אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

תיאוריות היסטוריות


ה-11 בספטמבר: ניתוח ומשמעות

ה-11 בספטמבר: ניתוח ומשמעות

פעולת הטרור של ה-11 בספטמבר הייתה שונה מפעולות הטרור שקדמו לה, מכיוון שבפעולה זו הצליחו המחבלים להפוך את האלימות לחיזיון גלובלי. למפגעי התאומים ושולחיהם לא היו מטרות פוליטיות וחברתיות מוגדרות. לא היו להם דרישות מפורטות אלא יצרו שורה של דימויים קטלניים. מעשי הטרור ב-11 בספטמבר ("היום ההוא") לא היו פלישה מן החוץ של "אחר" מרושע ובוגדני, אלא נוצרו במלואם בתוככי עולם עכשווי ורגיל. השטח הגלובלי שצץ מתוך חורבות ה-11 בספטמבר ומה שבא בעקבותיו הוא שונה בתכלית. שבר היסטורי הוא תהליך המותיר שוליים חדים. מעולם לא היה חתך נקי מן העבר ואף פעם אין הוא כזה. הצגת האלימות כחיזיון גלובלי מבדיל את ה-11 בספטמבר ממעשי טרור קודמים.

תומס פרידמן

ביקורת על התיאוריה הנטינגטון בדבר התנגשות הציביליזציות - חלק ג

לתיאוריה של סמואל הנטינגטון בדבר "התנגשות הציביליזציות", ביקורת רבה וחריפה, להלן אציג את עיקרי הביקורות, המשך הביקורות מחלק קודם: תומס פרידמן מסמן את 1989 כנקודת מפנה. אולם לדידו, ב-1989 נולד העולם, כאשר נפלה החומה, והחל עידן חדש של גלובליזציה, הוא הפך למערכת הבינלאומית הדומיננטית תוך החלפת המערכת של המלחמה הקרה. פרידמן מבקר, בין היתר, את הנטינגטון: הנטינגטון בחן עימותים תרבותיים ברחבי העולם והפריז בראייתו אותם כהתנגשות ברורה, חד משמעית ומתמשכת בין תרבויות, אפילו עד כדי הכרזה כי מלחמת העולם הבאה, אם תפרוץ, תהיה "מלחמת תרבויות".

ההיסטוריה – מערכת אבולוציונית, או סידרת התפרצויות?

ההיסטוריה – מערכת אבולוציונית, או סידרת התפרצויות?

כאשר אנו מתבוננים בהיסטוריה, מתעוררת השאלה: האם ההיסטוריה היא מערכת מסודרת, כנדבכים של בנין הנבנים לבנה אחר לבנה, שורה אחר שורה, עד שמתרומם קיר? או שמא זו מערכת לא יציבה, עם הפתעות, התפרצויות של מאורעות הנוצרים עקב סיבות ספציפיות? זו מחלוקת ישנה בין ההסטוריוזופים. במאמר זה ננסה לבחון את הנושא, ואף אם לא נצליח להגיע למסקנות חותכות, הרי לפחות נבדוק אותו בצורה יותר ממוקדת. הבה וננסה למצוא נקודת התחלה למה שאנו קוראים היסטוריה. האם בניית עיר היא היסטוריה? הקמת מדינה היא היסטוריה?

ביקורת על התיאוריה הנטינגטון בדבר התנגשות הציביליזציות

ביקורת על התיאוריה הנטינגטון בדבר התנגשות הציביליזציות - חלק ב

חלק שני בסדרת מאמרים על האם אירועי ה-11 בספטמבר מעידים על התנגשות הציביליזציות? לתיאוריה של סמואל הנטינגטון בדבר "התנגשות הציביליזציות", יש ביקורת רבה וחריפה, להלן אציג את עיקרי הביקורות. הנטינגטון הציב הסבר למלחמה הבאה ועליו הוא בונה תזה שלמה. התזה שלו מתנבאת שהמלחמה תהיה בין ציביליזציות, בעיקר בין "המערב לכל השאר". יהושפט הרכבי מציג מספר הסברים למלחמה; הרכבי מלמד אותנו על מכלול של ההסברים למלחמות, החל מהמרכיב הבסיסי ביותר – האדם, ממשיך במדינה וכלה במערכת הבינלאומית. גם בתוך מרכיבים אלו יש מכלול של הסברים למלחמות ואת הביקורת להסברים אלו.

הלפורד מקינדר

הציר המרכזי של ההיסטוריה – הגיאופוליטיקה של הלפורד מקינדר

לימוד הגיאופוליטיקה מתאפיין בשתי אסכולות עיקריות ומנוגדות. בצד אחד של המתרס קיימת הגישה הימית שמדגישה את החשיבות הגיאופוליטית של שליטה בימים. גישה זו מזוהה עם אלפרד תייר מהאן והיא מתוארת בספרו מ – 1890 "השפעת העוצמה הימית על ההיסטוריה". ואילו בצד השני של המתרס קיימת הגישה המדגישה את חשיבותה של השליטה על שטחים יבשתיים נרחבים. גישה זו מזוהה עם הלפורד מקינדר והתיאוריה שלו המכונה "הציר המרכזי של ההיסטוריה". המעניין הוא ששני הוגי הדעות הללו בעלי גישות הפוכות לחלוטין הגיעו מתרבות אסטרטגית זהה. שניהם היו אנגלו-סקסים ושניהם הגיעו ממעצמות בעלות אוריינטציה ימית/

האם אירועי ה-11 בספטמבר מעידים על התנגשות הציביליזציות?

האם אירועי ה-11 בספטמבר מעידים על התנגשות הציביליזציות?

מאמר זה יסקור האירועים עצמם – מה מיוחד באירועי ה-11 בספטמבר, תוך בחינת אחת התיאוריות שהתגבשו לאחר המלחמה הקרה, תארו והתנבאו לגבי המלחמה הבאה – "התנגשות הציביליזציות" של סמואל הנטינגטון. מתוך כך עולה השאלה האם אירועי ה-11 בספטמבר אכן מעידים על התנגשות הציביליזציות, כפי שחזה הנטינגטון. החלק הראשון יעסוק בבחינת האירועים כרקע להבנה מה אנו עומדים לבדוק, אחריו אתן רקע כללי של התיאוריה של הנטינגטון – התנגשות הציביליזציות, על פי המאמר שפורסם ב-1993 בפוריין אפיירס. מיד אחריו אסקור את הביקורות על הפרדיגמה של הנטינגטון, ביקורת זו תסייע בידי להעלות את המסקנות המתחייבות מתוך כך.

סמואל הנטינגטון - התנגשות הציביליזציות

התנגשות הציביליזציות מול קץ ההיסטוריה

פרופ' סמואל הנטינגטון צפה מראש כיצד יראה העולם במאה ה- 21. הפוליטיקה העולמית עברה, עפ"י פרופ' סמואל הנטינגטון, 3 שלבים וכעת היא נכנסת לשלב ה- 4. לאחר התמוטטות בריה"מ והשיטה הקומוניסטית, הגיעו רבים במערב - למסקנה שהמשמעות היא ניצחון הציביליזציה המערבית. ועל כן כל העמים הלא- מערביים חייבים לאמצה. האוניברסליזם המערבי כולל בתוכו מספר אפיונים: משטר דמוקרטי, ממשלה מוגבלת, אינדיבידואליזם, שוק חופשי, זכויות אדם ושלטון החוק

הפרסים העתיקים תפסו את ההיסטוריה כמאבק דואליסטי נצחי בין הטוב לרע. ויליאם בלייק

ההיסטוריה כמסה ותיאוריה

דברי הימים של העולם מתאפיינים במגוון של סיפורי עמים, פולקלור ייחודי והיסטוריות שונות שמספרן כמספר התרבויות שעלו וצצו מאז האנושות למדה לשנן ולזכור קולקטיבית. בתוך מארג הסיפורים הללו נשאלת השאלה האם ניתן להגיע לסכמה אוניברסאלית שתציג היסטוריה אוניברסאלית שמתפקדת על פי חוקים קבועים מעבר למקום וזמן.

הנצפים ביותר