אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

דיסטופיה


רונה שפריר/לווייתנים שרים בעמק, הוצאת עם עובד

רונה שפריר/לווייתנים שרים בעמק

הרומן "לווייתנים שרים בעמק" הוא מותחן דיסטופי, או ליתר דיוק, בעל מרכיבים דיסטופיים, וגם סיפור חווייתי-פילוסופי, מבוסס תחקירים ותצפיות, המעלה תיאוריות, שיטות וסוגיות נושאות מסרים.

הרים אני רואה / רועי בית לוי

הרים אני רואה / רועי בית לוי

הגל הדיסטופי מכה שוב. דיסטופיה היא ההגדרה ההולמת ביותר לספר הביכורים של רועי בית לוי (להלן : רב"ל), שגיבוריו הם אב ובנו. בניגוד לאוטופיה שהיא יצירה ספרותית המתארת תמונת עתיד של מציאות טובה ומושלמת יותר מהמציאות הקיימת, מבצעת הדיסטופיה פעולה הפוכה – היא מתארת תמונת עתיד של מציאות גרועה יותר מזו המוכרת לקורא בהווה. אם מישהו מבין קוראי הרומאן הזה עדיין לא השתכנע, שספר הביכורים של רב"ל הוא דיסטופיה מרושעת על קץ החלום הציוני ועל סופה הצפוי של מדינת היהודים בארץ-ישראל, ימצא הוכחה לכך גם בשמו של הרומאן.

תל אביב / יאיר חסדיאל

תל אביב / יאיר חסדיאל

אף ששם הספר וגם תוכנו מתקשרים למשגשגת בערי מדינת ישראל, מתוארת בו תל-אביב כעיר נטושה ומתפוררת, שכיום נותר בה מיעוט יהודי, המורכב בעיקר מזקנים וקבצנים, וגם הוא מסתגר בשכונותיו הדלילות מפחד פגיעתם של הצעירים מיפו הערבית, שהם אדוני הארץ מזה שנים. לפנינו דיסטופיה* המספרת כי לא רק שהמדינה היהודית לא נוסדה בשנת 1948, אלא שכל ההשקעה של הציונות בארץ-ישראל ירדה לטמיון. יהודים שעלו לכאן נטשו את בתיהם ואת עסקיהם וחזרו לארצות מוצאם באירופה וחידשו בהן את הגלות.

אצבעות של פסנתרן / יהלי סובול - דיסטופיה לעניים

אצבעות של פסנתרן / יהלי סובול - דיסטופיה לעניים

עלילות שני ספריו הקודמים של יהלי סובול – "בין דירות" ו"דמי מפתח" – שהיו עלילות ריאליסטיות, לא הציבו אותו כמְספר בולט ומבטיח בין הסופרים הצעירים, סופרי המשמרת החמישית בסיפורת הישראלית, אך העלילה הדיסטופית ברומאן "אצבעות של פסנתרן" (הוצאת זמורה-ביתן 2012), המתארת את העתיד העגום המצפה בקרוב למדינת ישראל, בוודאי כבר תקדם אותו למעמד מרכזי יותר במפת סיפורת המקור

הנצפים ביותר