אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

פוסט מודרניזם


סימון דה בובואר בפגישה עם צ'ה גווארה וז'אן פול סארטר

בין פוסט מודרניזם לפמיניזם : סימון דה בובואר

הפוסט מודרניזם או הפוסט סטרקטואליזם צץ בצרפת החל משנות ה 60 כביקורת לסטרקטואליזם וכתגובה לגישות מרקסיסטיות ואקזיסטנטיאליות שהיו נפוצות שם מאז סיום מלחמת העולם השנייה. הקו המרכזי המאחד הוגים פוסט סטרקטואלים (קלוד לוי שטראוס, לקאן, דרידה ו-מישל פוקו) הוא התקפה על התפיסה לפיה האני נתפס כישות אוטונומית, קוגיטו קרטזיאני, במנותק מתכתיבים של שיח חברתי.

ז'אן-ז'אק רוסו (28 ביוני 1712 - 2 ביולי 1778)

ז'אן ז'אק רוסו והשקפתו הפוסט מודרניסטית והאנטי גלובליזציה

ישאל הקורא, מה לרוסו יליד תחילת המאה ה –18 ולפוסט מודרניזם מושג של המאה ה-21? והרי לו היה רוסו כאן אתנו בתקופתנו סבור יהיה מן הסתם בתחילה כי טעה והגיע לכוכב אחר אך לאחר שיחה עם האנשים וקריאת עיתונים יבין כי האנושות נשארה אותה אנושות על חולשותיה ופגמיה ואף התדרדרה ואילו הטכנולוגיה המדעית התפתחה באופן מדהים. לו היה מצייר רוסו גרף היה הדבר נראה כך ומסביר את מהות הפער בין שני במשתנים.

ז'אק דרידה (15 ביולי 1930 – 9 באוקטובר 2004) אבי זרם הדקונסטרוקציה

על שמונה הבלים פוסט-מודרניסטיים

ה"פוסט-מודרניזם" מסוגל לקלקל כל חשק והתלהבות לעסוק במדע, וחשוב להסביר לאנשים צעירים שכל קשר בינו לבין המדע הוא מקרי בהחלט. לא פחות מדאיגות הן השלכותיו החברתיות והמוסריות

פוסטמודרניזם ורציונאליות: המיעוט הערבי והממסד הישראלי

פוסטמודרניזם ורציונאליות: המיעוט הערבי והממסד הישראלי

הגישה הרציונאלית והגישה הפוסט מודרנית הפוכות זו מזו. בכל הנוגע לאונטולוגיה, הגישה הרציונאלית היא אונטולוגיה יסודנית משום שהיא עוסקת בעיקרה במציאות אובייקטיבית מולה ניצבים כמה שחקנים ובתוך מציאות זו עליהם להתנהל ולשאוף להישג שיתאים כמה שיותר לאינטרסים שלהם. הליך קבלת ההחלטות על פי הגישה הרציונאלית הוא הליך ברור המציג דרך נכונה וסכמתית להגיע למטרה. לעומת זאת הגישה הפוסט מודרנית היא אונטולוגיה אנטי יסודנית מובהקת

פוסטמודרניזם ורציונאליות: הגישה הפוסטמודרנית

פוסטמודרניזם ורציונאליות: הגישה הפוסטמודרנית

תמונת עולמנו שייכת עדיין ברובה לאופטימיות של עידן הנאורות. אופטימיות המבוססת על ההנחה כי האמת אפשרית. הספקנות הפוסט מודרנית מטילה צל של ספק על שאלת האמת המוחלטת, על האדם הקוגניטיבי האמור להשיגה ועל מיתוסים תרבותיים החותרים לפיתרון, לשחרור או לגאולה. האמת הטבעית הופכת לאמת קונוונציונאלית- פרי של הסכמים בתוך תרבות ההופכת למערכת אפשרויות וסגנונות ללא מבנה היררכי נוקשה. פוסטמודרניזם טוען כי כל התייחסות לעולם תלויה בנקודת מבטו של המתייחס. אין אמת מוחלטת ולכן לא תיתכן ראייה מקפת של המציאות.

ג'ימי הנדריקס

אטלאנטיס מלאה בתשואות

במקום זה, ניצבת מולנו אטלנטיס של ג'ימי הנדריקס. מקום בו צורת החיים השלטת אינה של "רציונליות", אלא של איכות. כלומר, האדם בוחר לעצמו את הדרך שלו שיש לה את האיכות הגבוהה ביותר עבורו, היינו, הוא מאושר ללכת בה. מה שקורה בדרך זו הוא שהאדם נכנס לתוך ה"רגע", נכנס עמוק לתוך העכשיו/ההוווה, שכן, זו המציאות הממשית ביותר עבורו. היא הממשית ביותר כיוון ששם הוא יוצר, שם הוא מחובר ביותר לעצמו ולעולם (ואינו מתנתק מעצמו ומה"ייעוד" שלו כתוצאה מרציונל כזה או אחר שמנסה להכתיב לו דרך מסוימת ומגדיר אותו בתור אובייקט סטטי). במצב זה האדם עושה את מה שהוא אוהב ומתוך כך גם יוצר את עתידו, עתיד בעל איכות גבוהה.

ימי חול / עינת יקיר - ריאליזם ופוסט-מודרניזם ברומאן

ימי חול / עינת יקיר - ריאליזם ופוסט-מודרניזם ברומאן

הרומאן "ימי החול" (הוצאת כתר 2012, 296 עמ') הוא כרך הסיפורת השלישי של עינת יקיר. לפניו הופיעו באותו בית-הוצאה גם שני ספריה הקודמים: קובץ הסיפורים "עסקי תיווך" (2002) והרומאן "מרכז בעלי מלאכה" (2007). אף שהופיעו סמוכים זה לזה ובמשך עשור אחד, שלושתם שונים מאוד בנושאיהם ובדרכי-הסיפר שלהם. המאמץ הזה של עינת יקיר לכתוב רומאן ניסויי פוסט-מודרניסטי מלאכותי ומנוכר כזה, מצדיק את השאלה הבאה: האם ייתכן כי לא הגיעה אליה עדיין השמועה, שהפוסט-מודרניזם, אשר יובא לכאן מחו"ל באיחור ניכר, כבר התישן וננטש גם אצלנו, אך לא לפני שהותיר את נזקיו בסיפורת הישראלית.

סימון דה בובואר - בין פוסט מודרניזם לפמיניזם

סימון דה בובואר - בין פוסט מודרניזם לפמיניזם

הפמיניזם של סימון דה בובואר, מנסה למצוא את קו האמצע בין הכרה בסובייקט כאינטר-סובייקט ובין ביטולו המוחלט. עבורה נשים הנן סובייקט בסיטואציה וכך היא מסוגלת ליהנות משני העולמות, מהכרה בחשיבות הבנייה חברתית – הבנייה שבתוכה מתקיים הסובייקט.

תרבות ישראל במערבולת הקדמה הפוסט-מודרנית / דב לנדאו

עניני תרבות חברה ופוסטמודרניות מעניינים אותי במיוחד. לפיכך שמחתי על הספר החדש "תרבות ישראל במערבולת הקדמה הפוסט-מודרנית" שכתב פרופסור דב לנדאו מאוניברסיטת בר-אילן ויצא לאחרונה. אציין כי עוד בטרם קראתיו עורר בי תמיהה שמו של הספר. הרי ידוע שעיקרון ראשי בהגות הפוסט מודרנית הוא ערעור על נראטיב הקידמה, אז מנין הצירוף המוזר של הקדמה הפוסטמודרנית? אבל זו לא העניין היחיד שמעורר שאלות בספרו של לנדאו. כבר בפתיחת הספר, בכותרת "אקדמות מלין" מכריז ומוסר המחבר מודעה כי חזר בו מחלק משמעותי מדבריו בספרו.

הישיבות התיכוניות וגלי הפוסטמודרניזם: התנגשות בלתי נמנעת

בעקבות הספר "אמונה ופוסטמודרניזם בחינוך הציוני-דתי" מאת מרדכי גד-אל נשיא

על שמונה הבלים פוסט-מודרניסטיים

ה"פוסט-מודרניזם" מסוגל לקלקל כל חשק והתלהבות לעסוק במדע, וחשוב להסביר לאנשים צעירים שכל קשר בינו לבין המדע הוא מקרי בהחלט. לא פחות מדאיגות הן השלכותיו החברתיות והמוסריות. בואו, אם כן, נבחן מקרוב כמה מההכרזות המרעישות הללו המושמעות בשנים האחרונות באמצעי התקשורת, בבתי-הספר ובכתבי-העת.

הנצפים ביותר