אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

התנגשות הציביליזציות


ה-11 בספטמבר: ניתוח ומשמעות

ה-11 בספטמבר: ניתוח ומשמעות

פעולת הטרור של ה-11 בספטמבר הייתה שונה מפעולות הטרור שקדמו לה, מכיוון שבפעולה זו הצליחו המחבלים להפוך את האלימות לחיזיון גלובלי. למפגעי התאומים ושולחיהם לא היו מטרות פוליטיות וחברתיות מוגדרות. לא היו להם דרישות מפורטות אלא יצרו שורה של דימויים קטלניים. מעשי הטרור ב-11 בספטמבר ("היום ההוא") לא היו פלישה מן החוץ של "אחר" מרושע ובוגדני, אלא נוצרו במלואם בתוככי עולם עכשווי ורגיל. השטח הגלובלי שצץ מתוך חורבות ה-11 בספטמבר ומה שבא בעקבותיו הוא שונה בתכלית. שבר היסטורי הוא תהליך המותיר שוליים חדים. מעולם לא היה חתך נקי מן העבר ואף פעם אין הוא כזה. הצגת האלימות כחיזיון גלובלי מבדיל את ה-11 בספטמבר ממעשי טרור קודמים.

תומס פרידמן

ביקורת על התיאוריה הנטינגטון בדבר התנגשות הציביליזציות - חלק ג

לתיאוריה של סמואל הנטינגטון בדבר "התנגשות הציביליזציות", ביקורת רבה וחריפה, להלן אציג את עיקרי הביקורות, המשך הביקורות מחלק קודם: תומס פרידמן מסמן את 1989 כנקודת מפנה. אולם לדידו, ב-1989 נולד העולם, כאשר נפלה החומה, והחל עידן חדש של גלובליזציה, הוא הפך למערכת הבינלאומית הדומיננטית תוך החלפת המערכת של המלחמה הקרה. פרידמן מבקר, בין היתר, את הנטינגטון: הנטינגטון בחן עימותים תרבותיים ברחבי העולם והפריז בראייתו אותם כהתנגשות ברורה, חד משמעית ומתמשכת בין תרבויות, אפילו עד כדי הכרזה כי מלחמת העולם הבאה, אם תפרוץ, תהיה "מלחמת תרבויות".

ביקורת על התיאוריה הנטינגטון בדבר התנגשות הציביליזציות

ביקורת על התיאוריה הנטינגטון בדבר התנגשות הציביליזציות - חלק ב

חלק שני בסדרת מאמרים על האם אירועי ה-11 בספטמבר מעידים על התנגשות הציביליזציות? לתיאוריה של סמואל הנטינגטון בדבר "התנגשות הציביליזציות", יש ביקורת רבה וחריפה, להלן אציג את עיקרי הביקורות. הנטינגטון הציב הסבר למלחמה הבאה ועליו הוא בונה תזה שלמה. התזה שלו מתנבאת שהמלחמה תהיה בין ציביליזציות, בעיקר בין "המערב לכל השאר". יהושפט הרכבי מציג מספר הסברים למלחמה; הרכבי מלמד אותנו על מכלול של ההסברים למלחמות, החל מהמרכיב הבסיסי ביותר – האדם, ממשיך במדינה וכלה במערכת הבינלאומית. גם בתוך מרכיבים אלו יש מכלול של הסברים למלחמות ואת הביקורת להסברים אלו.

כיצד יראה העולם במאה ה- 21 על פי סמואל הנטינגטון

כיצד יראה העולם במאה ה- 21 על פי סמואל הנטינגטון

סמואל הנטינגטון קובע בספרו:"התנגשות הציביליזציות", שבעולם המחולק לציביליזציות יש פוטנציאל גבוה לסכסוכים בין ציביליזציות, בין מדינות מציביליזציות שונות, ובין מיעוטים בתוך המדינות. הפוטנציאל לסכסוך בין ציביליזציות הוא בין המערב לאיסלאם ולסין, ואילו הפוטנציאל לסכסוכים בין מדינות ומיעוטים הוא בין האיסלאם לבין שכניו. כלומר, סכסוכים מקומיים בין האיסלאם לבין נוצרים אורתודוכסים, סינים, אפריקנים, נוצרים מערביים וישראל.

האם אירועי ה-11 בספטמבר מעידים על התנגשות הציביליזציות?

האם אירועי ה-11 בספטמבר מעידים על התנגשות הציביליזציות?

מאמר זה יסקור האירועים עצמם – מה מיוחד באירועי ה-11 בספטמבר, תוך בחינת אחת התיאוריות שהתגבשו לאחר המלחמה הקרה, תארו והתנבאו לגבי המלחמה הבאה – "התנגשות הציביליזציות" של סמואל הנטינגטון. מתוך כך עולה השאלה האם אירועי ה-11 בספטמבר אכן מעידים על התנגשות הציביליזציות, כפי שחזה הנטינגטון. החלק הראשון יעסוק בבחינת האירועים כרקע להבנה מה אנו עומדים לבדוק, אחריו אתן רקע כללי של התיאוריה של הנטינגטון – התנגשות הציביליזציות, על פי המאמר שפורסם ב-1993 בפוריין אפיירס. מיד אחריו אסקור את הביקורות על הפרדיגמה של הנטינגטון, ביקורת זו תסייע בידי להעלות את המסקנות המתחייבות מתוך כך.

העלבת מוחמד

בימים האחרונים העולם נשטף בגל של מחאות מוסלמיות אלימות, הכוללות הפרות סדר, שריפת דגלים (ארה"ב, ישראל וגרמניה), פריצה לשגריריות ורצח שגרירים! התירוץ הרשמי לפרוץ המהומות הוא סרט המציג את נביא האסלאם – מוחמד – באור מגוחך. התבוננות קצרה בסרט מגלה סרט ילדותי, חסר כח משיכה ודל תקציב. קשה להאמין שבגין סרט כזה תפרוץ 'מהומת אלוהים' לאורכו ולרוחבו של הגלובוס. אם ננסה לחשוב כיצד היה נוהג העולם הנוצרי או היהודי אל מול סרט פוגעני ולא ראוי שכזה, לא נצטרך להרחיק לכת יתר על המידה.

סמואל הנטינגטון - התנגשות הציביליזציות

התנגשות הציביליזציות מול קץ ההיסטוריה

פרופ' סמואל הנטינגטון צפה מראש כיצד יראה העולם במאה ה- 21. הפוליטיקה העולמית עברה, עפ"י פרופ' סמואל הנטינגטון, 3 שלבים וכעת היא נכנסת לשלב ה- 4. לאחר התמוטטות בריה"מ והשיטה הקומוניסטית, הגיעו רבים במערב - למסקנה שהמשמעות היא ניצחון הציביליזציה המערבית. ועל כן כל העמים הלא- מערביים חייבים לאמצה. האוניברסליזם המערבי כולל בתוכו מספר אפיונים: משטר דמוקרטי, ממשלה מוגבלת, אינדיבידואליזם, שוק חופשי, זכויות אדם ושלטון החוק

וואפה סולטן - הקול הנאור של האיסלם

הדעות המושמעות במאמר מפיה רחוקות מלהיות שגרתיות ביחס לקולות שעולים יום יום מהעולם המוסלמי. יתכן כי ד"ר סולטן היא הקול השקט של אותם מלומדים ומשכילים איסלאמים שמאסו באופן בו מתנהל

התנגשות הציביליזציות, הספר המאוד חשוב הזה פורסם כבר לפני כמה שנים. בזמנו סמואל הנטינגטון נחשב למתנגדו או לצד אחר של התיאוריה של פוקויאמה. אם פוקויאמה כתב את קץ ההיסטוריה, בה ניבא בחדווה רבה שתם עידן המלחמות והעולם צועד לקראת עתיד טוב יותר, הנטינגטון אומר בספר עבה את מה שאגיד כאן במשפט אחד. העולם צועד לקראת כמה וכמה מלחמות וקרעים. המלחמות לא תהייה יותר בין מדינות אלא בין ציביליזציות שונות. כשבודקים את המתרחש בעולם בחמש השנים האחרונות יש לי יותר מחשש שהצודק הוא סמואל הנטינגטון ולא פרנסיס פוקויאמה.

התנגשות הציביליזציות / סמואל הנטינגטון

התנגשות הציביליזציות, הספר המאוד חשוב הזה פורסם כבר לפני כמה שנים. בזמנו סמואל הנטינגטון נחשב למתנגדו או לצד אחר של התיאוריה של פוקויאמה. אם פוקויאמה כתב את קץ ההיסטוריה, בה ניבא בחדווה רבה שתם עידן המלחמות והעולם צועד לקראת עתיד טוב יותר, הנטינגטון אומר בספר עבה את מה שאגיד כאן במשפט אחד. העולם צועד לקראת כמה וכמה מלחמות וקרעים. המלחמות לא תהייה יותר בין מדינות אלא בין ציביליזציות שונות. כשבודקים את המתרחש בעולם בחמש השנים האחרונות יש לי יותר מחשש שהצודק הוא סמואל הנטינגטון ולא פרנסיס פוקויאמה.

ציוויליזציה, דמוקרטיה ועתיד המערכת הבינלאומית

בשנת 2003 שוחחו סמואל הנטינגטון (huntington) ואנטוני גידנס (giddens), שני חוקרים ידועים של היחסים הבינלאומיים, על עתיד המערכת הבינלאומית. הנושא נידון בשני הקשרים הנראים חשובים ביותר בשנים האחרונות: הפער התרבותי-דתי בין מדינות אירופה לארצות הברית והיחס בין דמוקרטיה לאיסלאם. כאן מוצעות לקוראים מספר הערות לגבי מה שנאמר על-ידי שני המלומדים.

על ההבדלים בין אירופה לארצות הברית השמיע סמואל הנטינגטון את ההערכה הבאה:

samuel huntington

הנצפים ביותר