אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

ראש השנה


איזונים בבקשה (האזינו עג)

השנה, בשבת זו שבין יום כפור לחג הסוכות, קוראים בתורה את פרשת האזינו; דומני שקביעות כזאת נוצרת רק כאשר ראש השנה חל בימים ב-ג, כמו השנה, או בימים ג-ד בשבוע. אבל אם ראש השנה חל בימים ה-ו או בימים שבת וא' – הרי שאת פרשת האזינו קוראים בשבת שבין ראש השנה ליום כפור, בשבת שובה. במקרה כזה, הקשר בין הפרשה לזמן בו היא נקראת הוא בולט לעין, שכן ראש השנה פותח ויום הכפורים סוגר את עשרת ימי התשובה וזה מתאים בגלוי לתוכנה של פרשת האזינו

מסע אל ימים רחוקים - ערב ראש השנה תשיז

מסע אל ימים רחוקים – שנה טובה, ברוכה הבאה תשי"ז!!!

כ"ט באלול תשט"ז , ערב ראש השנה תשי"ז, נפל בשנת 1956 ב5 בספטמבר. העולם חוזר למניין "נורמלי של השנים, שכן חלפו עלינו שתי שנים שבהן שונה שם השנה מטעמי מסורת. לא הייתה לנו שנת תשי"ה, וגם לא תשי"ו, שכן שמות כאלה, רחמנא ליצלן, כוללים בתוכם צירופי אותיות – י"ה וי"ו הקרובים מדי לשם המפורש[1]ובכן, בכתבה זו נחזור אל ערב ראש השנה תשי"ז ונקבל מושג על המצב המדיני, הכלכלי, החברתי, והפוליטי, באותם ימים רחוקים, במיוחד כפי שהם משתקפים בברכות ראש השנה של אותם ימים.

שנה טובה: שתעשה מכה ותהיה עשיר

מנהג משלוח אגרות ברכה בימים שלפני ראש השנה מקורו בגרמניה של ימי הביניים. מנהג זה התפשט בצורה ממשית בקהילות מזרח אירופה עם הופעת הגלויות המסחריות במאה התשע עשרה. חיקוי מנהגי הגויים, לצד השימוש הגובר בגלויה הרחיבו ומיסדו את המנהג העממי.

תשובה, זה עניין שלי או שלו? (נצבים סח)

ראש השנה נחשב ליום ההולדת של העולם, וכמו בכל יום הולדת – אנחנו אמורים לערוך מאזן מלא מתוך כוונה לתקן את הטעון תיקון, גם כדי לזכות לשנה טובה יותר מזו שהיתה. גם, אבל לא רק ואפילו לא בעיקר. כי התכלית של ראש השנה היא להעמיק ולחדש את ההתקשרות והדבקות שלנו ברבונו של עולם, שברא את העולם ואותנו, ובורא כל רגע מחדש

שנה טובה עם הרבה - זהבים ונוצצים

מי מאיתנו אינו מתגעגע אל ה" שנות טובות" ההן, שכיכבו בימי מנדט ועשורים ראשונים של ימי מדינה. פעם, קצת מזמן, נהגנו לשלוח אגרות ברכה איש לרעהו, בפרוס השנה החדשה. הטלפון, הפקס והמחשב כרסמו כמובן גם במראות אלה. כל שנותר הוא מיעוט עכשווי של ייצור ומשלוח, המבשר על העתקת "ימי התום" למחוזות אחרים של אפיקי מכירה נוצצים, אך גם מעט סתמיים.

הנצפים ביותר