אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

הגליל התחתון


רשות העתיקות: נחשף יישוב יהודי בגליל התחתון

רשות העתיקות חשפה בחפירה ארכיאולוגית בכפר סוואעד חמיירה, לא רחוק מציפורי יישוב יהודי שלא היה מוכר להיסטוריונים ולארכיאולוגים עד עתה. הארכיאולוג שגילה את קיומו של היישוב הוא דני שיאון. שמו של היישוב אינו ידוע, אך ההיסטוריה שלו נחשפה בעקבות החפירה הארכיאולוגית. הכפר נוסד, לדעת הארכיאולוגים, בתקופת השלטון הפרסי בארץ, במאה ה- 4 לפנה"ס. הקמת היישוב הייתה, כנראה, חלק מגל ההתיישבות בגליל לאחר הצהרת כורש ב- 538 לפנה"ס, בה התיר השליט הפרסי לגולים היהודים בבבל לשוב לארצם.

תגלת פלאסר

טורען/ תורען: הכפר הערבי היה בעבר כפר יהודי

הכפר הערבי טורען נמצא בבקעת טורען בגליל התחתון, כ- 4 ק"מ מצומת גולני. בקעת טורען משתרעת מדרום להר טורען, שגובהו 548 מ' מעל הים. הכפר מנה 12,406 נפש ב- 2011, רובם מוסלמים ומיעוטם נוצרים. רוב הנוצרים הם יוונים- קתולים ומיעוטם יוונים- אורתודוכסים. צפונית- מערבית לכפר יש מעיין. מי המעיין יוצאים מניקבה בסלע. בכפר יש 2 כנסיות ושני מסגדים. פירוש השם בארמית הוא: טור – הר ו עאן – צאן. בעבר היה שם כפר יהודי בשם זה והערבים שמרו על השם העברי.

יודפת

יודפת הייתה יישוב יהודי – סמל לגבורה במרד הגדול

יודפת נמצאת בגליל התחתון, צפונית לבקעת נטופה, על רכס יטבת. יודפת כיום היא מושב הנמצא בשלבי מעבר למבנה של יישוב קהילתי. היא הוקמה ב- 1958 ע"י גרעין "יובלים", שהיה מורכב מילידי הארץ ועולים מארה"ב, קנדה ואנגליה. הם שאפו להגשים את חזונו של ד"ר יוסף שכטר, שדגל בהקמת קהילה המשלבת יהדות עם תוכנית להתפתחות רוחנית אישית. באתר בו שוכנת כיום יודפת הייתה עיר מקראית בשם יטבת. עפ"י המשנה הייתה יוטבת עיר מוקפת חומה בימי יהושע בן נון. בתל בחרבת ג'פאת, היא יוטבה, נמצאו חרסים מהתקופה הכנענית ומראשית התקופה הישראלית

פסיפס בית הכנסת ביפיע, המאה הרביעית לספירה

יפיע הייתה עיר יהודית כ- 2000 שנה

יאפא, היא יפיע היהודית, היא כפר ערבי בגליל התחתון, דרומית- מערבית לנצרת, שמספר תושביו כ- 16,600 . הכפר הוא כיום חלק מהתחום המוניציפלי של נצרת. 2/3 מתושביו הם מוסלמים ויתרם נוצרים. פירוש השם העברי יפיע הוא מקום הבולט בהדרו, אבל זה היה גם שמו של מלך לכיש בימי יהושע. חפירות בתל הקדום של יפיע, הנמצא באזור הכנסיות של הכפר יאפא הערבי, הוכיחו שהמקום היה מיושב מתקופת הברונזה התיכונה ואילך.

יהודה המכבי גוסטב דורה

מרד החשמונאים כמרד חברתי של המעמד הנמוך

בניגוד למסורת המקובלת לגבי מרד החשמונאים, גזירות אנטיכוס אפיפנס נגד הדת היהודית היו תגובה למה שקדם למרד החשמונאי. למרד החשמונאים שהחל ב- 167 לפנה"ס, בתגובה לגזירות אנטיכוס אפיפנס נגד הדת היהודית, קדמה מלחמת מעמדות בין עשירי ירושלים המתייונים לבין פשוטי העם, הפלביים, שלא נימנו על המתיוונים ואיכרים מיהודה. השלטון הסילווקי תמך בעילית המתיוונת נגד פשוטי העם, וכך הפכה מלחמת המעמדות למרד נגד השלטון הסילווקי.

הגליל

היהודים בגליל עד העלייה לארץ במאה ה- 19 חלק א

בגליל שרדה אוכלוסייה יהודית עד התחדשות העלייה לארץ בשלהי המאה ה- 19: חלק א'. הגליל הפך לישראלי בעקבות כיבוש הארץ ע"י השבטים הישראליים שברחו ממצרים במאה ה- 13 לפנה"ס בנצלם את האנרכיה ששררה במצרים בעקבות הכישלון המצרי בקרב על נהר האורונטס נגד ממלכת החיתים. הגליל היה לחלק בלתי ניפרד מממלכת ישראל שהוקמה ע"י דוד המלך במאה ה- 10 לפנה"ס. ממלכת ישראל התפלגה בימי המלך רחבעם, נכדו של דוד המלך בשלהי המאה ה- 10 לפנה"ס והפכה לחלק ממלכת ישראל הצפונית שהוקמה ע"י ירבעם בן נבט.

כפר מעאר בגליל התחתון

הכפר מעאר היה בעבר יישוב יהודי

הכפר מע'אר שוכן בגליל התחתון, כ- 4 ק"מ מדרום לצומת חנניה. בכפר חיים כ- 19,000 תושבים: 58% מהם דרוזים והם תושביו הוותיקים ביותר של הכפר. הנוצרים מהווים 22% והמוסלמים מהווים 20% . על תושבי הכפר נימנים גם בדווים שעד לפני דור גרו באוהלים בקרבת הכפר ורק לאחרונה, בסביבות שנת 2000, בנו בתים בפאתי הכפר.הכפר נקרא מע'אר בשל המערות הרבות באזור. אבל, יש הטוענים שהשם מע'ר פירושו בערבית קרב והוא בא לציין שבמקום נערך קרב. בתקופה הרומית והביזאנטית נקרא הכפר מעריה , כנראה על שם המערות הרבות שבסביבתו. הרומיים קראו למקום זאר.

כפר מנדא היה בעבר כפר מנדי היהודי

כפר מנדא הוא כיום ישוב ערבי . היישוב נמצא לרגלי הר עצמון מצפון למאגר בית נטופה, בגליל התחתון. בכפר חיים, כיום, כ- 17,000 תושבים, רובם מוסלמים.

יש גירסאות שונות לגבי מקור השם:

מגדל הייתה עיר יהודית

מגדל הייתה עיר יהודית

מגדל נוסדה בתקופה ההלניסטית .שמה הקדום של מגדל היה מגדלא, אם כי כינוייה היה מגדל נוניה (מגדל הדייגים ) וביוונית טריכיי, שפירושו מקום עם המלחת דגים. מספר תושבי העיר היה כ- 40,000 . לעיר היה נמל בו עגנו 200 ספינות דיג והתושבים התפרנסו מדיג והמלחת דגים.

כבישים מהירים במרקם עירוני

הכביש המהיר בשפרעם ופגיעתו במרקם הבנוי

הנצפים ביותר