היסטוריה אמריקאית

מסילות הברזל החלו את דרכן ברחבי ארצות הברית כעסקים פרטיים שפעלו מכוחם של זיכיונות הפעלה שכללו הענקת זכויות דרך ברצועות קרקע עליהם הונחו המסילות, וזכויות בקרקעות לצורך הקמת תחנות רכבת, מחסנים ומתקני תחזוקה. רוב ההשקעה הכספית בפיתוח הרכבות מומן בכספים שגויסו בשוק ההון וחלק ממנה היה מענקים מקומיים מערים ועיירות שחפצו בקשרי תחבורה מתקדמים לסביבתם.

השפעת המדיניות הניאו-ליברלית של ממשל רייגן על השחורים בארצות הברית וגזירת ההשפעות של מדיניות כזו על מעמד הערבים בישראל

ביום ראשון ה- 7.12.1941 תקפו מטוסי הצי היפני את נמל הצי האמריקאי בפרל הרבור בהוואי. התקפה זו הייתה יריית הפתיחה למאבק הסופי בין שתי המעצמות שניסו לשלוט באזור האוקיאנוס השקט קרוב ל- 50 שנה.

ניקסון שאף ליצור סדר עולמי חדש המתבסס על יציבות ביחסי שתי מעצמות העל. יהיה זה פשטני לתפוס את מאזן הכוחות כמשחק סכום אפס, כפי שקנדי וג'וסון תפסו אותו. כישלונות בתחום אחד יכולות להביא להצלחות בתחום אחר – הקיפאון בויטנאם עלול להוביל להתקרבות לסין למשל. חלוקת העוצמה הכוללת במערכת היא החשובה כחלק מהגישה ההוליסטית של ניקסון וקיסנג'ר.

בשנת 1837 נפח בשם ג'ון דיר, שהתגורר אף הוא באילינוי, ייצר ומכר מחרשות מתכת. בשנת 1868 הוא ייסד חברה שעסקה במיכון חקלאי ונקראה על שמו. שתי היוזמות המקומיות הפכו לסיפורי הצלחה העומדים במבחן הזמן קרוב ל – 150 שנים ולשתי חברות ענק

השאלה המרכזית שתעסיק את הקורא היא האם ארה"ב, שנהינת כיום ממעמד של מעצמת על יחידה, תמשיך לעמוד בראש עולם חד קוטבי או שהמערכת תעבור טרנספורמציה לעבר רב קוטביות וארה"ב תאבד את מעמד הבכורה בה

פעולת הטרור של ה-11 בספטמבר הייתה שונה מפעולות הטרור שקדמו לה, מכיוון שבפעולה זו הצליחו המחבלים להפוך את האלימות לחיזיון גלובלי. למפגעי התאומים ושולחיהם לא היו מטרות פוליטיות וחברתיות מוגדרות. לא היו להם דרישות מפורטות אלא יצרו שורה של דימויים קטלניים. מעשי הטרור ב-11 בספטמבר ("היום ההוא") לא היו פלישה מן החוץ של "אחר" מרושע ובוגדני, אלא נוצרו במלואם בתוככי עולם עכשווי ורגיל. השטח הגלובלי שצץ מתוך חורבות ה-11 בספטמבר ומה שבא בעקבותיו הוא שונה בתכלית. שבר היסטורי הוא תהליך המותיר שוליים חדים. מעולם לא היה חתך נקי מן העבר ואף פעם אין הוא כזה. הצגת האלימות כחיזיון גלובלי מבדיל את ה-11 בספטמבר ממעשי טרור קודמים.

סדרת מאמרים: מלחמת האזרחים בארה"ב- מאבק בין שתי ציביליזציות ( 1861 – 1865). מאמר שלישי: מערכת הבחירות לנשיאות – 1859 ופרישת 11 מדינות דרומיות מהיוניון ב- 1860/1. להחלטת ביה"מ העליון בעניינו של דריד סקוט היו, כאמור, השלכות מרחיקות לכת. עפ"י החלטה זו היו פקודת הצפון- מערב ופשרת מיזורי בלתי- חוקיות. בו- זמנית התנהלו בקנזס ונברסקה מהומות דמים. הדרך היחידה לצאת מהתסבוכת הייתה להכניס תיקון לחוקה. אברהם לינקולן היה עו"ד צעיר מאילינוי. הוא נבחר מטעם המפלגה הוויגית לבית הנבחרים של אילינוי

מלחמת האזרחים בארה"ב- מאבק בין שתי ציביליזציות ( 1861 – 1865). מאמר שני - השלבים בהתפתחות המחלוקת על בעיית העבדות. בתקופת השלטון הבריטי היה הריכוז העיקרי של העבדים בדרום. בצפון היה מספרם נמוך והם הועסקו בעיקר בשירות בבתי עשירים. אבל, רוב הסוחרים שעסקו ביבוא עבדים מאפריקה המערבית היו מהצפון. הרטוריקה במאבק נגד הבריטים העלתה למודעות הציבור את הסתירה והצביעות שבין דרישת הלבנים במושבות לשוויון זכויות במסגרת האימפריה הבריטית ובין קיומה של העבדות.

מאמר זה יסקור האירועים עצמם – מה מיוחד באירועי ה-11 בספטמבר, תוך בחינת אחת התיאוריות שהתגבשו לאחר המלחמה הקרה, תארו והתנבאו לגבי המלחמה הבאה – "התנגשות הציביליזציות" של סמואל הנטינגטון. מתוך כך עולה השאלה האם אירועי ה-11 בספטמבר אכן מעידים על התנגשות הציביליזציות, כפי שחזה הנטינגטון. החלק הראשון יעסוק בבחינת האירועים כרקע להבנה מה אנו עומדים לבדוק, אחריו אתן רקע כללי של התיאוריה של הנטינגטון – התנגשות הציביליזציות, על פי המאמר שפורסם ב-1993 בפוריין אפיירס. מיד אחריו אסקור את הביקורות על הפרדיגמה של הנטינגטון, ביקורת זו תסייע בידי להעלות את המסקנות המתחייבות מתוך כך.

מאמר ראשון בסדרה: ההבדלים מבחינה כלכלית בין החברה בצפון ובדרום: חברה עירונית – תעשייתי לעומת חברה חקלאית סמי- פאודלית. מלחמת האזרחים המוכרת יותר בשמה כמלחמת הצפון נגד הדרום, הייתה, למעשה מאבק בין שתי ציביליזציות. המלחמה לא פרצה בשל שאלת העבדות במובנה הצר של המלה. הוויכוח על העבדות היה חלק ממחלוקת עמוקה בנושאים כלכליים, חברתיים, פוליטיים ותרבותיים בין הצפון לבין הדרום. מלחמת האזרחים פרצה משום שבצפון ובדרום התפתחו שתי חברות שונות זו מזו תכלית שינוי, ובעלות אופי ואינטרסים שונים.

העבדים עבדו באחוזות במיגוון של תפקידים. רובם הועסקו בחקלאות, אבל היו ביניהם גם אומנים, נהגים ומשרתים. יתר על כן, היו גם עבדים שהועסקו במכרות ובתעשייה. בדרום היה נוהג של השכרת עבדים לעבודות מחוץ לאחוזה. בעוד שעד הקמתה של ארה"ב הסתמך הדרום על יבוא עבדים לצרכיו, הרי לאחר העצמאות הופסק יבוא העבדים בהסכמת הדרום, וב- 1808 נאסר יבוא עבדים בהחלטת הקונגרס. אבל הפסקת היבוא לא הביא לחיסול העבדות כגורם כלכלי, בשל הריבוי הטבעי הגבוה של העבדים, שכן, בניגוד למדינות עבדים אחרות, בדרום היה שוויון בין אחוז הנשים והגברים באוכלוסיית העבדים והמצב אף איפשר קיום משפחות.

שרידים של אוניית קיטור, ה- SS United States , שנבנתה במלחמת האזרחים האמריקאית במאה ה-19 נמצאה לאחרונה בחופי דרום קרולינה בעומק של כמה מטרים מתחת לפני המים. הספינה הושקה ב-1864 וב-1881 היא נעלמה ב-Cape Romain. מספר רב של שרטונות שמגיעים עד לכ-10 ק"מ מהחוף הופכים את השיט באיזור לתובעני ומסוכן וספינות נוספות שקעו במצולותיו. כלי שיט נוספים שטבעו בנתיב זה כוללים את הצוללת ממלחמת האזרחים האמריקאית ה- H.L. Hunley ואת ספינת המבריחים ה- SS Ozama.

בקרב היסטוריונים וכלכלנים מתנהל וויכוח בנושא העבדות. הדיון מתרכז במספר סוגיות: כושר החיוניות של העבדות, מידת הרווחיות של כלכלת העבדים וחלקה של העבדות בפיגור הכלכלי של הדרום האמריקאי. במונח כושר החיוניות של העבדות הכוונה היתה לתופעת הביקוש הגובר לעבדים והעלייה המשמעותית במחירי העבדים. נוצר פער משמעותי בין ההוצאות לגידולו של העבד ובין מחירו בשוק. ההצע הכולל בשווקי העבדים הגיע ל700,000- וגידול עבדים הפך לענף רווחי.

ראיות ארכיאולוגיות חושפות סיפור מזעזע של קניבליזם בקרב המתיישבים בצפון אמריקה במאה ה-17. כולנו מכירים את ג'יימסטאון, וירג'יניה (המושבה האנגלית הראשונה בעולם החדש) מהסיפורים של פוקהונטס, אלא שעצמות אדם שנחשפו במזבלה באיזור שנה שעברה מעידות כי המתיישבים האמריקאים נאלצו להתדרדר לקניבליזם על מנת לשרוד את החורף הקשה של שנת 1609-10.

בשנים האחרונות החלו החוקרים להקדיש תשומת לב לעיור במערב ולניתוח אופייה של החברה העירונית שצמחה במערב. ארנסט ק.אליקספירסם ב1970- מאמר בשם "ניידות חברתית בקהילה בעמק נהר המיסיסיפי במאה התשע-עשרה". המחקר עוסק בשינויים שהתחוללו בין השנים 1890-1850 בעיירה קהירו באילינוי, שהיתה באיזור ה"ספר" של המערב התיכון. אליקס בחר במדגם של ראשי משפחות שהופיעו ברשימות הצנזוס בשנים 1850, 1860, 1870, 1880 והביא נתונים לגבי גיל, השכלה, גזע, מוצא לאומי, רכוש, מקצוע, סטאטוס חברתי וגודל המשפחה.

המערב, "האדמה החופשית" ו"שסתום הביטחון" של החברה האמריקנית. מאמר מספר 11 :החברה האמריקנית בצפון- מערב. עפ"י חוזה השלום עם בריטניה מ 1783- נקבע גבולה המערבי של ארה"ב על נהר המיסיסיפי, וניפתחה הדרך להתפשטות מערבה, בשטח שבין הרי האפלצים והאלגנים ונהר המיסיסיפי. פקודת הצפון מערב מ-1787- קבעה את הדפוסים והנוהלים להתיישבות בשטחים החדשים. בפקודת הצפון מערב ניקבע שהשטח הצפוני מערבי שייך לארה"ב ולא יחולק בין המדינות הקיימות. מאמר 11 בסדרה: "אמריקה ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות": מיתוס או מציאות.

על מנת להבטיח את בטחונה הלאומי של ארה"ב האמין ממשל קנדי בהמשכיות של מדיניות הבלימה, כלומר מדיניות שתמנע מהגוש הקומוניסטי (ברה"מ או סין באסיה) לשלוט על שטחים נרחבים. ממשל קנדי ראה בעולם המתאפיין בחד-גוניות קומוניסטית כסכנה לארה"ב. לפיכך, על האחרונה לתמוך בעולם רב-גוני ולא באוניברסאליזם. מאזן הכוחות בעולם הוא שברירי. עוצמה נמדדת לא רק במונחים חומרים אלא גם במונחים פסיכולוגים – תפיסתיים – נכונות לפעול ואמינות של הרתעה. שינוי מזערי במאזן הכוחות בעולם עלול להוביל להחלשות כושר העמידה מבחינה פסיכולוגית של כוחות העולם החופשי ולגרור עמו תהליך שרשרת עם תוצאות הרסניות לביטחונה של ארה"ב.

חסידי התיאוריה השוויונית (אסכולת הקונצנזוס)הכירו , כזכור, בקיומם של מעמדות בחברה, אבל קבעו שהחברה האמריקנית היתה חברה פתוחה והמעבר ממעמד למעמד היה קל, יחסית. הם הדגישו את שיעורי את הניידות החברתית הגבוהים והגדירו את החברה כחברה מעמד בינונית. מצדדי אסכולת הקונפליקט קבעו, כזכור, שהחברה באמצע המאה התשע-עשרה לא היתה שוויונית, הבדלי המעמדות היו בולטים והיו פערים משמעותיים ברמת ההכנסה ובחלוקת העושר.

קובה הייתה בעלת חשיבות עצומה לארה"ב בגלל הקרבה שלה לחוף האמריקאי ובגלל אינטרסים כלכליים שתעשייה הקובנית (בעיקר תעשיית הסוכר) מ 1898, בעקבות מלחמת ארה"ב –ספרד, הייתה קובה תחת השפעה אמריקאית. ארה"ב לא יכלה להשלים עם השתלטות קסטרו על האי בינואר 1959 מכמה סיבות עיקריות: 1) הלאמה קובנית של התעשייה והחקלאות שפגעה באנשי עסקים אמריקאים.   2) חיזוק היחסים של קובה עם ברה"מ ( יחסים רישמיים נוסדו בקיץ 1960) – ארה"ב לא יכלה להשלים עם חדירה רוסית למה שנחשב החצר האחורית שלה.

אדוארד פאסן פירסם מחקרים על אופי החברה סביב אמצע המאה התשע-עשרה. במאמר שפירסם ב1971- בשם המיתוס השוויוני והמציאות החברתית באמריקה:עושר, ניידות ושוויון בעידן האדם הפשוט. בדק פאסן את שיעורי הניידות החברתית ומידת הזמינות של שוויון ההזדמנות. הוא ניתח את ההרכב הסוציו-כלכלי של העילית במספר ערים בצפון- מזרח, והגיע למסקנה שרוב העילית בערים בוסטון, פילדלפיה, ניו-יורק וברוקלין. מוצאה היה ממשפחות מהעילית או מהמעמד הבינוני הגבוה, ומיעוטם מהמעמד הבינוני והנמוך. מאמר תשיעי בסדרה: אמריקה ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות: מיתוס או מציאות.

השינויים במערכת הכלכלית ובמבנה החברתי של האמריקנית סביב אמצע המאה התשע-עשרה. בין השנים 1860-1830 עברו על האיזור הצפוני-מזרחי שינויים מרחיקי לכת בכול התחומים, שהכינו אותה, בהדרגה, למעבר מחברה קדם-תעשייתית לחברה תעשייתית. ערב מלחמת האזרחים עמד הצפון-מזרח על סף מהפכה תעשייתית שנבלמה, זמנית, לדעת הכלכלנים רוברט גלמן( Robert Gallman) וסטנלי אנגרמן (Stanley L. Engerman), בשל פרוץ מלחמת האזרחים. המהפכה התעשייתית פרצה במלוא עוזה, מיד עם סיומה של המלחמה.

תיירים לא מעטים הגיעו לארה"ב במשך המאה התשע-עשרה במטרה לבדוק במה שונה החברה האמריקנית מזו האירופאית, ובאיזו מידה מגשימה ארצות הברית של אמריקה את המיתוס שייצרה, המיתוס המכונה ה"חלום האמריקני". התיירים התרשמו עמוקות מהאופי הדמוקרטי של החברה האמריקנית. הדעה הרווחת היתה שהחברה בארצות הברית היא הקרובה ביותר לחזון של חברה ללא מעמדות. אלכסיס דה טוקוויל, היסטוריון צרפתי בעל השקפות ליברליות, ביקר בארצות הברית כתייר וסיכם את רשמיו מארץ זו בספרו "הדמוקרטיה האמריקנית", שיצא לאור בשנת 1835.

המדיניות הכלכלית של ארה"ב התבססה, במהותה, על התפישה הכלכלית של הליברליזם הקלסי, אבל שנים מאדריכלי המדיניות הכלכלית בימיה הראשונים של הרפובליקה, תומס ג'פרסון ואלכסנדר המילטון, היו חלוקים בדעותיהם לגבי חזון העתיד. תומס ג'פרסון, היה תושב וירג'ניה, ממחברי הכרזת העצמאות, והנשיא השלישי של ארה"ב, ואלכסנדר המילטון היה תושב ניו-יורק, ממחברי החוקה השניה של ארה"ב ושר האוצר בימי נשיאותו של ג'ורג' וושינגטון. ג'פרסון ראה בחזונו את ארה"ב כחברה אגררית של חוואים עצמאיים מגיני הדמוקרטיה, ואילו המילטון ראה בחזונו את ארה"ב כמעצמה תעשייתית.

מדיניות ההגירה מיסודה של ארה"ב עד 1875 - גבולותיה של אר"הב ניקבעו בחוזה השלום שנחתם בין בריטניה ואר"הב ב – 1783, לאחר נצחונם של האמריקנים במלחמת העצמאות. עפ"י גבולות אלה השתרעה אר"הב בין החוף המזרחי של האוקיאנוס האטלנטי במזרח ונהר המיסיסיפי במערב, קוויבק בצפון ופלורידה בדרום. היתה זאת ארץ רחבת ידים ובה אדמות פוריות, שפע של מים ואוצרות טבעיים עצומים, אבל בלתי מיושבת בחלקה הגדול, ומעבר לגבולה המערבי השתרעה יבשת גדולה ובלתי מיושבת. ההתפתחות הכלכלית של המדינה החדשה היתה תלויה בתוספת משמעותית של כוח אדם.

מאמר רביעי בסדרה:"אמריקה ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות"- מיתוס או מציאות. ההיסטוריונים מהאסכולה ההתנהגותית סברו שהייתה מהפכה. עפ"י התזה ההתנהגותית היו אירועים שעצרו, זמנית, את המגמות שהסתמנו החל משלהי המאה השבע-עשרה. ב- 1763החל מאבק קונסטיטוציוני במושבות נגד המדיניות הבריטית החדשה כלפי המושבות, שהייתה מכוונת לפגיעה בזכויותיהם כנתינים בריטיים. בד בבד עם המאבק נגד בריטניה החל גם מאבק מעמדי בין העיליתות ובין המוני העם, שמנהיגיהם התנו את תמיכתם במאבק העילית נגד הבריטים בהשבת הדמוקרטיה.

על פני השטח, גטסבי הגדול הוא סיפור על אהבה נכזבת בין גבר ואישה. עם זאת, התמה המרכזית של הרומן עוסקת בסוגיה רחבה הרבה יותר ורומנטית הרבה פחות. למרות שהעלילה מתפרסת על פני מספר מצומצם של חודשי הקיץ של 1922 וממוקמת באזור גיאוגרפי תחום ומוגבל בלונג איילנד, ניו יורק – גטסבי הגדול מהווה למעשה ייצוג סמלי של אמריקה של שנות העשרים בכללותה, בעיקר בכל הקשור לדקדנס שאחז בה בעידן של שגשוג חסר תקדים ומטריאליזם קיצוני. כעת יוצא סרט הוליוודי חדש בכיכוכם של של שחקנים נחשבים.

מאמר שלישי בסדרה:"אמריקה ארץ האפשרויות הבלתי- מוגבלות"- מיתוס או מציאות. שתי אסכולות התגבשו, כאמור, באשר לטיבה של החברה האמריקנית. אבל בעוד שהייתה הסכמה ביניהן לגבי אופייה של החברה האמריקנית במשך מרבית המאה השבע-עשרה, שתי האסכולות חלוקות בדעתן באשר למגמות ההתפתחות של החברה האמריקנית החל משלהי המאה השבע-עשרה. האסכולה האידיאליסטית או אסכולת הקונצנזוס, מחזיקה בדעה שהחברה האמריקנית בשלהי המאה השמונה-עשרה הייתה, עדיין, החברה המתקדמת ביותר העולם.

מאמר שני בסדרה:"אמריקה ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות":מיתוס או מציאות. הסוציולוג מכס ובר (Max Weber) השתמש בספרו "האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטאליזם", שפורסם, לראשונה, ב – 1904 , בחברה האמריקנית כמודל התייחסות בניסיונו להוכיח את הקשר בין האתיקה הפרוטסטנטית והקפיטאליזם. התזה של ובר אומצה ע"י האמריקנים כהסבר לעולם הערכים ונורמות ההתנהגות של האמריקני במרוץ להצלחה כלכלית. הגשמת ה"חלום האמריקני" הייתה מותנית, קודם כול, בקיומם של תנאים כלכליים, חברתיים ופוליטיים, אבל באותה מידה גם בתכונות אישיות מתאימות ובמוטיבציה להצלחה.

מאמר ראשון בסדרה:"אמריקה ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות" – מיתוס או מציאות. החברה האמריקנית מתקופת השלטון הבריטי ועד הקמתה של ארה"ב. התהוות החברה האמריקנית תחת השלטון הבריטי. לאחר ניסיונות כושלים של בריטניה במשך המאה השש-עשרה להקים ישוב קבע, הוקמה ב – 1607 ג'יימסטאון במושבה וירג'יניה, על חוף האוקיינוס האטלנטי, בחלק הדרומי של יבשת צפון אמריקה, וב – 1620 נוסדה פלימות בחלק הצפוני, שקיבל את השם ניו-אינגלנד. עם הקמת שני הישובים הללו הונחו היסודות למושבות הבריטיות באמריקה הצפונית.