אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

אלימות


כחיות פרא", איור מתוך "מוראות המלחמה" מאת פרנסיסקו דה גויה, מסביבות 1810

האם אתה צעיר הנמצא במערכת יחסים אלימה?

התנהגות פוגענית בקרב בני נוער היא תופעה נפוצה כיום. חלק מבני הנוער עשויים להחזיק ברעיונות שגויים לגבי התעללות במערכות יחסים. ראשית יש להבין כי התעללות אינה הכאה פיסית בלבד, אלא התנהגויות רבות אחרות נחשבות למעשה כהתעללות, וחלקן עשויות להפתיע.

נמר לבן - התנהגות פסיבית אגרסיבית

התנהגות פסיבית אגרסיבית

רוב האנשים אשר משתמשים בטכניקות של פסיביות אגרסיביות על מנת להגן על עצמם, אינם מודעים לכך שהם מתנהגים בדרך זו. זוהי טכניקה בה אדם משתמש בכוחו כדי לתקוף אדם אחר, אך על פני השטח, הוא אינו נתפס כתוקפני. ההתנהגות של אנשים אלו בדרך כלל סבירה, והם בדרך כלל רגועים ושקולים. לכן מדובר בהתנהגות שאינה מודעת. הדרך לזהות התנהגות זו, היא להתבונן מעבר לפעולות, למלים ולהתנהגויות של האדם. התבוננות מקרוב מקנה אפשרות להבחין כי האדם אכן מתבטא באופן רגוע, אך קיים איום סמוי בהתנהגותו

העלבת מוחמד

בימים האחרונים העולם נשטף בגל של מחאות מוסלמיות אלימות, הכוללות הפרות סדר, שריפת דגלים (ארה"ב, ישראל וגרמניה), פריצה לשגריריות ורצח שגרירים! התירוץ הרשמי לפרוץ המהומות הוא סרט המציג את נביא האסלאם – מוחמד – באור מגוחך. התבוננות קצרה בסרט מגלה סרט ילדותי, חסר כח משיכה ודל תקציב. קשה להאמין שבגין סרט כזה תפרוץ 'מהומת אלוהים' לאורכו ולרוחבו של הגלובוס. אם ננסה לחשוב כיצד היה נוהג העולם הנוצרי או היהודי אל מול סרט פוגעני ולא ראוי שכזה, לא נצטרך להרחיק לכת יתר על המידה.

בעקבות הספר אלימות מכוננת: גנאולוגיה חזותית של משטר

אלימות

אלימות מכוננת: 1947-1950, גנאולוגיה חזותית של משטר והפיכת האסון ל"אסון מנקודת מבטם" – הוצאת רסלינג, 2009, 270 עמ'.

השהיית המבט והסבת המבט – לדובב את שתיקות העבר

בעקבות הספר: אלימות מכוננת: 1947-1950, גנאולוגיה חזותית של משטר והפיכת האסון ל"אסון מנקודת מבטם" – הוצאת רסלינג, 2009, 270 עמ

תסמונת הכיבוש: אי הכאת האישה עי הגבר הישראלי כפועל יוצא של הסכסוך

תגלית מרעישה---גברים ישראליים המשרתים במילואים בשטחי יהודה ושומרון במסגרת הכיבוש אינם מכים את נשותיהם בעקבות "מחקרה" של טל ניצן שהתפרסם לאחרונה, ממנו נובעת המסקנה שאי ביצוע פשע הוא פשע, התעוררה סקרנותי, והחלטתי לחפש אם יש בנמצא עוד מחקרים כאלה, ואם נושאים "מקוריים" אחרים, בנוסף לאי האונס של פלשתינאיות ע"י חיילי צה"ל, נחקרו גם כן.

לא, זה לא: רשמים מהפגנה נגד אלימות כלפי נשים

בדרך כלל המפגש עם ארועים מרובי משתתפים הוא משהוא שאני משתדלת להמנע ממנו ככל האפשר. כבר בראשית המאה שעברה כתב גוסטב לה בון בספרו "הפסיכולוגיה של ההמון" על הסכנה שבהטמעת אישיותו של היחיד בדעת ההמון. אבל לפעמים יש בהתאספות מטרה מספיק חשובה המאפשרת לממש את הזכות הדמוקרטית להתאגד, להביע דעה ולפעול לשינוי המציאות עד שגם אני מבינה שאי אפשר להשאר בבית ולשתוק.האלימות המינית, הפיזית, הכלכלית והמילולית שנשים חוות במדינה הזאת היא מטרה שכזאת. במיוחד בימים בהם אנס סדרתי כ-בני סלע מסתובב חופשי, וכאשר העובדות מספרות על כל אישה שלישית המותקפת מינית.

רצח יצחק רבין הביא את ההכרה שגם בישראל ישנה אלימות פוליטית.

אלימות פוליטית בישראל

מלחמות אזרחים הן אחת התוצאות של אי יכולת של חברה להגיע לכלל הסכמה על הדרך בה היא רוצה לפתור בעיה פוליטית מסוימת. כאשר אין המערכת יכולה לבטא את עצמה בצורה פוליטית היא פונה לאלימות

השבוע באוסטרליה - מהומות אלימות על רקע גזעני

קטטה שפרצה ביום ראשון האחרון, האחד עשר בדצמבר, 2005, בחוף הים שבקרונולה (cronulla), סידני, בין קבוצת צעירים מוסלמים ומציל צעיר ממוצא אנגלוסקסי, הציתה גל של מהומות אלימות בעיר. הרחובות מלאו בכנופיות שמנו אלפי צעירים, רובם ממוצא אנגלוסקסי, חמושים בנשק קר וחם. הנ"ל הפליאו את מכותיהם בכל אדם בעל חזות מזרח-תיכונית שנקלע לדרכם, הציתו רכבים, ניפצו חלונות וגרמו נזקים רבים לרכוש ברחבי הפרברים הדרומיים שבעיר. המתפרעים לא בחלו גם בתקיפת נשים, שוטרים וצוותי אמבולנסים שעמלו לחלץ את הנפגעים מאזור המהומות, והביאו לתגבור משטרתי שלא נודע דוגמתו בעיר מאז משחקי האולימפיאדה בשנת 2000.

הנצפים ביותר