נשק גרעיני

על מנת להבטיח את בטחונה הלאומי של ארה"ב האמין ממשל קנדי בהמשכיות של מדיניות הבלימה, כלומר מדיניות שתמנע מהגוש הקומוניסטי (ברה"מ או סין באסיה) לשלוט על שטחים נרחבים. ממשל קנדי ראה בעולם המתאפיין בחד-גוניות קומוניסטית כסכנה לארה"ב. לפיכך, על האחרונה לתמוך בעולם רב-גוני ולא באוניברסאליזם. מאזן הכוחות בעולם הוא שברירי. עוצמה נמדדת לא רק במונחים חומרים אלא גם במונחים פסיכולוגים – תפיסתיים – נכונות לפעול ואמינות של הרתעה. שינוי מזערי במאזן הכוחות בעולם עלול להוביל להחלשות כושר העמידה מבחינה פסיכולוגית של כוחות העולם החופשי ולגרור עמו תהליך שרשרת עם תוצאות הרסניות לביטחונה של ארה"ב.

קובה הייתה בעלת חשיבות עצומה לארה"ב בגלל הקרבה שלה לחוף האמריקאי ובגלל אינטרסים כלכליים שתעשייה הקובנית (בעיקר תעשיית הסוכר) מ 1898, בעקבות מלחמת ארה"ב –ספרד, הייתה קובה תחת השפעה אמריקאית. ארה"ב לא יכלה להשלים עם השתלטות קסטרו על האי בינואר 1959 מכמה סיבות עיקריות: 1) הלאמה קובנית של התעשייה והחקלאות שפגעה באנשי עסקים אמריקאים.   2) חיזוק היחסים של קובה עם ברה"מ ( יחסים רישמיים נוסדו בקיץ 1960) – ארה"ב לא יכלה להשלים עם חדירה רוסית למה שנחשב החצר האחורית שלה.

פרופ' סמואל הנטינגטון צפה מראש כיצד יראה העולם במאה ה- 21. הפוליטיקה העולמית עברה, עפ"י פרופ' סמואל הנטינגטון, 3 שלבים וכעת היא נכנסת לשלב ה- 4. לאחר התמוטטות בריה"מ והשיטה הקומוניסטית, הגיעו רבים במערב - למסקנה שהמשמעות היא ניצחון הציביליזציה המערבית. ועל כן כל העמים הלא- מערביים חייבים לאמצה. האוניברסליזם המערבי כולל בתוכו מספר אפיונים: משטר דמוקרטי, ממשלה מוגבלת, אינדיבידואליזם, שוק חופשי, זכויות אדם ושלטון החוק

אחד הספרים הבודדים בז'אנר הזה הוא ספר עם השם המוזר "עסקי לחימה מוסלמית באוניברסיטה: כולל הפצצה הגרעינית האיסלמית". ספר שהפרשה המתוארת בתוכו היא מוזרה עוד יותר מהשם והיא מביאה תיאור אמיתי (עד כמה שניתן לברר) של סיפורה של דוקטורנטית ישראלית שהסתבכה בשנות השבעים בפרשת ריגול וניסיון להעביר ידע גרעיני לגורמים איסלמיים בלונדון.

למרות חילוקי דעות קלים, מוסכם על רוב ההיסטוריונים, כי דעותיו של דאלס לגבי ברית המועצות הקצינו אחרי תחילתה של מלחמת קוריאה, באמצע שנת 1950. במקביל, החל מן התקופה הזאת ועד התמנותו לתפקיד מזכיר המדינה בינואר 1953 דאלס נוכח בהדרגה לראות, כי הנשק הגרעיני אכן נחוץ ביותר להגנת העולם המערבי מפני ההתפשטות הסובייטית, ושיבץ את הנשק כמרכיב חיוני בהשקפתו הצבאית והפוליטית. הביטוי לכך נחשב מאמרו של דאלס "מדיניות התעוזה" שהתפרסם בכתב העת life במאי 1952.

חלק ראשון מתוך שניים, העוסק ביחסו של דאלס לשימוש בנשק הגרעיני

נראה כי ממשל בוש חותר לעבר שימוש בנשק גרעיני כמכה מקדימה נגד מדינות לא גרעיניות או על סף חציית המתפתן הגרעיני. כל זאת כחלק מאסטרטגיה צבאית כוללת. במסמך שהוציאו המטות המשולבים במרץ השנה, נראה כי ארה"ב מסירה מעצמה את מגבלות השימוש בנשק להשמדה המונית. המסמך המכונה " doctrine for joint nuclear operation" טעון עדיין את אישורו של מזכיר ההגנה דונאלד רמזפילד.

ה-6 לאוגוסט 1945 מהווה נקודת ציון דרמטית בהיסטוריה העולמית בכלל ובהיסטוריה הצבאית בפרט. פצצת האטום הראשונה בהיסטוריה הוטלה על העיר הירושימה ביפן.