מכתבים

תשאלו כל רפתן: פרות שנשארו בלי זכר עולות זו על זו. גנטיקה? תכניסו פר לרפת וכל ה"לסביות" תעזובנה זו את זו. מכאן עשה פרויד צעד קטן לפרות אבל צעד ענק לאדם: כמו המחסומים החיצוניים יש גם מחסומים פנימיים.

תשובה לעמירה הס על מאמרה 'אהדה מסוכנת לתוכנית שרון' ב הארץ .22/09/2004

תנוח דעתך, אדוני היועץ, אני וחברותי לא ניתן לזה לקרות. בתקופת כהונתו של שנדר וחבריו הם יימצאו תחת זכוכית מגדלת גדולה במיוחד. לא יהיה להם רגע דל בנושאי ייצוג, שוויון ומה שביניהם. כי מכל גל חוזר נולד עוד גל. גדול מקודמו. גם אתה וגם עמיתיך, דעו: אנחנו צופות בכם וננצל כל במה אפשרית כדי להשפיע על מעשיכם. אנו נדאג לראות נשים שבות למרכז הבמה, למרות השחיתות המוסרית-אנושית שהופגנה נגדן.

כמה מרגש להיתקל בספר שהוא כולו חליפת מכתבים בין שני ענקי ספרות, שעדיין חיים. ג'.מ קוטזי, בן 73, חתן פרס נובל לספרות, יליד קייפטאון שבדרום אפריקה. פול אוסטר, בן 66, זוכה פרס פוליצר, יליד ברוקלין. שניהם נפגשים לראשונה בפברואר, קוטזי הראשון ששלח את המכתב ביולי אותה שנה, ומאז הם מתכתבים ביניהם. שניהם טכנופובים, לאוסטר בכלל אין טלפון סלולרי וגם אין לו אי מייל, לכן הם מתכתבים דרך הפקס, או שלפעמים קוטזי כותב אי מייל לאשתו של אוסטר, סירי, ומבקש ממנה להעביר לבעלה. חליפת המכתבים הזאת מתועדת עד 2011, שני סופרים ענקים שהופכים לחברים טובים.

הנדון : הערות נוספות בעקבות כנס השדולה בכנסת למאבק על נפשה של הספרות, על נפש התרבות. מכובדי, הגעתי בשעה תשע וחצי כפי שביקשתם לכנס השדולה למען התרבות בכנסת, אך גיליתי שיש תור של כמאתיים אנשים לפני השער. כמה מוזמנים ובהם עו"ד אלי זוהר צלצלו אליך או לוועדה, והשומר בשער צדדי הכניס שבעה אנשים בלבד. היה ברור, שאם עלינו לחכות את כל התור נגיע כנראה רק בשעה אחת עשרה ואולי אחרי זה – וכל הסיפור נראה אבוד.

"השמות שמורים במערכת" מאת שושנה ויג ובלפור חקק. הוצאת "פיוטית". כמו רקדני בלט מתנועעות שתי דמויות המניעות עלילה בדיונית בממלכת המילים. הדמויות הן נסתרות, חיות בתוך מילים, חיות מתוך הרווחים שבין השורות ומתעצמות לעיני הקורא מתוך הפסקאות, מנסות לקלף כל פעם מחדש את הזהויות הלא מוגדרות ביניהן, בתחילה הדמות הנשית היא נסתרת, חיה בתוך הצללה ומכונה "אהובה" בגוף שלישי, "את" בגוף שני ויש בפניה הנסתרת הזאת היסוס בכתיבה, בריחה אל עולם מוכר:"כעולם המראות,כתמונות, כדימויים וכחוויה הספרותית

שני הכותבים של רומן המכתבים יוצאים בעקבות רומן גנוּז לכתוב רומן חדש. תוכן הספר כתוב בצורת דיאלוג המבוסס על חילופי מכתבים, אך זהותם של גיבורי הרומן נשארת עלומה. יצאתי בעקבות המכתבים לפענח את הסוד מאחורי המכתבים. הספר בנוי מחדש על בסיס דברים שנכתבו קודם ואין בו תיאור של חוויות ראשונות של מפגשים התחלתיים. אגב, כחודש לפני שהחלתי בקריאתו של ספר זה , נוכחתי בהופעתם של המחברים בפני קהל בבית -הסופר, בתל-אביב, בעקבות הופעת ספרם המשותף "השמות שמורים במערכת".

ידעתי שאף אם אאזור אומץ ואפנה אליך, האקט הזה ישאב ממני את כל כוחותיי, ולא אהיה מסוגלת לומר אפילו דבר אחד קטן של טעם. אז הבטתי בך, בניסיון גמלוני להיראות פוטוגנית לנוכח הבזק "מצלמת הפפראצ'י"... וזה בסדר. גם בעתיד, באירועים דומים, לא אפנה כנראה

ספרך "סיפור על אהבה וחושך" לא כבש אותי בסערה אלא חלחל טיפין טיפין, אבל כשסיימתי לקראו עברתי מן המילה האחרונה היישר לראשונה ופתחתי בקריאה שנייה. הפעם הקודמת שעשיתי כך אירעה בילדותי ("נשים קטנות" מאת לואיזה מיי אלקוט). ספרים רבים נקראו על ידי יותר מפעם אחת, אך לא ברציפות.

תגובה לראיון אתך במוסף '7 ימים' בידיעות אחרונות, יום שישי י"ג בניסן תשס"ה עם אמירה לס – 'הנאשמים'.אציין בפניך שלא קראתי, לצערי, את מאמרך בביטאון ' אלפיים ' ואני ניזון רק מהראיון עצמו. אני בהחלט מברך אותך על אומץ ליבך לעסוק בכלל בנושא. יחד עם זאת איני יכול שלא להביע את דעתי וממנה וודאי עולה גם הסתייגותי .