוצרה של סדרת הטלוויזיה הפופולרית "איש משפחה" המככבת על המסך הקטן כסדרה מצוירת. הסיפור מתרכז באדם ובובת הדוב שלו, שמתעוררת לחיים בעקבות משאלת ילדות.

הבמאי האוסטרי מיכאל האנקה זכה בפרס הגדול בעבור סרטו Amour, בו משתתפים שני כוכבי עבר, ז'אן לואי טריטיניאן בן ה- 82 ועמנואל ריבה בת ה-

מברגמן להאנקה – הקשיש בפסטיבל קאן 2012

השנה בישרו אמצעי התקשורת מקאן מראש אודות הזוכה הוודאי והצפוי לפסטיבל הסרטים היוקרתי – ולא טעו. הבמאי האוסטרי מיכאל האנקה זכה בפרס הגדול בעבור סרטו Amour, בו משתתפים שני כוכבי עבר, ז'אן לואי טריטיניאן בן ה- 82 ועמנואל ריבה בת ה- 85. נצחונו זה של האנקה הוא ב"נוק אאוט" של ממש, גם כיוון שמדובר בזכייה שנייה ב"דקל הזהב" של הבמאי המקורי. אך לא פחות מפתיע מכך הוא העיסוק בסרט בזיקנה הסופנית ובאבדנים הקשורים כמו מחלת האלצהיימר של האישה – כל זאת בנוסח הצגת קשישים שהיתה נחלת הקולנוע בעבר.

עבר שחור עתיד ורוד / קובי ניב

עבר שחור עתיד ורוד / קובי ניב

תמיד תמהתי איך בארץ שיש בה קהל רב לסרטי איכות אין כמעט ספרים העוסקים בקולנוע. ברוב הארצות יוצאים לאור ספרים המנתחים את עבודתם של במאים חשובים או ספרים המוקדשים לסרט אחד. אצלנו מתפרסמים כעשרים ספרים ביום, ספרים על קולנוע כמעט ואין. לא ספרים ולא כתב עת רציני. צופה הרוצה להבין קולנוע לעומק צריך לקרוא על קולנוע דבר שאינו פחות חשוב מלראות סרטים. ראינו את הסרט, אנו מבינים את העלילה, רואים דמויות, משחק, לעתים הטכניקה מתפרצת. ולעתים דנים גם במשמעות.

הסיפור של יוסי

יוסי בלי ג'אגר אבל עם תום

זוכרים את סופו של הסרט יוסי וג'אגר? בוודאי. ג'אגר מת ויוסי נשאר לבד כאשר חלק מהקהל הזיל דמעה וליבו נצבט, לראשונה על גיבור הומוסקסואלי. ניתן לשער משמו של הסרט הזה שהוא המשך לסרט הקודם. בעלילת המשך, עשר שנים אחרי, יוסי הוא כבר רופא, לא סתם רופא אלא קרדיולוג. כמה סמלי, לפי פניו העגומות ניתן להבין שאת לבו השבור הוא לא מצליח לרפא. עשר שנים והוא עדיין נושא בתוכו את האבל ואת האהבה. וכולו אכול געגועים המונעים ממנו חיים. אירוע פתאומי דוחף אותו לצאת לחופשה בה יפגוש צעיר, וניצוץ חדש יידלק בו ויפיח בו תקווה.

בושה סרט של סטיב מקווין

בושה של סטיב מקווין

בסרטו החדש בושה סטיב מקווין עושה סרט שהוא על סף הניסיוני. כמעט שאין בסרט עלילה. ישנו גיבור מכור למין וסביב זה נסב כל הסרט.ישנה האסתטיקה. הסרט מתרחש בניו יורק. ניו יורק שכמוה לא ראינו. בלי הזוהר בלי נצנוצי ניאון וצבעוניות בוהקת בלי המוני אדם ברחוב. וישנם שני שחקנים. מייקל פסבנדר וקארי מוליגן.

מקום בטוח: הקולנוע החרדי הגברי חי וקיים

מקום בטוח: הקולנוע החרדי הגברי חי וקיים

כבר כמה שנים שאני סובב סביב הקולנוע החרדי, כחוקר סקרן שמנסה להבין את התופעה, שלכאורה לא קשורה אחד לשני, קולנוע וחרדים. קולנוע חרדי נשמע משהו לא הגיוני באוזניהם של חילונים וגם על פי הבנתם של חלק מסוים מהחרדים, ממגזרים ומגישות שונות, אך זו עובדה - הוא קיים כבר למעלה מעשור שנים ואף מתפתח לכיוונים חדשים.

מסה על אהבה ו-וודי אלן

מאז ימי קדם כותבים המשוררים על אהבה: המשילו אותה לאהבת האל, החריבו בשבילה את טרויה. מהי האהבה?

כרזת הסרט סינגל מן

סינגל מן

אם יש מה להגיד על הסרט כדבר ראשון הוא שהסרט הוא יצירת אמנות. כמעט כמו וידאו ארט לעתים. חוש היופי והאסטטיקה ניכר בכל פריים

לבנון סרט

לבנון ילדה שלושה סרטי מלחמה. כל אחד שונה. כל אחד מזווית אחרת. כולם עוסקים בשבר הנפשי שאחרי ותוך כדי המלחמה. שלושת הסרטים עוסקים בחייל הפרטי. בשבר שלו. ההתמודדות עם מה שהמלחמה מביאה לחייו ומה שהיא מנפצת.

עגמי סרט

סרט המערב חיי יהודים וערבים בשכונה יפואית. שכונה של בתים קטנים, צפופים ועניים שמולה ים כחול. מרחב התקווה.הסרט מחולק לחמישה פרקים. כל פרק והגיבור שלו המתחבר לגיבורים האחרים, כולם לסיפור אחד וכולם מסופרים על ידי ילד כשרוני שגם מצייר את האנשים וההתרחשויות. סרט שהזמן הוא מרכיב חשוב בו. זמן לא ליניארי שרץ מסוף להתחלה ולהפך

נער קריאה

עלילת הסרט "נער קריאה" מציגה את סיפורו של בחור כבן 40 שנזכר בתקופה קצרה בהיותו מתבגר צעיר ותמים. היה זה בימים שאחרי מלחמת העולם השנייה. מייקל ברק הוא נער בן 15, שפוגש במקרה באישה מבוגרת, בודדה וקצת מוזרה, שעובדת בחשמלית (סוג של רכבת עירונית). הוא מנהל עמה רומן שבו היחסים ביניהם מושתתים על תשוקות ועל סיפורים לה הוא מספר, שמהם היא ניזונה. הרומן נקטע כשהיא לפתע וללא הודעה מוקדמת נעלמת באופן מסתורי מחייו. שנים לאחר מכן, כסטודנט למשפטים הוא נתקל בה שוב, כשהיא אחת הנאשמות העיקריות במשפט המתנהל נגד פושעי מלחמה גרמניים. היא נאשמת שהיא האחראית הראשית לסלקציות שנעשו באוושויץ, ובין היתר גם לרציחתם (שריפתם) של יהודים בבית כנסת. אולם לצופים מתברר שהאשמה עליה אינה נכונה, אלא היא פשוט פעלה כמו רובוט. נראה כי היא מחפה על האנלפבתיות שלה במחיר מותה, ושהיא פשוט פעלה כמו סוג של מכונה שממלאת פקודות, ללא רגשות וללא חשיבה מפוכחת על המציאות.

בן חור הסרט: תיעוד או עריכת היסטוריה מחדש

בן חור הסרט: תיעוד או עריכת היסטוריה מחדש?

במאמר זה אעסוק בניתוח הסרט "בן חור" על היבטיו ההיסטוריים ואבדוק את נאמנותם של יוצריו לאירועים ההיסטוריים.

מבצע ולקירי

לאחר הצפייה בסרט "מבצע ולקירי" (valkyrie בריאן סינגר, 2008, ארה”ב/גרמניה), התחזקה בי התחושה כי מתחולת מהפכה תימטית (אם אשתמש במונחיו וברעיונו של פופר על מהפכות מדעיות) בשדה הקולנועי בהקשר של סרטים שעוסקים בנושאים של השואה בפרט ושל מלחמת העולם השנייה בכלל – זוועות המלחמה אינם מצטלמות עוד, הקורבנות לא מעניינים עוד, אלא רק הסיפורים הקטנים, הקלילים יחסית, והאנושיים, שמחפשים למצוא עוד ועוד גיבורים. אלו הם אלו שמודגשים כנוכחים בסרטים משני עברי המתרס – של הגרמנים, שפעם עוד היו רעים, ושל הקורבנות היהודים, שמוצגים פשוט כשבויי מלחמה.

אבן השתיה / טלי אוחיון - מקום לידתו וחורבנו של העולם

סרטה הדוקומנטרי החדש של טלי אוחיון "אבן השתיה" עוסק במקום המסוכן ביותר עלי אדמות "הר הבית" ובסכסוך הקיים לגביו בין שלוש דתות עולמיות ומנסה להבין מה הסיבות לקדושת המקום והאם הוא אכן יכול להביא לשינוי עולמי מסיבי, לטובה או לרעה. הבמאית יצרה את הסרט מנקודת המבט של מאמינה בקדושת המקום. כותב שורות אלו מאמין הרבה פחות אך התרשם בכל זאת.

האחים כהן / לקרוא ולשרוף

סרטם החדש של האחים כהן, "לקרוא ולשרוף”, הוא סרט מתוחכם שמציג מצד אחד קומדיה חביבה עם רמת ביקורתיות בינונית אך שנונה. אולם, מצד שני מדובר על סרט שמציג טענה הרבה יותר מורכבת וחשובה: הסרט מבקש ליצור מהפך תפישתי רדיקלי, כפי שהדמות הראשית האמיתית בסרט, שמתגלה רק בסופו, מבקשת לעשות.

סרט זה מוגדר כקומדיה, אולם מדובר על קצת יותר מזה, כיאה לאחים כהן, שנחשבים יוצרים מתוחכמים שלא מסתפקים ב"סתם" קומדיה, אלא אחת שממנה נצא עם ערך מוסף. אותה צריך לקרא בתבונה, לחשוב ולתהות על מה כל המהומה.

סופרמן של מנחם גולן

לרגל שבעים שנה לדמות הקומיקס של סופרמן הינה ראיון עם האיש שהפיק את הסרט "סופרמן 4 " סרט סופרמן האחרון בכיכובו של שחקן סופרמן המפורסם מכל כריסטופר ריב, הלא הוא המפיק הישראלי מנחם גולן.

סקס והעיר הגדולה – המשולש המשפחתי המושלם

הסדרה "סקס והעיר הגדולה" הסתיימה כבר דיי מזמן. עם סיומה ולמעשה בכל מהלכה חשבתי לעצמי ולעיתים גם התרגזתי על כך שכיצד ייתכן כי ארבעת הנשים הלכאורה עצמאיות, ליברליות וחופשיות הללו שמוצגות בסדרה בסופו של דבר מחפשות דבר אחד - את הבן זוג מהמין השני שיהפוך אותן להיות מאושרות, אך היה משהו שנעדר מעיניי, שלפתע התגלה לי בסרט החדש "סקס והעיר הגדולה".

אנטארקטיקה - סרט

הוכנר עשה צעד ענק קדימה הן מבחינת מבנה התסריט והן מבחינה טכנית. אנטרקטיקה הוא סרט מבריק כמו סרט הוליוודי טוב. הוא פחות סרט לילה וחשוך כמו סרטו הקודם "ילדים טובים" כאן הכל מתרחש מול האור.

הנצפים ביותר