אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

חינוך


הפרוטוקולים של צעירי ציון

כמה צעירים ישראלים חילונים אקדמאים מצליחים, מנהיגים בתחומם, (עסקים, אמנות, תקשורת, מנהל וממשל וכיו"ב) אתם מכירים שמתעניינים לא רק בעתידם האישי שלהם ואף לא רק בעתידה של מדינת ישראל אלא גם בעתיד העם היהודי? ולא רק בישראל, אלא גם בתפוצות השונות? ואף מתכננים תוכניות ארוכות טווח לקידום ולפיתוח עתידי בעידן הגלובליזציה הבא על כולנו?

Armies of the Middle Ages

צה"ל "פושט" על בתי הספר

על פי ידיעה בווינט מיום 1.12.04, "בצה"ל דואגים למוטיבציה של בני הנוער, והחליטו "לפשוט" על בתי הספר התיכוניים בתוכנית חדשה, "הדור הבא". 74 בתי ספר יקבלו "קצין צמוד", שייפגש עם התלמידים ועם הוריהם. המטרה בעתיד: להגיע לכל התיכונים בישראל".

למה מערכת החינוך שונאת את הידע?

למה מערכת החינוך שונאת את הידע?

זה נראה מובן מאליו שכל הילדים צריכים ללמוד לקרוא. קריאה חיונית ללמידה. הבעיה היא שחלק מהילדים קוראים כבר בגיל שלוש או ארבע, ואחרים לא מצליחים לקרוא עד גיל עשר. כל ילד לומד לקרוא בזמן ובקצב שלו, ואלה שנאלצים לקרוא לפני שהם מוכנים, נוטים להיות מתוסכלים ולאבד את אהבת הלימוד. חינוך ביתי דוגל בשיטה גמישה מאוד של לימוד. קיימות דרכים להפוך את הקריאה לקלה ומהנה יותר. אם ילד נהנה מסיפורים על מנת להתחיל בלימוד הקריאה שלו, צריכים המורים וההורים לעודד זאת.

מוזאיקה של פרדריק דילמן

עיון בהצדקות הסוקרטיות והאפלטוניות באשר לחשיבות הציות לחוק חלק ב

ככל הידוע לנו, היראקליטוס איש אפסוס היה הראשון שהבחין בין החוק האלוהי והחוק האנושי. כך למשל בפרגמנט 114 הוא כותב:"החוקים האנושיים מבוססים על החוק האלוהי ונוטלים ממנו את תוקפם". סוקרטס ואפלטון המשיכו מסורת זו אם כי לא בדגש על ה'לוגוס' אלא על הסגולה הטובה. לכאורה ניתן לתאר גניאלוגיה כרונולוגית של הולדת החוקים- החל מן האל המתקין עבור דרך המחוקקים הקדמונים שהיו מזרע אלוהי וכלה במחוקקים האנושיים- מבלי שתיגרע ולו טיפה מהמקור האלוהי בשלביו השונים של תהליך ההעברה.

בית ספר לשלום כאילו אין, חניכים ובוגרים בכל זאת יש

למרות שהדברים האלה נכתבו לפני יותר מ 60 שנה, מידת האקטואליות שלהם לא פגה, וקשה למצוא תאור יותר מוצלח של עולמם של פעילי העכשיו. דפוסי חשיבה כאלה אינם מתפתחים מעצמם במוחו של אדם. דפוסי חשיבה כאלה נרכשים באמצעות תהליך מתמשך של שטיפת מוח עכשווית. מאמר של ניצן יניב שהתפרסם כאן בפורום ב 11 בפברואר, הוא דוגמא אופיינית ללוגיקה העכשווית שהיתה מוקנית לתלמידי המדרשה אילו היתה קיימת,

לא לפחד מהפדגוגיה הביקורתית

 פאולו פרירה. קובע כי על החינוך להתווכח על דמותה ומשמעותה של המציאות, להכיר אותה מזוויות שונות ואף לרצות לשנות אותה.

חמישה חוקרים ומרצים חברו להציג אפשרות מעניינת ורעננה לשלב את הפדגוגיה הביקורתית במכללות להוראה. בתקופה של כותרות אודות סגירת המכללות בוקע קול רענן של שיח על תכנים משמעותיים. על החוברת "אפשר גם אחרת – פדגוגיה ביקורתית ופדגוגיה המחנכת לביקורת" בהוצאת מכון מופ"ת.

הנצפים ביותר