אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מציאות


המציאות מפריעה לדמיון

המציאות מפריעה לדמיון

פעילות הפנאי העיקרית העדיפה על האדם היא פניה אל עולם הדמיון, לתוך עולמות שהוא יצר בעצמו, בעיקר דרך פנטזיות וחלומות בהקיץ. תינוקות מעדיפים להעמיד פנים שהם לוחמים, אנשים צעירים מבלים לילות שלמים מול משחקי מחשב, וגברים מעדיפים פורנו וירטואלי מאשר אישה אמיתית. אנשים מעדיפים את הדמיון שלהם מכיוון שהוא מאפשר הנאה מחוויות דמיוניות עד כדי כך שלעיתים אין אפשרות להבדיל בינן לבין חוויות אמיתיות. יכולת חוויית העונג הנשאבת מהדמיון, מופיעה בגילאים מוקדמים. ילדים נהנים להעמיד פנים ולשחק.

המופע של טרומן

התודעה של טרו-מן

כשדוחקים אותנו לפינה אנו נאלצים להודות כי המילה "אני" בתחילת משפט אינה מבטיחה שום "עצמי" ממשי, אנו נוטים לשכוח שמאחורי המסמן אין שום מסומן. אם כן, כדברי להקת "שוטי הנבואה" "אין אני", בוודאי שלא במובן הקרטזיאני: "אני חושב משמע אני קיים" או בגישה הטרנסצנדנטית הקנטיאנית. מדעי המוח מאששים תפיסה זו. ברם, אין הוויתור על עצמי מבטל את תחושת העצמי.

קול הדממה

מהי המציאות בה אנו חיים, ומה הם חוקי הטבע ששולטים בה? הן המדע והן האומנות מנסות לענות על שאלות נצחיות אלו, כל תחום מנקודת מבטו. בתרבות האנושית ישנה הרגשה שאין אנו רואים את כל המציאות אלא רק חלק קטן מתוכה. האם הרגשה זו נכונה? ואיך נדע לצאת ולראות את המציאות כולה? האומנות מציעה פתרון לשאלה זו והמדענים הגדולים מנסים ליישם פתרון זה במדע. על כך במאמר שלפנינו"החוויה הנפלאה ביותר שיכולה להיות לאדם היא המסתורין" אלברט אינשטין

הסרט

הסרט מטריקס – המחשה קולנועית של משל המערה של אפלטון

הנצפים ביותר