אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

טיפול פסיכולוגי


מאמרים בנושא טיפול פסיכולוגי

פוסט טראומה

פוסט טראומה אצל ילדים שעברו התעללות נפשית

מאת הפסיכותרפיסטית דפנה שם טוב, מומחית בטיפול בפוסט טראומה בשיטת See far c.b.t

ילדים מגיעים לעולם כטבולה ראסה (ג'ון לוק), מעין בד קנבס חלק שעליו ניתן לעצב יצירת אמנות. האמנים הם ההורים ואם יש להם כלי ציור טובים וכישרון אז הם יכולים לעצב ולטפח יצירת אמנות מרהיבה, קרי: ילד מאוזן, שמח ובריא בנפשו. אך אם אין מכחולים איכותיים, צבעים עמידים וכישורים טובים דיים, אזי אין את התנאים הבסיסיים לעיצוב יצירה שלמה.

טיפול פסיכולוגי

מהי אוריינטציה תיאורטית בטיפול פסיכולוגי?

מציאת מטפל מתאים עשויה לעיתים להרגיש כמו תהליך מסתורי ביותר. כמובן, כמו בכל מערכת יחסים, סוג של כימיה בלתי מוגדרת היא חלק ממה שמסייע לך לדעת שהאדם הזה מתאים לך, בניגוד למישהו אחר, אבל אז קיימים גורמים אחרים כגון סגנון קליני וכיוון תיאורטי, המשפיעים על האופן בו המטפל הולך לעבוד איתך.

פראקסיס: איך קרנברג והיטלר פגשו בי על ספת הטיפול? - מבט אישי

פראקסיס: איך קרנברג והיטלר פגשו בי על ספת הטיפול? - מבט אישי

אחרי עיון וניתוח קדחתני, התחלתי לטעון באינטנסיביות באוזני קרובים ואהובים, שמעשים שכאלה (להלן "התערבויות") מצד פסיכותרפיסטים מומחים, אינם בגדר טעויות אקראיות אלא מכוונים היטב ומהווים חלק חשוב מהטיפול שנועד להיטיב עם המטופל בדרך אל השגת מטרות הטיפול.

סמכות הורית: יסודות

סמכות הורית: יסודות

סמכות הורית נשענת על שני יסודות: כוח המנהיגות לכוון ילד לפעול על פי הדרכת ההורים, וכוח ההוראה לחנך את הילד על פי התנהלות חכמה, לפחות על פי תפיסתם. בשני המקרים הורים שואפים להשפיע על בחירות הילד. הם מבקשים להשתמש בהשפעה זו על מנת לתמוך באחריות העצומה הכרוכה בטיפול היומיומי של הילד, וצמיחתו הבריאה. פנייה לקבלת אבחון וטיפול פסיכולוגי לילדים, כמו גם להורים, מתבצעת עם התרחשות שינויים התנהגותיים משמעותיים אצל הילד. בני נוער עלולים לגלות סימני מצוקה המתבטאים בפחדים, בכי, הפרעות שינה, גמגום או טיקים.

וילפרד ביון

היכרות עם וילפרד ביון

נקודת המוצא של ביון היא הפנומנולוגיה של הפגישה האנליטית עצמה. הוא בוחן את הפגישה ואת המרכיבים שלה, את האווירה הרגשית, התחושה הכללית והמחשבות של האנליטיקאי ומצבו הרגשי. ביון מנסה לתאר חוויה, והוא משתמש בתיאוריות שונות (פסיכואנליטיות, פילוסופיות ומתמטיות) כדי לתאר אותה. כך שלמעשה הוא אינו מספק לנו תיאוריה פסיכואנליטית בכל מובן המילה, אלא תיאור, סינתזה תיאורית של החוויה. כדי לנתח משהו אנו זקוקים לעקרונות מסוימים. אצל ביון שתי הנחות היסוד שלו היו: התגלות האמת וצמיחה מנטאלית. הנפש צומחת בזכות החשיפה לאמת.

טיפול דינאמי קצר מועד

טיפול דינאמי קצר מועד

מאז ימי בודהה, הוצעו מאות תשובות לשאלה: מה גורם לסבל? אלפי טיפולים פסיכולוגיים התנהגותיים, אשר חקרו את קונפליקט הלא נודע המרכיב את האנושות, חקרו אף הם את התשובה לשאלה זו. אך על מנת לקבל תשובה הולמת, יש להתבונן על התמונה כולה. אחד המודלים של טיפול פסיכולוגי הוא טיפול דינאמי קצר מועד (ISTDP), אשר מרכז נקודות מבט תיאורטיות מרובות בתוך התיאוריה האינטגרטיבית של המוח, המתורגמת ישירות לתיאוריה של טכניקת טיפול אפקטיבי ויעילה מבוססת מחקרים.

הרפורמה בבריאות הנפש – הפרטה וחיסול השירות

הרפורמה בבריאות הנפש – הפרטה וחיסול השירות

ביום חמישי הקרוב, ה-11/7/13 אמור לעבור בחוק ההסדרים ההסכם בין משרד הבריאות לקופות החולים בנוגע לרפורמה בבריאות הנפש שהועברה בצו ממשלתי במאי 2012. בדומה להחלטה על יצוא הגז ועל ביטול חוק הדיור הציבורי, גם הרפורמה בבריאות הנפש הועברה תוך עקיפת הכנסת, וכנראה שבכך מסתמנת דרך פעולה חדשה באמצעותה מדירה הממשלה את הכנסת מתהליך ביצוע ההחלטות על גורל המדינה. הרפורמה בבריאות הנפש מורכבת משלושה רכיבים: מבני, שיקומי וביטוחי. הרכיב המבני מבטא גישה המצדדת בצמצום האשפוז הפסיכיאטרי בבתי החולים ומעדיפה שחרור מטופלים לשירותי טיפול ושיקום בקהילה.

בעידן האינטרנט המטופלים כבר לא לבד - מדוע זה כה חשוב?

בעידן האינטרנט המטופלים כבר לא לבד - מדוע זה כה חשוב?

מבחינות רבות שונה מאוד מצבו של מטופל בימינו מזה שהיה בעבר. פעם נידון המטופל לבדידות לא מזהרת ומייסרת. היום, לעומת זאת, הוא יוכל להתחבר בקלות לשותפים אינספור ברשת שיחלקו עמו את חוויות הטיפול, גם את הקשות שבהן. ייחוד במהלך השנים האחרונות עלו לרשת כמה פורומים וקומונות המיועדים לצרכני תחום בריאות הנפש. במקומות אלה מוחלף ידע רב באשר להתנסות בפסיכותרפיה ובמערכות האשפוז. פורומים אלה עדיין לא מפותחים דיים, אך קיומם מסמן בבירור מגמה מתפתחת, וזאת תלך ותתעצם בשנים הבאות.

מהם הסיכונים לדיכאון?

מהם הסיכונים לדיכאון?

דיכאון אינו מצב של מה בכך. הוא משפיע על מיליוני אנשים, כולל חבריהם ובני משפחותיהם. ידיעת גורמי הסיכון לדיכאון עשויה לבשר על הנסיבות אשר עלולות לגרום לאדם להיות בעל סיכוי גבוה יותר לפתח את המחלה או לסייע לו להבין אותה טוב יותר. גורמי סיכון לדיכאון: גנטיקה וסביבה. לדברי דונלד פ. הול, פסיכיאטר אמריקאי, מבין כל גורמי סיכון הדיכאון, הגדול ביותר הוא גנטיקה. גורמים גנטיים מהווים חמישים אחוזים מהסיכון לפתח דיכאון. אם אחד מההורים סבל מהמחלה, הסיכון שהדיכאון יעבור בתורשה מוכפל.

אגורפוביה: התמודדות עם חוסר ההבנה

אגורפוביה: התמודדות עם חוסר ההבנה

רבים מאיתנו נוטים להתייחס לתסמונת בביטול שנובע מחוסר הבנה לגבי הקשיים היומיומיים איתם מתמודד האגורופוב. על מנת למנוע חוסר הבנה, רצוי יהיה לכתוב מאמר שישפוך מעט אור על התסמונת המכונה אגורופוביה מתוך התקווה כי אלו הסובלים ממנה יזכו למעט אמפתייה מהסביבה בה הם חיים. אגורופוביה אינה מתבטאת רק כפחד של אנשים משטחים פתוחים. זהו פחד העלול להופיע בכל מקום או מצב אשר בו החולה אינו חש ביטחון או שהוא חש לכוד. או אז הוא מונע באמצעות דחף בלתי נשלט לברוח למקום מבטחים, שברוב המקרים הוא ביתו.

הפרעת דחק פוסט טראומטית

הפרעת דחק פוסט טראומטית

הפרעת דחק פוסט טראומטית, נמצאת בקרב מספר הפרעות נפשיות אשר מופעלות באמצעות אירוע חיצוני מטריד, בניגוד להפרעות פסיכיאטריות אחרות דוגמת דיכאון. לאחר חוויה טראומטית, זוהי תופעה נורמאלית לחוש בהלה, עצב, חרדה וניתוק. אך אם המצב ממשיך ומוביל לתקיעה תוך תחושת סכנה וזיכרונות כואבים מתמידים, ייתכן כי מדובר בהפרעת דחק פוסט טראומטית. אדם הסובל מהפרעה זו מרגיש כאילו לעולם לא יוכל להתגבר על האירוע. אך באמצעות טיפול, תמיכה ופיתוח מיומנויות התמודדות חדשות, אדם עשוי להתגבר על התסמונת ולהמשיך הלאה בחייו.

הפתרון של פרנקו בזאלייה -

הפתרון של פרנקו בזאלייה - בתי החולים לחולי נפש בישראל ג

פרנקו בזאלייה (Franco Basaglia‏) נולד ב-11 במרץ 1924 ומת ב-29 באוגוסט 1980. הוא היה פסיכיאטר ונוירולוג איטלקי שהביא לביטול בתי החולים הפסיכיאטריים באיטליה. הוא היה חלוץ התפיסה המודרנית של בריאות הנפש, שהנהיג וחולל רפורמה בפסיכיאטריה האיטלקית כמייסד והמוביל של "פסיכיאטריה דמוקרטית". הוא הגה ויזם חוק איטלקי ושמו 180 (או "חוק בזאלייה"), שהוביל לפירוקם של בתי החולים הפסיכיאטריים באיטליה ולסגירתם; בזאלייה היה הפסיכיאטר האיטלקי בעל ההשפעה הרבה ביותר במאה ה-20.

האם כדאי לצאת מהארון?

האם כדאי לצאת מהארון?

היום, יותר מתמיד, הומוסקסואלים ולסביות יוצאים מהארון בפני משפחתם בגילאים צעירים. מגמה זו מצביעה על התקדמות חברתית. ממצאי מחקרים מראים כי להומוסקסואלים מוצהרים, יש יחסים טובים עם הוריהם, כמו גם בריאות נפשית טובה והערכה עצמית גבוהה, היכולה לחסן אותם מתחושות אובדניות, שימוש בסמים, והתנסות במין מסוכן. צעירים אשר יוצאים מהארון בפני הוריהם ואינם חווים דחייה, מקבלים תחושת הקלה המסייעת להם לבסס את זהותם כהומוסקסואלים ולסביות, ויחסיהם עם משפחותיהם הפכו להיות קרובים וחזקים יותר מאי פעם.

בתי החולים לחולי נפש בישראל - המלך אינו עירום - חלק ב

בתי החולים לחולי נפש בישראל - המלך אינו עירום - חלק ב

מי שלא מקבל שמדובר בטיפול פסיכיאטרי הניתן באופן קשוח ומכאיב בין כותלי בתי החולים הפסיכיאטריים, בעצם סובר שהפסיכיאטריה היא מקצוע מרושע מאין כמותו. כי אין מנוס מכך שכל מי שמתעלל באנשים מסכנים וחלשים וחסרי ישע אינו אלא סדיסט מהסוג הגרוע ביותר ותו לא. מנגד, מי שיקבל את העמדה הגורסת שרוב ההשפלות וההתעללויות אינן אלא אמצעי טיפולי קשוח וכואב, אולי אפילו ירגיש אמפתיה כלפי המקצוע כפוי הטובה הזה, אשר מטיב ומטיב בסתר עד בלי די, ואילו הציבור רואה בו כל הזמן מפלצת כוחנית, רעה ומפחידה עד מאוד

הפרעות אכילה - דרכי טיפול והתמודדות

הפרעות אכילה - התמודדות ודרכי טיפול

הקולות הפנימיים של אנורקסיה ובולימיה לוחשים לחולה שהוא לעולם לא יהיה מאושר עד שלא ירד במשקל. אך האמת היא שהאושר, ההערכה והאהבה העצמית אפשריים רק עם התאוששות. לא משנה מה הגיל או האם מדובר בגברים או נשים, זה נראה כאילו אין מנוס מהפרעות אכילה. אך בעזרת טיפול, תמיכה ושיטות של עזרה עצמית, ניתן להתגבר על הפרעת אכילה ולהשיג ביטחון עצמי אמיתי. הדרך להתאוששות מהפרעת אכילה מתחילה בהודאה כי אכן קיימת בעיה

יציאה מהארון: דפוסי זהות מינית

יציאה מהארון: דפוסי זהות מינית

לא מעט מטופלים מהקהילה ההומו לסבית מדווחים על קשיים מרובים בהכרה בנטיותיהם המיניות ביחס לעצמם וביחס לסביבה העוטפת אותם, הסביבה בה הם חיים ופועלים כחלק משגרתם היומית. קשיים אלו הופיעו במהלך התגבשותה של זהותם המינית ועדיין ממשיכים לפקוד אותם גם לאחר שזהות זאת התגבשה. בנוסף, יציאה מהארון, למרות שיש בה מן ההקלה, לא מביאה בהכרח להעלמותם המוחלטת של כל הקשיים. גורם מרכזי לקשיים איתם מתמודדים הומואים ולסביות כרוך בתגובה העוינת להעדפותיהם המיניות לא רק מזרים אלא גם ובעיקר מבני משפחה קרובים

משפחה מודרנית ביום המשפחה

יום המשפחה או יום האם מצוין בישראל בתאריך העברי ל' בשבט שהוא התאריך שבו נפטרה הנרייטה סאלד אשר הקימה את ההסתדרות הציונית הדסה וכונתה "אם הילדים". בשנות השמונים הוחלט בישראל לשנות את שמו של "יום האם" ל"יום המשפחה" במטרה להדגיש את הקשר בין כל בני המשפחה, ביום זה מקובל לתת מתנות לאמא, לשני ההורים ולאחים, כגון כרטיסי ברכה, פרחים, או עבודות יד שהילדים מכינים בגנים ובבתי הספר. לקראת יום זה מסבירה ד"ר סוזי קגן, יועצת פסיכולוגית בכירה, בעלת קליניקה לטיפול משפחתי וזוגי ומרצה באוניברסיטת בר – אילן אודות השינויים במשפחה המודרנית ומעניקה מספר טיפים משפחתיים/

תנו לנו לבחור בית חולים

תנו לנו לבחור בית חולים

זכויות החולה בבחירת בתי-החולים נחלקות היום ל-3 רמות: חולים אונקולוגיים יכולים לבחור כל בית-חולים בארץ, חולים אחרים יכולים לבחור בין בתי-חולים שנמצאים בהסדר עם הקופות, ואילו חולים במחלות פסיכיאטריות מוגבלים לבית-חולים יחיד, ולעתים למחלקה מסוימת בבית החולים, לפי כתובת מגורים (הארץ מחולקת ל-23 אזורי אשפוז), ונשללת מהם לחלוטין זכות הבחירה. מדובר בשריד לגישה פטרנליסטית מהעבר לפיה אנשים עם מוגבלות נפשית אינם כשירים לקבל החלטות עבור עצמם, בעוד שהמגמות הרווחות היום בתחום בריאות הנפש מדגישות את עיקרון הבחירה כעיקרון מנחה ומרכזי בטיפול הנפשי

בתי החולים לחולי נפש בישראל - סטריפטיז

בתי החולים לחולי נפש בישראל - סטריפטיז - חלק א

מה היה קורה אם היו מאשפזים את כל חולי נפש האנושים במלונות חמישה כוכבים ושם מטפלים בהם בחום, בעדינות ובאהבה רבה לתקופת מה? האם לא היו רבים וטובים מכל שדרות האוכלוסיה גם מעוניינים באשפוז סימפטי שכזה? זה רק מוכיח שהבעיה אינה האשפוז עצמו וגם לא הטיפול הרפואי, אלא תנאי האשפוז האנושיים והפיזיים. אם כך, מדוע בוחרים ברוב הגדול של בתי החולים לחולי נפש להשפיל ולהתעלל בחולים המסכנים? ואיך ייתכן שאנשי מקצוע, שלמדו שנים רבות לטפל בחולי נפש על מנת להקל עליהם ולהיטיב עמם, מאפשרים לאורך עשרות שנים התעללויות שכאלה בין כותלי המחלקות הסגורות שבהנהלתם?

חיוך ושפה: אבני דרך בהתפתחות פסיכולוגית של הילד

חיוך ושפה: אבני דרך בהתפתחות פסיכולוגית של הילד

התפתחות היא תהליך ממושך והיא מורכבת מתהליכי חברות הנבנים בהדרגה אצל התינוק ולאחר מכן הילד והנער. במילים אחרות, אנו נולדים עם יכולות חברתיות המוטמעות בנו, אולם אלו צצות ועולות על פני השטח לאט ובהדרגה עד שהן מגיעות לבשלות מלאה לקראת סיום גיל ההתבגרות כאשר האופי שלנו מעוצב ואיתו יכולת ההתבוננות שלנו והתקשורת עם הסביבה החיצונית. אחד מאבני הדרך הבולטים של ההתפתחות החברתית בגיל הינקות הוא החיוך. החיוך נחשב לחיוני להתפתחות הילד היות שהוא מהווה סימן בולט ליכולת של התינוק להגיב ולתקשר עם סביבתו המיידית באופן מודע.

מה שנמצא בתת מודע, כנראה שזה המקום שלו

מה שנמצא בתת מודע, כנראה שזה המקום שלו

רבים מהאנשים מבלים זמן רב בבחירה לחיות מחדש את העבר. דפוס פעולה זה אינו מכוון. אנשים מתורגלים במשך שנים "לחפש את שורש הבעיה". נאמר להם גם שאם לא "יחזרו ויתמודדו עם העבר", לא יוכלו להתמודד עם ההווה. אבל העובדה הידועה היא כי יש תחומים אפלים בתוך המודע, שהם אלו שגורמים להתנהגות בהווה. התמקדות בהווה מביאה להישגים גדולים יותר מחיטוטים במאורעות העבר. אין זה אומר שאסור ללמוד מהניסיון, אלא שיש לסמוך על המשאב המדהים הזה המכונה תודעה.

מודליאני

טיפול פסיכולוגי - קורטוב מן הסודות - חלק ב

שאלתם פעם את עצמכם מהי הסיבה שבשביל שעה טיפולית אצל פסיכולוג נשלם כ-300 ₪ ואולי אף יותר? ובעצם בשביל מה? בשביל שבמקרה הטוב הוא יקשיב לנו 45 דקות ויהנהן בראשו בקצב של מטרונום? ומה ייתן בתמורה? ולמה לא לפתוח את לבנו בפני רב/ כומר/ נזיר או סתם אדם חכם? קשה למצוא מישהו שאינו מקצועי שידע להשיב דבר דבור על אופניו באשר למהות הטיפול הפסיכולוגי. קשה למצוא גם מישהו מקצועי שיהיה מוכן להסיר את הצעיף המסתיר מעין הציבור את רזי המקצוע

טיפול פסיכולוגי - הציבור אינו יודע מהו - חלק א

טיפול פסיכולוגי - הציבור אינו יודע מהו - חלק א

השכם והערב אנשים משתמשים במושג 'טיפול פסיכולוגי', חלק נכבד מהם אף טועמים ממנו פעם אחת לפחות במהלך חייהם. ואולם, על אודות "טיפולים נפשיים" לא לומדים כלל בבתי ספר תיכוניים בישראל. לכן לא מפליא שכיום, בתחילת המאה ה-21, כנראה אין בקרב הציבור במדינת ישראל אפילו מניין אנשים, שאינם נמנים עם בעלי ההכשרה המקצועית בתחום, אשר מבינים ויודעים מהי מהותו 'המסתורית' של הטיפול הפסיכולוגי ששמו כה שגור בפי כל.

תירגעו, אתם מטופלים!

 

את המטופל הממוצע, בייחוד זה המטופל שנים אחדות ברציפות, מציפות לא פעם שאלות נוקבות באשר לסבל המתמשך שלעיתים יחווה במהלך הטיפול. למשל:

- האם הסבל וההרגשה הרעה שאני עובר בעודי מטופל אינם בעצם מורים על החמרה במצבי? ואפילו אם אין החמרה, האם הסבל הממושך והרצוף אינו מהווה סימן ברור ובדוק לכישלון הטיפול?

אז תירגע, מטופל יקר, הסבל הממושך שאתה עובר בין אוזניך מורה על דבר אחד: אתה עובר טיפול!

הסכמת המטופלים לטיפול פסיכולוגי - אחיזת עיניים?

מאמר זה מראה (ואשמח אם מישהו יוכיח אחרת) שהליכי הטיפול הנפשי (פסיכותרפיה) - הניתנים בקליניקות הציבוריות כמו גם הפרטיות - אינם מתנהלים על פי החוק הנדון. בד בבד המאמר יצביע על כך שהליכי הטיפול - הניתן למאושפזים מרצון המונים כ-80% מהמאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים - אינם חוקיים. אחת הסיבות לכך שההליכים אינם חוקיים: לא מיידעים את המטופלים לגבי הסיכונים הטמונים בטיפול הנפשי - הפסיכודינמי - כגון דיכאון, רגרסיה, אובדנות ועוד.

מניפולציה בקליניקה – דרגה גבוהה של אהבה?

"ר´ נכנסה לקליניקה המטופחת, חייכה והציגה את עצמה. הפסיכולוגית אמרה: נעים מאוד אני אורית. ר´ התיישבה, והפסיכולוגית הביטה בה בשתיקה. לאחר כמה שניות של שתיקה, ר´ אמרה: או.קי, אז איך מתחילים? הפסיכולוגית עדיין שתקה. ר´ חייכה אליה במבוכה ושאלה: להתחיל לספר? הפסיכולוגית שתקה. תסמונת הפסיכולוג השותק מוכרת לי מעוד סיפורים, ותמיד מעצבנת מחדש. מה זה הקטע הזה? איזה דפוסים נסתרים נראה למישהו שהשתיקה הזאת יכולה לחשוף? זה לא עומד אפילו בכללי הנימוס האלמנטארי, ובוודאי מבריח מטופלים רבים.

הנצפים ביותר